אגרת ו'תרעח

ב"ה, ט' שבט, תשי"ט

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מיום הרביעי, בו מעיר על הכתוב בהתחלת טור ושו"ע, בענין שויתי ה' לנגדי תמיד, ושואל אולי יתעה האדם את עצמו במחשבה שלו בהאמור.

והנה לדעתי האמור בטור ושו"ע (כן הוא גם פירוש הפשוט של הכתוב), אינו תפלה ובקשה, אלא סיפור דברים, ע"ד הנהגה טובה וגם מוכרחית, וכמובן ג"כ מביאור הרמב"ם בזה הענין - הובא בטוש"ע שם.

אנצל הזדמנות זו לעוררו על הפירוש בפנימית הענין האמור, דשויתי - ע"פ תורת החסידות, כוונתו לתוצאות פנימיות הבאות ע"י אשר שויתי ה' לנגדי תמיד כפשוטו.

ומבואר הענין בצואת הריב"ש (הבעש"ט) אשר כאשר מקיים שויתי כפשוטו ה"ז מבוא לשויתי מלשון השתוות, ובלשון המשנה (ברכות רפ"ט) בכל מדה שהוא מודד לך, ובצואת הריב"ש שם באריכות.

בכבוד ובברכה לבשו"ט.