קמה, ב

נה"י דא"ק שע"ז א' אל יצא איש ממקומ"ו ביום הז' כו' וד"ל) ולהבין טעם הדברים הללו צריך להקדים עיקר ענין ההפרש שבין בחי' עצמו' אא"ס שקודם הצמצום הראשון (הנק' מקו"פ כו') ובין בחי' הארת הקו וחוט שאחר הצמצום שזהו שרש ומקור כללו' כל ההשתלשלות מבחי' ג"ר דא"ק עד סוף העשי' בבחי' מל' דמל' דעשי' כידוע להיות ידוע דבחי' עצמו' אא"ס ממש אע"פ שנק' רק בשם אור בלבד אבל הוא בחי' אור עצמי שהוא פשוט בתכלית הפשיטות כמו עצמו' הא"ס ממש כי הוא למעלה מבחי' אור השפעה לחוץ מן עצמותו עדיין והגם שהוא בא בבחי' גילוי אור אבל הוא מתגלה כמו שהוא בבחי' עצמותו ממש שע"ז אנו או' אתה אחד ושמך אחד אתה קדוש ושמך קדוש שהוא בבחי' שמו העצמי עדיין שהוא קדוש בקדושת עצמותו הפשוט בתכלית וכמארז"ל קודם שנברא העולם הי' הוא ושמו בלבד פי' בלבד הכל בבחי' העצמו' עדיין שאין עוד מלבדו כלל (וכמ"ש בע"ח דקודם הצמצום הי' אוא"ס ממלא את כל החלל כו' ומבואר בקונטרס ההתבוננו' באות י' וי"א באריכות שזהו כדמיון בחי' התכללות כח התנועה בעצם החי וככח ובחי' גילוי החיו' להחיות שכלול בעצם הנפש) והגם שבחי' אור עצמו' הזה יש בו בבחי' העלם העצמו' בחי' רצון וחכ' ומדו' עד בחי' מל' דא"ס (כמבואר בענין יחיד ואח"ד וקדמון (באות יו"ד שם) והכל בבחי' עצמו' אא"ס שקודם הצמצום) כמו כשעלה ברצונו הפשוט כו' עד מל' דא"ס שהוא הרצון ומח' דאנא אמלוך כו' הכל הוא נחשב מבחי' עצמו' אוא"ס והכל הוא בבחי' א"ס ממש (וזהו דשמו גי'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org