מ
מבריח ארי מנכסי חבירו
חו"מ: יח-ט (פורע חוב חברו שלא מרצונו). יח, ב (תלוי אם הלוה יש לו טענה ליפטר, ואם יש גילויי דעת מהלוה שישלם). יח, ג (סוחרים שנפל גייס וסלקו א' ע"י ריצוי כסף. טעם דניקף חייב). יח, ד (כשהריוח יותר ממה שגילה דעתו. מה נק' ברי הזיקא). יט (מאמ"ח פטור דלא ברי הזיקא. מציל מפי ארי חייב דברי הזיקא או מטעם תקנה. אין יכול להצילו ע"י הדחק הוי כמציל מזוטו של ים והן שלו. פורע חוב חברו כשברי הזיקא אבל אין תקנה).
פס"ד: שטו, ב (אמר לו ערבני אם הוא כפורע חובו של חבירו ואם שייך למאמ"ח). שטו, ב-ג (כשמוציא הוצאות להציל ממון חבירו מיד העכו"ם. חילוק בין אם העכו"ם מחזיק בו כדין או לא). שטו, ג-ד (חילוק בין ב' שלוו וגבו מא' לבין מאמ"ח בדאיכא פסידא ושלא מדעתו).
עיי"ע מוציא הוצאות בנכסי חברו. מלוה ולוה (גבי פורע חובו של חבירו). שבח (גבי א' מהאחים שהשביח). שותפים (גבי ב' שלוו וגבו מא').
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור