תוכן ענינים
- בתורה ישנם ריבוי ציוויים והוראות, ויחד עם זה היא תורה אחת ותורת אמת, כמו"כ בישראל ישנם ריבוי נשמות ויחד עם זה "כולם מתאימות ואב אחד לכולנה", וע"י שישראל מתקשרים בתורת אמת הם נעשים עם נצחי. (ס"א)
- מטרת המנהגים המיוחדים הקשורים לימי יארצייט - בכדי שבעל היארצייט ישפיע עליו כל טוב וכו', וכן בשביל שתהי' עלי' בנשמת בעל היארצייט; בכל יום מתעלית הנשמה ובהיארצייט העלי' היא באין ערוך; ההוראות שלמדים מיום היארצייט הם בהתאם לענינו המיוחד והעיקרי של בעל היארצייט, ובנוגע לעניננו - ישנה רשימה מבעל ההילולא שכתב על עצמו בביאור מספר הימים שישב במאסר, מקומות המאסר, זמן הפסק דין וכו' איך שזה מתאים עם סודות התורה, ומכאן הוראה נפלאה בהתייחסות לעניני העולם, שאין להתפעל כלל גם ממה שהגוי עושה וכו', כי כל דבר בהשגחה פרטית, וכל דבר קשור עם ענינים הכי נעלים - סודות התורה. (ס"ב)
- כמו שהשכר הוא באופן ד"צדיקים אין להם מנוחה", כמו"כ צ"ל העבודה עתה באופן כזה, ללא מנוחה, וזה מתבטא בעיקר אצל חייל בצבא, שאפילו בעת השינה וכדו' אין זה הפסק או מנוחה מעבודתו אלא זה גופא חלק מתפקידו; הצלחת צבא אחד על זולתו אינו (רק) מצד ריבוי הכמות, אלא (בעיקר) מצד איכות וטיב הנשק וכו' - צריך לדאוג ש"והי' מחניך קדוש" ואז יהיו נצחונות גלויים. (ס"ג)
- ביאור מדוע בעל ההילולא פתח את הרשימה הנ"ל בתיבת "אני", ע"ד מאמר הלל שהי' ענוותן ואמר "אם אני כאן הכל כאן"; ביאור המשנה :"אם אין אני לי מי לי וכו'". (ס"ד)
- "הדרן" על מסכת ברכות - ביאור בענין "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא", ושינויי הלשונות במאמר זה כפי שמובא בסיום מסכת מועד קטן, והקשר לסיום מסכת תענית "הקב"ה עושה מחול לצדיקים". (ס"ה)
- מסיפור ימי חייו של בעל ההילולא למדים באיזה אופן צ"ל ההתעסקות בהפצת היהדות והמעינות - עד למסירות נפש; צריך לדאוג ליהודים היוצאים מאחורי מסך הברזל בהסתדרות גשמית, ועידוד רוחני. (ס"ו)
- מגבית לקרן הקשור להרבצת תורה. (ס"ז)
- כ' אב הוא ארבעים יום קודם ראש השנה (וישנם קהילות הנוהגות להתיר נדרים ביום זה), וכן קביעותו תמיד באותו יום של ח"י אלול ויום הכיפורים, וזה צריך לעורר ולזרז בחינוך התורה והמצוות. (ס"ח)
- * * *
- הדרן על ברכות ומועד קטן (מוגה)ביאור ב' הגירסאות בסיום מסכתות אלו במאמר ד״אין להם מנוחה כו״ — במי מדובר: ״ת״ח״ או ״צדיקים״. החילוק בין לימוד התורה לקיום המצות. הטעם שמבטלין ת״ת לקיום מצוה שאי אפשר לעשותה ע״י אחרים. ב׳ ענינים ובחינות בקיום המצות — גבול ובלי גבול. ב' פירושים ב״עוה״ב״— גן עדן, עולם התחי׳, ב' תקופות בתחיית המתים. ביאור הטעם שהזמן דג״ע שאין בו קיום המצות — אינו נקרא הפסק בהעליות.
Imported from mafteiach-index · mafteiach.app · at the source