שיחה ב
197
שאין צריכים בשמים כי אין הנפש דואבת (ע"ד דברי הר"ן הנ"ל)].
ו. והנה אף שכמה ראשונים הביאו הענין דנשמה יתירה כטעם על ברכת בשמים במוצאי שבת — הרמב"ם לא הזכירו, וז"ל (בהל' שבתמט): ולמה מברכים על הבשמים במוצאי שבת מפני שהנפש דואבת ליציאת שבתנ משמחין אותה ומיישבין אותה בריח טוב.
ואף שבהגה"מ מציין ע"ז למאמר הגמ' "נשמה יתירה כו'", ומשמע שכוונתו לומר ולפרש דמ"ש הרמב"ם "הנפש דואבת ליציאת שבת" היינו מ"ש בגמ' שבמוצ"ש נוטלין מהאדם את הנשמה יתירה שניתנה לו — הנה מסתימת לשון הרמב"ם "מפני שהנפש דואבת ליציאת שבת"
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- לקוטי שיחות
- כרך
- כרך לא
- מזהה
- rh-afmxewwq
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.