Pesach, night 2 5717

תוכן ענינים

• בחג הפסח יש שמחה הכי נעלית מחמת ענין הגילוי, אתערותא דלעילא, וגם ענין אתערותא דלתתא; סיפור בר' לוי יצחק מבארדיטשוב שאמר רמז בראשי תיבות קשר"ק על העמל ויגיעה שקודם חג הפסח. (ס"א)
• ביאור מאדמו"ר מהוריי"צ על פיסקא "הא לחמא עניא" - העניות ברוחניות "אוכלת" את המוחין (אבהתנא), אבל גם מי שבמצד זה אין לו להתייאש, כי כבר הי' לעולמים (במצרים). (ס"ה)
• סמיכות החכם לרשע כי דוקא החכם הוא הצריך לעבוד עם הרשע ולבררו; בקשת אדמו"ר מהוריי"צ מהמקושרים ביותר (שבפשטות הם יודעי תורה במיוחד) לעבוד עם אנשים פשוטים. (ס"ו)
• בן החמישי, זה שלא בא לסדר כלל, הוא (בפנימיות הענינים כנגד מדור הקליפות; דברי אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בענין גדול הרחמנות על זה שאפילו תורת חסד אומרת שאסור לרחם עליו; עיקר ההגדה היא על כוס שני שכנגד הרשע; ההגדה מתחלת בההזכרה שבתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. (ס"ז)
• ברית אברהם אבינו ע"ה שהי' בינו לבין הקב"ה היא שעמדה לנו, וברית זו אינה מצד תורה ומצוות (שהרי הברית היתה קודם מתן תורה). (ס"ט)
• "וימררו את חייהם" - שבעוד הגלות פוגע בדביקות בני ישראל להקב"ה אבל אין להתייאש כי כבר כבר הי' לעולמים. (ס"י)
• "ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך"; במצרים גילויים למעלה מאצילות; ההוראה שצריכים לעבוד בעצם הנשמה עם אלו הנמצאים בבחינת מצרים. (סי"א)
• "לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה ממצרים אלא אף אותנו גאל עמהם שנאמר ואותנו הוציא… למען הביא אותנו… אשר נשבע לאבותינו" - מצד זה שגאל את אבותינו ניתן כח עבור הגאולה דעכשיו שבכל יום - בכל דרכיך דעהו. (סי"ד)