אגרת ח'רפג

ב"ה, ז"ך כסלו, תשכ"ב

ברוקלין.

ועד כפר חב"ד, מיסודו ובהנהלתו של כ"ק

מו"ח אדמו"ר

נשיא ישראל בארצנו הקדושה תבנה ותכונן

ע"י משיח

צדקנו במהרה בימינו,

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

לאחרי הפסק נתקבל מכתבם משילהי חשון, וגם הוא התארך בהילוכו יותר על הרגיל,

בו כותבים בנוגע להוספת יחידות דיור בכפר חב"ד, האם לבנותם בשטחים שנותרו עוד בכפר, או בשטחים שהתקוה שיוכלו לצרפם לשטח הכפר הקיים ע"י השתדלות וכו'.

לכל לראש צריך לברר האם יש שטחים בכפר, כוונתי - להביא בחשבון ענינים כללים הדרושים להתפתחות הכפר במצבו ההווה ועאכו"כ לכשיתרחב - בענינים צבורים או שטחים לגן וכיו"ב, שכמובן הנ"ל אין מקומם בשטחים נוספים בקצה הכפר כ"א בתוכו, משא"כ יחידות דיור.

באם גם לאחרי חשבון האמור יש שטחים פנוים, אזי כמובן יש לבנות דיורים האמורים בשטחים אלו, כיון שעתה שעת הכושר לקבל סיוע מתאים ממשרדים שונים, משא"כ לאחר זמן, ועוד ועיקר שהרי כמה משפחות אנ"ש שמחפשים מקום שיכון מתאים.

ב) בנוגע להקמת מחסן "סילה" - בכלל נכון הענין כיון שבדואי יספיק וישמש מחסן זה גם למושבות שבסביבות כפר חב"ד, שעי"ז יתוסף בהשפעת כפר חב"ד, נוסף על ענין הפרנסה שבדבר.

בפרטיות, כמובן יש לברר אצל המומחים במקצוע, ומה טוב היודעים

(עכ"פ - בהשערה) התכנית של משרדים המתאימים בנוגע להתפתחות הלול באה"ק ת"ו.

ג) אופן פיתוח התעשי' בכפר חב"ד - כפי שהראה הנסיון של העבר, כדאי להתענין באופני העשי' שעוסקים ומעסיקים משפחות אחדות, כוונתי לשלול שני הקצוות לזה של אחד ולא של עשיריות משפחות ביחד, שזה מקשה ביותר על ההתאמה, שיתוף פעולה וכו'.

מהענפים יש לשלול כמו שכתבתי מכבר, ענינים התלוים בכשרות, שמביא סו"ס לקולות וקולי קולות, וק"ל.

ד) יוצא מן הכלל (מסעיף ג' הנ"ל) הוא בנוגע לאפיית שמורה - אשר גם עד עתה תמיהני להרשלנות בזה, בה בשעה שמכמה טעמים, אפשר הי' לפתח אפיית שמורה בתכלית ההידור בכפר חב"ד בממדים נכרים, והרי אין בזה חשש לקולות וכיו"ב, כיון שהמיוחד בזה יהי' - הקו השני מהדרין מן המהדרין.

פשוט שאין כוונתי בזה להפחית חלקם של אלו שהתעסקו בזה בשנים שעברו, ועאכו"כ לא לקפח חלקם, ומובן שלהם דין קדימה בהנ"ל, אבל...

Kehot Publication Society · commercial