רמט

ציון במשפט תפדה

תורה שבת חזון הנ"ל

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. הנה כתיב ביום ההוא תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי כו'. להבין זאת צריך להקדים מ"ש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, והוא מה שאנו רואים שגם קל שבקלים ההולך בשרירות לבו ועובר על כל העבירות בקלות ופריקת עול, מ"מ לפעמים יתעורר בנפשו מאד עד שבוכה ממש והוא מצד כח אלקי שבכל נפש מישראל, כמ"ש ונתתי משכני בתוכם משכונא דילי גבייכון הוא בחי' רוחא דשביק בגוה, שאין זה ההתעוררות מצד עצמו רק הוא מצד אלקות כמ"ש ישוב ירחמינו מאן אתר ישוב מההוא אתר דאקרי עתיקא קדישא כו'. וז"ש אלקי עולם ברחמיך הרבים כו'. וכמ"ש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח דייקא כו'. והנה אנו רואים ההיפך ג"כ והוא מארז"ל אין מספיקין בידו לעשות תשובה דהיינו שמתעורר בתשובה ע"י הכרוז שמכריזין שובו בנים שובבים אך שאין מספיקין בידו לעשות תשובה דהיינו שישאר בתשובה זאת רק מבלבלים אותו במחשבות ומניעות שונות שלא ישאר בו תשובה זאת, וגם שמתעורר במוח או בלב או במעשה באיזה נקודה שיהי' מבלבלין לאותה נקודה דייקא וכמ"ש ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שומע כו', שאין הפי' שאין מתפללים כלל רק שמתפללי' ומתעוררים בלב או במוח כו' ומ"מ אינני שומע כו'. ונמצא ששני בחי' אלו הם שני הפכי' מן הקצה לקצה כו'.

ולהבין זאת צריך להקדים עוד ההפרש בין עתה לע"ל, כי הנה ארז"ל ברישא חשוכא והדר נהורא כמ"ש ויהי ערב ויהי בקר כו' בתחלה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org