פעמים רבות הודגש, שכאשר מזדמנים יחד שני עניינים של קדושה — משפיע כל אחד מהם על משנהו ומוסיף בו חידוש.
דבר זה תוקף גם באשר לראש-השנהסא ושבת, שכאשר ראש-השנה חל בשבת, באה תוספת בראש-השנה, כך שהוא נעשה ראש-השנה שבתי (כפי שהדבר גם בא לידי ביטוי בהלכהסב שביום-טוב של ראש-השנה שחל להיות בשבת אין תוקעים בשופר, כפי שיוסבר להלן);
וכך גם בקשר לשבת, אשר בגלל העובדה שזו שבת (לא סתם אלא של) ראש-השנה — הרי השבת היא נעלית יותר, היא שבת בעלת תוכן של ראש-השנה, שכן בשבת עצמה ישנן דרגות רבותסג, כפי המובן מלשון הכתוב "שבת שבתוןסד", "שבת בשבתוסה", שיש עניין של שבת שהוא "שבת לגבי שבת".
* * *
כדי להבין יותרסו את הקשר בין שבת לראש-השנה, וכיצד משפיע כל אחד מהם על משנהו, יש להסביר תחילה את הנקודה המשותפת של ראש-השנה ושבת.
כבר הוסבר פעמים רבות, כי נקודת השיא של ראש-השנה היא, שבו מכתירים בני-ישראל את הקב"ה כמלךסז, כ"מלך ישראלסח" וכ"מלך העולם", כפי שאנו מבקשים בכל תפילות ראש-השנה: "מלוך על העולם כולוסט".
הכתרת מלך קשורה בהתבטלותו המוחלטה של העם כולו, ושל כל אחד