324

(1) ומזמן^* לזמן להשתדל להיטיב המצב עוה"פ ועוה"פ — בעזרת פסיכאלאג וכו' וסממני רפואה, והעיקר — שבעלה שי' ג"כ רוצה בזה שה"ז טובתו (גם לדעתו הוא) וטובת הילדים שי'. — וככל שמתבגר הבעל — נחלש התוקף "דימי הבחרות והקאך שלהם" אצלו, ומתגבר כח שכלו (מהי טובה שלו בכ"ז). — ולאחרי כו"כ שנים במצב העכשוי — בודאי הסבל דהמצב אינו כ"כ כבתחילה.

(2) היינו להרוס ח"ו את כל הקיים עתה ולהתחיל לחפש אופן חיים חדש בשבילה ובשביל ילדי' שי' (מתוך בלבול המחשבה תמידית — הטוב עשתה בהירוס, או שאבדה ה­chance וכו').

(3) אמרו חכמינו ז"ל אשר גדול השלום ושכינה שרוי' ביניהם וכו' ומובן שצריך ולהשתדל.

(4) אזכיר על הציון.

(ממענה אסרו חג הפסח תשמ"ז)

מאשר הנני קבלת המכ' והמצו"ב דוגמאות — תרגילי רקמה בתוכן יהודי.

ובודאי ביררו שאין בזה חשש שעטנז כלל. וכדאי לפרש זה בתת­כותרת או בראש ההוראות, ולהוסיף שכיון ש"הרשת" היא של פשתן (באם כן הוא) איסור חמור לרקום בחוטי צמר וכו'.

בכלל עושה רושם טוב וחזק — וע"י פרסומת מתאימה מקום לומר שיהיו קונים רבים. ובטח תוכל לברר אצל המתעסקים בזה, וכדאית הטרחה, שה"ז יכול לשמש חלק החינוך הכשר. . .

(ממכתב ט"ז שבט תשמ"ג)

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org