ערכין. אב. אבה. אביון. אבו
צב, א
ג) אביון. לא תעשוק שכר עני ואביון, דברים כ"ד י"ד, פרש"י אביון התאב לכל דבר, והיינו כי אביון דחוק לו יותר מעני, עד שלכך תאב ומשתוקק לכל דבר, וא"כ שרש אביון ג"כ מלשון אבה, ומ"מ פירושו בלע"ז רעמ„ן, ג' שרשים אלו הם בקורק"ע ובספר השרשים להרד"ק בשרש אבה.
ושלמו ימי אבלך. בישעי' ס' ך' דיא טר וועריגי טעג. ואשלם נחומים לו ולאבליו פרש"י למצטערים עליו, והלע"ז דיא וואש האבין גיטראווערט און האבין זיך מצער גיווען אוף אים. אע"ג דבגמרא פרק שני דסוכה דכ"ה סע"א פרש"י שאע"פ שהוא חייב לנהוג אבילות כו' אינו חייב להצטער, אלמא דאבל אין ענינו צער, וכאן פרש"י לשון צער מ"מ כיון דמהסתם אבל הוא מצטער כמ"ש בגמ' שם עמוד ב' איהו הוא דקא מצטער נפשיה ע"כ הושאל לשון ולאבליו גם על המצטערים.
עד מתי תאבל הארץ, ירמיה י"ב ד', פרש"י תחרב וכן תרגם יונתן, וכן הלעז ביז וויא לאיינג נאך וועט חרוב זאיין דאש לאנד, והמ"צ עשה מזה שרש בפ"ע ענין השחתה כמו אבלה נבלה הארץ בישעי' כ"ד ד', זיא איז פאר דארבען, אבל תירוש שם פסוק ז', ער איז פאר דארבען געווארען דער וואיין. אבל ת"י שם פי' אתאבלת חרובת ארעא, אתאבלו כל שתי חמר, הרי פי' לשון אבילות, וכן פרש"י בהושע על כן תאבל הארץ ופרש"י תחרב ויגדל האבל בה, א"כ יש לומר הא דאבילות הוא ג"כ לשון השחתה זהו הושאל מפני שמהשחתה זו נמשך שמתאבלים ומצטערים על זה, ובהרד"ק ובמכלול ובקורקע' עשו מזה שני שרשים כנ"ל.
אבל, מה שפירושו מישור, איין פל„ץ, בשופטים ז' כ"ב עד שפת אבל מחולה פי' הלע"ז אבל דעם פלאץ, ות"י מישר, וכן ועד אבל כרמים, שם י"א ל"ג תרגם יונתן ועד מישר כרמיא, והלע"ז דעם פלאץ פון וואיין גערטענר, ומה שפי' בקור' עד"ז מ"ש בשמואל א' ו' י"ח ועד אבל הגדולה, זה אינו כי שם הפי' שהאבן נק' אבל ע"ש האבילות כמש"ש הת"י ורש"י והרד"ק. ולהפך מ"ש הקורקע' בפי' אבל השטים הנזכר בתורה פ' מסעי ל"ג מ"ט לשון אבילות זה אינו אלא הוא לשון מישר כמש"ש בת"י ובפרש"י אך מ"ש רש"י מישר של שטים אבל שמו, צ"ע למה הוצרך לזה הרי אבל פירושו מישר וכן ת"י מישר שטין.
עוד יש אבל שפירושו אמתת הדבר, אבל שרה אשתך יולדת לך בן בראשית י"ז י"ט ופרש"י אבל לשון אמתת דברים, וכן אבל אשמים אנחנו שם מ"ב כ"א, אבל בן אין לה מלכים ב' ד' י"ד והלעז פאר וואר ולפעמים ער פאר וואר.
אבן, בנים שמות א' ט"ז י"ל להיות שם הולדת הולד, או יצירת הכלי ע"כ נק' אבנים מלשון אב וע"ד הנז"ל בלשון אביב. ואפ"ל עוד כי בו נז' ג"כ לשון בנים.
אבנים אב בנים. כמו שהביא האבן עזרא פ' שמות בשם, ודחה פירושו מחמת שהאלף הוא שרש ולפמ"ש יש לקיים דבריו עם שהאלף הוא שרשע כי הוא לשון אב בנים. ויש מי שפי' ג"כ לשון בנין ע' שרש ישע ומכלול.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Sefer HaChakirah
- Volume
- [דרך אמונה]
- Id
- rh-n2keefja
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.