וכשהי' מתרגם מה שקורא בלה"ק הי' ממשיך שם הוי' בבחי' שם אלקי' כו' שנק' אלקי האלקי' כנ"ל וד"ל, ואח"כ אמר הודו לאדוני האדוניםנ שגם בע' שריםנא שנק' אדונים יאיר אדוני האדונים והיינו שגם המה יהיו נכנעים ובטלים לשם הוי' בתכלית כמו לעתיד דכתי' ובאו במערות צוריםנב כו' מפני פחד הוי' כו'. וזהו ענין אם בחוקותי כו' מלשון חקיקהנג שיש ב' חקיקותנד הא' חקיקה מבפנים לעשות חלל ובית קיבול והב' חקיקה מבחוץנה להעביר החלודה. והנה זהו"ע התומ"צ להמשיך או"מ ופנימי' לזכך הנה"ט מבפנים ומבחוץ. אך מה שכלל ב' החקיקות דתומ"צ הנ"ל בתו' במש"א שתהי' עמלים בתו' יובן עפ"י הידוע בענין תלמוד גדול שמביא לידי מעשהנו להיות שהמשכת המקיפים ע"י המצות הוא לפ"ע העסק שלו בתו' בבחי' ביטול כי לימוד התו' צ"ל בבחי' ביטולנז עד שלא יהי' מהות כלל עד שאין הוא המדבר רק ה' הוא המדבר בפיו, וזהו בחי' משה ונחנו מ"הנח, ובחי' זאת פועל בחי' החקיקה הן החקיקה שע"י התו' והן החקיקה שע"י המצות ולכן נק' משה מחוקקנט כו' וד"ל.
והנה ע"ז א' אם בחוקותי תלכו שאם ילמוד התו' בבחי' ביטול כנ"ל אז יפעול ב' חקיקות שהוא ענין זיכוך הנה"ט מבפנים ומבחוץ אז תלכו בבחי' מהלכים בין העומדיםס שהילוך זה הוא מצד בירור הנה"ט דייקא כמבואר במ"א וד"ל [וביאור הדברים בדרך קצרה יובן עפ"י מארז"ל שלשה כתרים הםסא כתר תו' וכתר כהונה וכתר מל' וכתר ש"ט עולה על גביהם כו' דהנה שלשה כתרים הם שלשה עטרות המבוארים במד"רסב, כי כתר כהונה הוא רצוןסג הנשמה לעלות במס"נ כידוע