ת
תפוס לשון ראשון - אחרון
אהע"ז ח"א: קיד, א-ד (כשי"ל פרושי קמפרש אין כאן חזרה). קיד, א (מהיום ולאחר מיתה או לאחר ל', בגטין, בקידושין, בכותב נכסיו לבנו ובנותן מתנה, מתי אומרים חזרה או תנאה ומתי אומרים גופא מהיום פירי לאחר מיתה או דההתחלה מעכשיו והגמר לאחר ל'). קיד, ב (י"ב זהב לשנה ד"ז לחדש ואסתירא מאה מעי לרב תל"א אף שי"ל שמפרש דבריו. כשמסתבר הפי' אזלינן בתרי'). קיד, ג (אמר אבי הקטנה איך וויל ניט טוט אייך ווי איר ווילט חוששין לחזרה. כשאין הל' סמוכים אמרינן תל"א וכשהן סמוכים הוי ס'). קיד, ד (רק כשהפי' מרווח אמרינן שמפרש. חילוק בין ממון לקדושין וגרושין דאזלינן לחומרא).
אהע"ז ח"ב: רסז (אמר זכה גט לאשתי והולך. חילוק אם ב' הדיבורים סותרים זא"ז, ואם מפרש שחוזר בו, ואם ב' הל' סמוכין זל"ז, ואם אפ"ל ליפות כחה נתכוין).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור