מעין שלש על היין, וצרפו למה שטעם מכוס של ברכה, שיהי' כדי שיעור, וברך ברכה מעין ג' אחר הטעימה.
ש"ק כ"ד ניסן רצ"א. ריגא.
אדנ"ע אמר פעם הדרן בגמרו הש"ס בפעם הג'. ההדרן הי' מאמר דא"ח — מהו הדרןפו. במשך שנת האבילות*86, בא'פז שעל אמו זצ"לפח, סיים כל הש"ס להיא"צ, וש"ס משנה לסוף יא' חדשפט.
כי הי' לומד בכ"י — לבד שעוריו — ג' פרקים משניות, בשחרית, מנ' וערבית, ואח"כ אומר קדיש דרבנן.
בכלל הי' לומד המשניות לעצמו אבל הי' נשמע קול הברה.
לסוף היא' חדש, בלמדו ממשנה האחר', הגבי' קולו ששמעו הכל. למד המשנה, אח"כ המפר' (רע"ב ותויו"ט) ע"ד הפשוט. ואח"כ*86 אמר דא"ח "עמד וימודד ארץ" כעשרים מינוט — איש לא פלל שיאמר, ולא נאספו — אמר אח"כ בלחש בישיבה ואצל העמוד בעמידה כעשרים מינוט, ואח"כ אמר קד"ר*86.
הי' חוזר משניות בע"פ, וגם בשנת הסתלקותו. ולפעמים הי' מו"ח רואה בספר והוא אומר בע"פ.
הי' לומד בכ"י ב' שעורים גמרא. א' לעיוני ב' דפים בשבוע. והב' למיגרס, הרבה יותר. ושעור זה הי' לומד גם ביוהכ"פצא בין מוסף למנחה. (שאלתי ע"ד ת"ב והשתמט מלענות. אבל, כנראה גם אז למד. הכותב) גם שעור — לא בכ"י — בלמוד פוסקים. ואמר אדנ"ע שחו"מ הוא לומד בעונג, וא"ח יו"ד ואה"ע בדרך קבלת עול.
בת"ב הי' לומד כל המדרש איכה, וגם סוגית ר"י בגיטיןצב, בכל שנה ושנהצג.
במשך כל השנה מסיים גם המד"רצד — לוה מסדרות הארוכות ופורע באחרות.
בכ"י פרשה חומש עם פירש"יצה, ובליל ה'צו מפרשת השבוע עם פירש"י.