53

מעלה למטה להוליד. . אהבה ויראה ותולדותיהן" [ולא רק כפי שהן עדיין ב"מוחו ותעלומות לבו", אלא גם כפי שהן "בבחי' התגלות לבו"^טו] נרמזת בה­"אורך" של אות ה"א (ראשונה) — ואות וא"ו קאי על הקול ודבור של עסק התורה והמצות?

ויש לומר, שהישוב על תמי' זו נרמז במ"ש אדה"ז "מדת חסדו וטובו", דקאי (כפירוש אאמו"ר) על חסד ויסוד, "ההת­חלה והסוף דהששה מדות", ובזה גופא מדייק אדה"ז "מדת חסדו וטובו" (ל' יחיד) — שההדגשה כאן היא כפי ששניהם (חסדו וטובו) נעשים (כמו) מדה אחת, כ­דלקמן.

ג. ויובן זה בהקדם החילוק בין ה"או­רך" דאות ה"א (למעלה), "המורה על. . ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה ל­עלמין סתימין", וה"אורך" דאות וי"ו (ל­מעלה), שזהו "כשנמשכת המשכה והש­פעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין" — שהחילוק ביניהם אינו רק ב"אורך" ה­המשכה, שעלמין דאתגליין הן "יותר למטה" מעלמין סתימין, אלא זהו סוג אחר של "המשכה מלמעלה למטה".

דהנה החילוק שבין "עלמין סתימין" ל"עלמין דאתגליין" אינו רק ב"העלם" ו"גילוי" — אם מציאותם ניכרת ונגלית או שהיא נסתרת — אלא הוא בעצם מצי­אותן:

"עלמין סתימין" הם ה"עולמות" ה­"מכוסים" במקורם (דבר ה' המחי' אותם), וכמו דגים שבים שא"א להם להפרד ממקור חיותם, דמחוץ למקורם אין להם מציאות, כן ב"עלמין סתימין", שעדיין אין כאן מציאות "נפרדת" מאלקות, כי הם "מכוסים" במקורם; משא"כ "עלמין דאתגליין" היינו שמציאותן היא בהת­גלות, שנתחדשה מציאות של עולמות שמחוץ למקורם ונפרדים ממנו.

וחילוק זה מודגש בלשון אדה"ז כאן גופא: כשמבאר ה"המשכה" דאות וי"ו — "ואח"כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין", מוסיף דוגמא — "וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים ע"י דבורו", דיש לומר, שבדוגמא זו מדגיש אדה"ז^טז, שהחידוש דה"המשכה" לעלמין דאתגליין לגבי ה­המשכה לעלמין סתימין, אינו רק בכך שהיא "יותר למטה" (מעלמין סתימין), אלא זהו דבר חדש — התייחסות למצי­אות של "זולת" ("אחרים").

ד. לפי הקדמה זו מובנת גם ההת­אמה (הכללית) בין ענין ה"אורך" דאות ה"א למעלה, שהיא "ההשפעה. . לעלמין סתימין", להאורך דאות ה"א בנפש ה­אדם, "המורה על ההמשכה. . להוליד מבינתו. . אהבה ויראה. . בבחי' הת­גלות לבו":

מדות האדם הן בדוגמת "עלמין סתי­מין", דכשם שה"עלמין סתימין" הרי מחד גיסא הם "עלמין" (דהיינו "מציאות" נוס­פת), אבל ביחד עם זה הרי הם "סתימין", שאינם נפרדים מאלקות כי מציאותם מכוסה במקורם (כדגים שבים) — עד"ז הוא בענין המדות:

החידוש שבמדות ורגש הלב על ה­שכל הוא, שכל גדר המדות הוא רק ההתייחסות אל הזולת^יז. דענין השכל

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org