הוספות - שיחות ומכתבים טז

319חורף

.א) בענין ניטל — הטעם ומנהגנו — כפי שהועתק ב"היום יום" יז' טבת. ב) נלפענ"ד שזמנו ע"פ הלוח היוליאני, שהוא ע"פ חשבון תקופת שמואל [ולא ע"פ הלוח הגריגוריאני, שהוא ע"פ חשבון תקופת ר' אדא (אף שהוא מדויק יותר)], כיון שעפ"ז הוא חשבון התקופה, ברכת החמה ועוד. — אבל י"ל, שכיון שיוצא מהכלל ענין ניטל — שקביעותו לא ע"פ מנין בנ"י אלא ע"פ מנין או"ה, א"כ יש להתחשב עם מנין או"ה הנוהג במקום דוקא. וכן אומרים בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר שבארצה"ב אמר לנהוג הנ"ל ע"פ מנין המדינה כאן. ג) לשמועתו שבארה"ק ת"ו אין נוהגין בזה כלל (ובטח שמע זה מבר סמכא ביותר) — אם נכונה השמועה, אולי אפ"ל הטעם, שכיון שפשטה שם (מלבד תקופות קצרות, כידוע) ממשלת הישמעאלים, ותלוי בשר של מעלה, לא הי' מלכתחילה ענין לניטל שם. ובמילא אין החשש דלהוסיף חיות. ועפ"ז יומתק ג"כ הענין שבכל מדינה צ"ל ע"פ נוהג או"ה שבמדינה, כנ"ל. — ולהעיר מס' דרכי חיים ושלום ס' תתכה*.

(ממכתב כ"ט אייר תשט"ז)

במענה על מכתבו מה' שבט, בו שואל דעתי בהנוגע לענין ניטל, ומנהג ישראל שלא ללמוד בליל זה עד חצות, ואשר כן הוא גם מנהגנו. וכמובא בלוח היום יום י"ז טבת ה'תש"ג.

וכיון שלענין ביטול תורה חידוש גדול הוא, ולכן אין לך בו אלא חידושו, ולכן אין לבטל אלא לילה אחד.

וע"פ מה שכתבתי ל . . . נראה לי, שבכל מדינה יש לנהוג בהנ"ל ע"פ מנהג האינם יהודים שבמדינתם. ואם יש ביניהם מנהגים שונים בזה, לנהוג כהנ"ל בלילה שאז חוגגים רוב האינם יהודים ז. א. באותו הלילה שנתקבלה על רוב האינם יהודים, כי הרי ענין דאזלינן בתר רובא שייך גם באינם יהודים וכמוכח בסוגיא דאזלינן בתר רובא, ועוד ראיות ואכ"מ^* . . .

(ממכתב י"ג שבט תשי"ז)