חכלילי עינים - תקפ"ו
רמב, א
באותי' התורה הקדומ' וזהו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך כו' ודברת בם כו' דהכל א' ממש וד"ל):
(ו) והנה מעתה יש להבין מ"ש חכלילי עינים מיין שזהו ענין אדמימות העינים מהו ענינו להיות ידוע בסיבת אדמימות העינים ע"פ הטבע בא' מב' דברים שהן א' והוא הפלגת הצער או הפלגת העונג כמו שכאשר יראה האדם באוהבו כנפשו צער גדול יתאדמו עיניו מעוצם הצער בנפשו שלא יוכל שאת לראות או כשיראה שונאו בתכלית וזה בא מהפלגת חום רשפי אש שלהבת שבדמים שבאו במוח ומן המוח יומשך לעינים וכן בגבור' רציחה וכעס במלחמה עד שיאדימו עיניו כו'. ומזה יובן בהיפוכו שהיא הפלגת חום רשפי אש התענוג שבנפש לאוהבו כנפשו ולמי שאליו תכלה נפשו בתשוקה נפלאה ביותר שאז כל החום שבתענוג נמשך בראי' והסתכלות העינים לראות בו בחשק נפלא עד שיאדימו עיניו מרוב התפעלות התענוג ברשפי אש וחום הגובר בו כנ"ל לקבל השפע אור הארת פניו לבד כמ"ש עיניך יונים שהן כנסת ישראל שתשוקתם ברשפי אש התענוג לאסתכלא ביקרא דמלכא באור פני מלך חיים כעיני היונים שמסתכלים זע"ז כו' וכמ"ש בזוהר ע"פ הסבי עיניך מנגדי כו' דמוקדין ליה בשלהובי דרחימותא כו' לפי שבחי' העלא' מ"ן זה דהסתכלות עינים נפלא מאד בבחי' רשפי אש שלהבת התענוג האלקי בבחי' עונג עצמי שבפנימי' ועצמי' הנפש ממש שזהו בחי' אה"ר בתענוגים הנ"ל ע"כ אינו אלא בבחי' ראי' והסתכלות לבד עד שנתאדמו העינים מרוב ההתפעלות כו' וכמו"כ מלמע' למטה כתיב עיניו כיונים שזה מן המשפיע אל המקבל ג"כ בבחי' אה"ר בתענוגים כמ"ש מה יפית ומה נעמת כו' כמ"ש במ"א וד"ל. וזש"א חכלילי עינים מיין פי' מהיכן בא סיבת אדמומית העינים בבחי' ההסתכלות בתענוג הנפלא הנ"ל שאין זה אלא בשבת דוקא כנ"ל הנה זה בא מיין מיינה ש"ת דהיינו מי שטרח בע"ש שזהו כל ימות החול שטרח בעבודה שבלב ומוח באה"ע ובקריאה בתורה בדיבור ובמעש' המצות בפו"מ שגנוז בזה כל בחי' עונג העצמי העליון דאה"ר ואה' בתענוגים שזהו ענין טעמים וסודות התורה הגנוז בנגלה שבה כנ"ל אזי בשבת דוקא יוצא הסוד הגנוז הזה לידי גילוי שהוא להתענג על הוי' בעונג העצמי דאה' בתענוגים הנ"ל שהוא גילוי יינה ש"ת מן ההעלם דהא בהא תלי' כנ"ל עד שמזה התענוג העולה בהעלאה בליל שבת כמ"ש אז תתענג כו' בתפילת ליל שבת עי"ז נמשך ביום שבת מלמע' למטה מהקב"ה לכנס"י ג"כ בבחי' הסתכלות עינים בעונג העצמי (ע"ד שאמר כשם שבא לראות כו') וכמו עיניו כיונים עין ה' אל יראיו וכה"ג והיינו במ"ש וקראת לשבת עונג שנמשך מעונג שבעצמי' המאציל לכנס"י כמו שא' דא היא סעודתא דעתיקא כו' עד במנחה הוא התגלות בחי' רעוא דכ"ר כו' וזהו בחי' גילוי הסוד דטעמי תורה שנק' נסתרות לה' כו' ולא יתגלה רק לע"ל כמ"ש ישקני כו' ומעין זה מתגלה בכל שבת אחר העלא' התענוג מלמט' למע' מכנס"י והוא ע"י שנכנס יינה ש"ת מימות החול שמזה דוקא יצא הסוד בשבת כנ"ל וד"ל. (וזהו חכלילי שיש בו תיבת חיך וב"פ לי לי כמ"ש כל חיך הטועם אומר לי לי ויובן זה ע"פ
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Toras Chaim
- Volume
- בראשית ח"ב
- Id
- rh-3bx450d9
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.