ולהבין כו' ג' בחי' ימים כו' (ד)
כו
ועלו מושיעי' כו', וא"כ לפ"ז מובן שמה שאמר לו לרגל המלאכה קאי על כל אריכות זה"ג שנק' בשם מלאכה, שלכאו' צ"ל מפני מה יקרא בשם מלאכה, והענין הוא דמצינו בדרז"ל במד"ר ס"פ י"א ע"פ כי בו שבת מכל מלאכתו, ממלאכת עולמו שבת, ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים, אלא פועל עם אלו ועם אלו, ומביא מקראות ששניהם קרוים מלאכה, ולכאו' גם בזה צ"ל מהו המלאכה, וגם מה שייך מלאכה זו לשבת, ואם מלאכה היא זו איך הותרה לעשות בשבת, הלא מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות כמ"ש ברבות פ' משפטים ע"פ מגיד דבריו ליעקב, וכשאסר עלינו בתורה כל המלאכות הנה השבת היא שביתה גמורה, ואיך עושה זאת בשבת (אם לא שנא' שמלאכה כזו אם הי' בחיק הנברא לפעול כזאת ג"כ לא הי' נאסרתד).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ט ח"א
- מזהה
- rh-hm9rf25h
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.