אגרת ו'תנג

ב"ה, י"ד מנ"א, תשי"ח

ברוקלין.

שלום וברכה! במענה למכתבו מי"א מנ"א, בו כותב אודות מצב בריאותו ועצת הרופא הפרופסר לנסוע למשך איזה זמן על חוף הים וכו'.

ונכון הדבר, והרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ומובן שצריך לעשות זה בשמחה ובטוב לבב ובפרט ע"פ מ"ש מה' מצעדי גבר כוננו (וכביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר השגחה העליונה מוליכה את האדם, אלא שצ"ל) ודרכו יחפץ, שהוא יעשה שליחותו שם בחפץ, וכמבואר בדא"ח שחפץ הוא פנימיות הרצון, והרי אין אתנו יודע עד מה, ובודאי במקום שם נוסע יוכל לתקן בעניני יהדות בכלל ובהפצת המעינות ביחוד, אבל מובן כנ"ל שצריך להעשות הדבר בשמחה ובטוב לבב שעי"ז יתוסף גם בבריאות הגוף ותתוסף ההצלחה בשליחותו במקום.

ובודאי למותר להדגיש, עוד הפעם ששליחותו צריכה להעשות ביחד עם שמירת הוראת הרופא, ז.א. מבלי לנגוע בבריאות הגוף כפשוטו כלל וכלל, וכיון ששני הענינים מצוה הם (שהרי היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא) בודאי שיכול לעשות שניהם גם יחד ואדרבה מצוה גוררת מצוה.

כבקשתו נשלח המענה מבלי לחכות על התור.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

וכביאור: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ג'תתקלד, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ו'תפג.