קמו, א

אני ראשון ואני אחרון אנ"י מל' דא"ס ראשון לקו וחוט ואנ"י זה ממש אחרון בסוף הקו במל' דעשי' שע"ז אמר ראו כי אני אני הוא ממש ומבלעדי כו' באמציעותא כו' כמ"ש במ"א (ומ"ש למעלה טעם ההפרש שבתפלה הוא שמבקשים אליו כו' זה אינו תירוץ כלל לענין הפשט שמלכותך מלכות כ"ע ממש כנ"ל וד"ל) וזה סותר לכל סדר ההשתלשלות שנז' בע"ח שאינו רק מבחי' נה"י דא"ק ולמטה כנ"ל) אמנם לפ"ז גם זה לא יובן מה שעיקר גילוי בחי' מל' דא"ס למטה במל' דעשי' לא יהי' רק לע"ל דוקא וכנ"ל בפי' ישכיל עבדי כו' וא"כ מה זה שא' מלכותך כו' דקאי גם עכשיו כנ"ל אלא מוכרח לומר ששניהם אמת מצד שיש הפרש וחילוק איזה דבר בזה ובזה הטעם עצמו יתורץ ג"כ סתירה דלעיל וד"ל. והענין הוא כידוע ומבואר במ"א בענין זכר רב טובך כו' בהפרש שבין בחי' עצם והתפשטו' שהוא בבחי' זיו ואור או כח התנועה וכהנ"ל לבחי' העלם וגילוי שהתפשטו' מן העצם הוא דבר מחודש בין בעצם שממנו ומכחו באה ההתפשטו' בין בגופו של התפשטו' עד שיש שינוי בין קודם התפשטו' לאח"כ כו' אבל בחי' גילוי ההעלם אין כל חדש כלל וכלל לא בעצם ההעלם וגם לא בגילוי עצמו בין קודם שנתגלה לאחרי הגילוי וגם עצם גופו של גילוי אינו מחודש כלל לגבי העצם כי ישנו לעצם בכל מהותו כמו שהוא בדבר שמתגלה לאחר הגילוי כמו קודם הגילוי בשוה ממש ויש לזה ה' דמיונות הא' מחיו' הנפש שבהעלם הבא בגילוי באיברי הגוף שאין זה נק' התפשטו' להיות נופל לשינוי אלא הוא בלתי שינוי גם לאחר הגילוי כקודם הגילוי ממש וראי' מגלגולים כו' והב' מכח הראי' בעין בסגרו העין או בפתחו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org