אגרת ו'תיח

ב"ה, כ"ה תמוז, תשי"ח

ברוקלין.

שלום וברכה! במענה למכתבו מכ"א תמוז, בשאלה תמוה האם מחויב מפני הטעמים שכותב במכתבו, להביא א"ע קרבן בשביל וכו'.

הרי מובן ששידוך ונשואין אין זה כלל ענין של הבאת קרבן כ"א לתכלית בנין בישראל בנין עדי עד.

בהנוגע לההצעה אודותה כותב, עליו להציע הענין לפני שלשה מידידיו הנמצאים במקום, ומהם עכ"פ רב אחד, בכדי שידע הענין גם עפ"י דין בהנוגע לחזקה.

תקותי אשר כיון שמסיים במכתבו שנצר הוא מגדולי אדמור"י פולין וגאליציא, ואחדים מהם מונה גם בשמם המשתייכים לתורת הבעש"ט היא תורת החסידות, בודאי שיש לו קביעות עתים בלימוד תורה זו, וידוע פירוש הפנימי של קביעות עתים, שהיא לא רק בזמן אלא והוא העיקר קביעות עתים בנפש, ואפילו אלו שבתקופה שעברה הי' להם טענות שאי אפשר לגלות ולפרסם חכמה זו, הנה כבר כו"כ מהם מכירים בהכרח לימוד זה, ועיין בזה באגה"ק לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר

דתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה - סי' כ"ו ובקונטרס עץ חיים לנכד נכדו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ועוד ומובן שגם ע"ז קאי ציווי תוה"ק מעלין בקדש.

מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן אשר בלי נדר ישמור על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

Kehot Publication Society · commercial