Or Torah
נג
(וירכיבהו) [וירכב אותו] במרכבת המשנה וגו'. הנה כל אדם צריך לראות שלא יהיה בחי' נוקבא לשום דבר, דהיינו שלא יהיה להוט אחר תאוות, ולא יהיה מקבל תענוג מהם, שאז הוא בבחי' נוקבא להתאוות רק יהיה בבחי' נוקבא (להש"י) [לעבודת הש"י]. ואיתא יוסף מדיליה נתנו לו, פיו שלא נשק לעבירה ועל פיך ישק כל עמי וכו'. דהיינו שלא היה נוקבא להתאוה, לכך זכה למדריגת חכמה ונעשה בכור, כמ"ש ניתנה בכורתו ליוסף. ובכור נקרא חכמה, ועל כן הם אותיות שניות ביחידות ובעשיריות ובמאות, שהוא משנה למלך המחבר המלך והעם. כי לפני ב' הוא אלף, מלך שאין לו תפיסה [נ"א: מלך שאין למעלה ממנו], כי לפני א' מה אתה סופר. ואחר אותיות בכ"ר הוא גל"ש, שהוא אותיות שג"ל, נוקבא. אבל מי שהוא דבוק [נ"א: בכור] בחכמה, ממילא [הוא] אינו דבוק בשום תאוה, לפי שהתאוה אינה אלא במי שהוא דבוק בזמן. דהיינו שלפעמים בזמן מה חסר ממנו הדבר שמתאוה אליו, ובזמן מה ממלאים לו כל תאוותיו. אבל מי שהוא דבוק בחכמה, שהוא למעלה מן הזמן, שם החסרון והמילוי הוא בפעם א' בלתי נפרד וד"ל. הגם דאיתא שיוסף זכה למדת התקשרות, והשבטים הם איברים דשכינתא, והמבין יבין שעצם התקשרות הוא חכמה באמת, ונמשך מן המוחין. ועל כן איתא בזוהר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, דלאו אורחיה לגלות, לפי שהוא מעלמא דאתכסיא. ועל כן זכה יוסף לזה לפי שהוא דבוק לחכמה כנזכר. ועל כן אמר פרעה ליוסף רק הכסא אגדל ממך, רק הכסא דהיינו ההתכסות, לפי שיוסף היה מעלמא דאתכסיא כנזכר, אך פרעה לא היה יכול לבוא לזה לפי שהוא דבוק בתאוות. על כן פרעה לשון גילוי, שלא היה יכול לבא לעלמא דאתכסיא. אבל שם יוסף צפנת פענח, ותרגום דמטמרין גליין ליה [וד"ל]. וזהו וירכיבהו במרכבת המשנה, כי יש במשמעות לשון בכור כנזכר (כי אותיות מרכב"ת הוא אותיות מבכר"ת)1, המשנה, כי חכמה הוא משנה [למלך] כנזכר. אבר"ך, א"ב בחכמה, ר"ך לשון מלך ריכא ובר ריכא, כי הוא מחבר המלך והעם, דהיינו כתר הוא מלכות מעולם העליון.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.