אגרת ו'תתכח

ב"ה, כ"ח ניסן, תשי"ט

ברוקלין.

הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

מו"ה אבא שי' הלוי

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ה ניסן, נעם לי לקרות בו אשר אף, שלפ"ד, ענין הנסיעה בענין דופרצת, הי' קשה עליו, בכ"ז עשה בזה וממשיך. ואשרי חלקו שתיכף ראה פרי טוב בעמלו, שדבר על אודנין דשמעין, כי שמעו בהקשבה מיוחדה דרשות ההסברה וכו'. והרי הנ"ל הוא בגדר עולמך תראה בחייך. וכמבואר בחסידות שענין עוה"ב הוא זיו תורתו ומצותיו ושכר המצות. ואתחזק בבטחוני שימשיך בהנ"ל ולא עוד אלא שיוסיף בזה, וגודל ההכרח בזה אין די באר ואין לשער, ובפרט בהשפעה על הצעירים, שלפעמים קרובות זהו נוגע בעמדת (שטעל) של כל הבית ובני הבית.

ולשאלתו, האם מותר לדבר עניני חסידות באופן שיהי' בדרך הרצאה ושיחה.

מובן, שלא רק שמותר, אלא שגם מוכרח. ולפלא גם השאלה, לאחרי

המבואר - במכתב כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שאפילו בלימוד התניא, באם מביא לעבודה, כדאי הדבור וכו' (נדפס בהתמים ובהוספה לקונטרס עץ חיים הוצאת קה"ת), וידוע ומפורסם בין אנ"ש. ואם בשנים ההם הי' הנ"ל - עאכו"כ בתקופתנו. ונתוספה הוראה במשך הזמן בענינים כהנ"ל, שהבחינה לזה מאיזה מקום באה שאלה פלונית היא - באיזה אופן פועלת על העבודה בפועל (היום יום כ"ג סיון).

וע"ד האמור הוא בהשאלה האם מותר להוסיף הסבר במאמר אחד, ע"י שיחבר (אריינשטעלין) באמצע המאמר, הסברה בנקודה ממאמר אחר, במקום שהשומעים אינם יודעים מחסידות, שגם זה רצוי ונכון הוא.

בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם, על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו.

ויהי רצון אשר יבשר טוב בהנוגע לעצמו ומכאו"א שי' מתושבי כפר חב"ד אשר שם צוה ה' את הברכה.

בברכה לבשו"ט ומפורטות בכל האמור, ובברכה, בסגנון כ"ק מו"ח אדמו"ר, צו א געזונטען זומער,

מ. שניאורסאהן

מו"ה אבא שי': לוין, כפר חב"ד. אגרת נוספת אליו - לעיל חי"ג ד'שעז.

בענין דופרצת: ראה לעיל אגרת ו'תקמא, ובהנסמן בהערות שם.