תתן לו, לכן מצד זה נמשך הגלות, שמצד בחי' זו יכול להיות נמשך השפע לעוברי רצונויג כו'יד, ולכן הבקשה הבט משמים דוקא. וזהו ענין הללו את ה' מן השמים, ששמים הוא בחי' מדות והללו מן השמים הוא בחי' ביטול המדות לאוא"ס ב"ה שלאו מכל אינון מדותטו.
וזהו לך ה' הגדולהטז כו' כי כל בשמים ובארץ, הנה לך וכל הוא בחי' א', רק שלך הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע וכל הוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט. והנה לך הוא גימ' נו"ן שהוא בחי' חמשים שערי בינה שנבראו בעולם (ר"ה דף ך"א סע"ב), ופי' שערי בינהיז כי כדי שיתהוו המדות מן השכל זהו ע"י שערים, שהוא בחי' ההטי' במוח אל המדה, שעיקר המדה הוא בלב, אמנם בעת שמתבונן בשכלו שכך טוב לפניו נעשה הטי' בשכלו כן, וזהו בחי' השער שע"י השער הזה נעשית המדה אח"כ בלב, ומספר מ"ט שע"ב הוא כי ז' מדות וכ"א כלול מז' הם מ"ט, ושער הנו"ן הוא עצם הבינה. וזהו לך ה' הגדולה שהעלאת המדות הוא ג"כ ע"י השערים, כי השער משמש כניסה ויציאה, וכשם שהתהוות המדה הוא ע"י השער כמו"כ עליית המדה הוא ג"כ ע"י השער, וזהו לך ה' הגדולה שהוא בחי' ביטול המדות לבחי' אוא"ס שלאו מכל אינון מדות, שאע"פ שמדת הגדולה הוא בחי' גבוה שע"י הוא הנהגת העולמותיח, אעפ"כ היא בטילה לך ועלייתם הוא ע"י נש"ב.
וזהו כגוונא דאינון מתייחדיןיט לעילא באחד, פי' דאינון קאי על המדות שמתייחדים לעילא, דהיינו בחי' ביטול ועלייתם לעילא דהיינו בבחי' בינה ע"י הנש"ב. וזהו ג"כ מאמר השבטים ליעקב כשם שאין בלבךכ אלא אחד, כי יעקב ויצחק גימ' שמיםכא, והיינו מפני יעקב הוא בחי' מדת הת"ת שמחבר בחי' יצחק ואברהם שהוא בחי' שמים, כנ"ל שהשמים הוא בחי' מדות, ופי' בלבך אלא אחד שהוא בחי' ביטול