ביום י"ד בשעה חמישית יעשה לו מדורה בפני עצמו וישרפנו ויבטלנו. ובביטול היום יאמר: "כל חמירא" וכו'. ויש לשרוף עשרה פתיתין (סידור אדמו"ר).
כפל עוד הפעם על-דבר עשרה פתיתין, כי הן בבדיקה והן בשריפה צריכים להיות עשרה פתיתין - עיין בפרי-עץ-חיים שער חג-המצות סוף פרק ד ובמשנת-חסידים שם (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע)
[ב]
ובשעת שריפת החמץ יאמר זה: "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו כשם שאני מבער.." (סידור אדמו"ר. ובהגש"פ לאדמו"ר זי"ע נתבאר, מדוע שינה רבינו מהלשון שבסידור האריז"ל, ששם הוא בלשון יחיד "ה' אלקי ואלקי אבותי". א בסידורי האריז"ל זאלקווא תקמ"א והר"ר אשר, הוא גם-כן בלשון רבים. וכך גם בהגדות החסידים הראשונות שבנוסח האריז"ל, חלקת-בנימין ובאר-מים).
[ג]
בנוסח ה"יהי רצון" נדפס: " ובזמן הזה". וכן הוא בסידור [האריז"ל]
לר' שבתי מראשקוב. וצ"ע, דבכל התפילות הנוסח הוא "בזמן" ולא נמצא במ"א "ובזמן" בתוספת וא"ו. ובסידור [האריז"ל] קול-יעקב כאן הוא לנכון: בזמן בלא וא"ו (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע. בסידורי האריז"ל זאלקווא תקמ"א והר"ר אשר, הנוסח הוא: "בזמן הזה". וכך גם בהגדת חלקת-בנימין הנ"ל. וראה עוד בלוח "כולל חב"ד").
[ד]
אין אומרים את ה"יהי רצון.. שתרחם עלינו.." הנדפס בסידורים שונים.