סימן כד

סימן כד

בענין הנ"ל¹

ביחוד לאהו' ידידי הרב כו' מו"ה יצחק אייזיק² נ"י

להוי ידוע לי' שכעסתי על אבי האשה העגונה שטרח את רומע"ל, ולא נתן לו מנוחה עד בלעו רוקו, כי שמעתתא בעי' צילותא ומתון מתון³ מסיק⁴ כו'. גם אנכי שויאי נפשאי הדרנא בקצת, אשר החזקתי⁵ ביד מהרא"י סי' קל"ט⁶ בכל כחי, ועזבתי את הרמב"ם פ"ז מהל' נחלות שאפילו במשאל"ס ובדברים שרובן למיתה התנה שאבד זכרו⁷, ובפרט לפי מ"ש הסמ"ע סי' רפ"ד⁸ שסתם אבד זכרו שמעו בו שמת ואפילו הכי בעינן דברים שרובן למיתה, גם הריב"ש סי' שע"ט החמיר יותר.

מכל מקום בנידון דידן יש אומדנות אחרות המוכיחות יותר, וכמ"ש גם מעל'⁹, מאומדנא דהמבי"ט, וזכרתיו גם אני¹⁰. ועדיין צ"ע להתלמד במקום אחר¹¹. ואולם להתיר עדות יבמתה שהיא אחותה ויש בנים לשתיהן נראה דהמיקל לא הפסיד, ובפרט במסל"ת, וכמ"ש.

והנה עם היות שאין אני מטריחו לאמר כלה מעשיך, מכל מקום אם יש לפניו מן המוכן לא ימנע טוב לגמור בכי טוב, ולשלוח על ידי מוכ"ז אם אפשר, ובפרט שכן יצא מפיו ובידו מלא במכתבו¹².

דברי ידידו יהוד' ליב

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org