כב

[א] הבעש"ט היה אוכל שלוש סעודות באחרון-של-פסח.

סעודת אחרון-של-פסח היתה נקראת - אצל הבעש"ט - "משיח'ס סעודה".. כי באחרון-של-פסח מאיר גילוי הארת משיח ^א (ס' המנהגים, מלוח 'היום יום' עמ' מז).

והוא על-פי ס' השיחות תש"ב (עמ' 110-109). ועוד שם בס' השיחות: בסעודה זו [אצל הבעש"ט] היה נהוג, שהדלת היתה פתוחה לכל, וכל הנמצאים בבית הבעש"ט היו טועמים מסעודת אחש"פ.

והנה כאן לא נאמר שהסעודה השלישית היא הנקראת "סעודת משיח", וראה בסעיפים הבאים שסעודת היום היא הנקראת בשם זה. אך בלקוטי-שיחות (ד, עמ' 1298; כב, עמ' 35) מפורש, שלסעודה השלישית שהיתה לפנות ערב, קראו "סעודת משיח". וכן נתבאר בשיחת אחש"פ תשל"א, מדוע "סעודת משיח" היא בסיומו של יום דוקא.

[ב]

שאלו אצל כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ], אם אמת כי סעודת אחרון-של-פסח שייכת לאיזה נס שהיה אצל הבעש"ט, ואמר כי איננו יודע, רק שמע אומרים כי אז היה ניצוח רוחני על הפראנקיסטים.. כי באחש"פ אמר כי ינצחום. פעם אמרו שזו סעודת-משיח, "ויצא חוטר" [הפטורת אחש"פ] (סה"ש תרצ"ו, עמ' 140. ובס' המנהגים, על-פי לקוטי-שיחות ד, עמ' 1299, בביאור שם "משיח'ס סעודה": להעיר אשר בהפטורת אחש"פ מדובר ע"ד משיח).

[ג]

אאמו"ר [מוהרש"ב] מספר את אשר שמע מאביו - כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש: הבעש"ט קרא שם לסעודת היום באחרון-של-פסח: סעודת משיח (ס' השיחות ה'ש"ת, עמ' 75)

[ד]

אצל מורנו הבעש"ט נ"ע נקראה הסעודה של אחרון-של-פסח "סעודת משיח" (ס' השיחות תש"ג, עמ' 118)

[ה]

לסעודת היום באחרון-של-פסח היה סדר מיוחד אצל כל נשיאי החסידים, הן נשיאי החסידות הכללית והן נשיאי חסידות חב"ד. סדר זה בא בירושה, ביסודו, ממנהגי מורנו הבעש"ט (ס' השיחות ה'ש"ת, עמ' 80).

[ו]

בדבר אכילת סעודה שלישית באחש"פ, ראה גם בס' ויגד-משה (עמ' קצח), שהביא כן ממעשה-רב להגר"א, והוא מפני חביבות מצות אכילת מצה.

על "סעודת הבעש"ט" הנהוגה בקהל חסידים, ראה בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שלד), נטעי-גבריאל (ג, עמ' עט-פא). ושם (בעמ' שעג-שעו), סיפור מעשה הנס שאירע לבעש"ט באחרון-של-פסח, שאותו נהוג לספר בסעודה זו. גם חסידי ברסלב נוהגים להתאסף ולספר את סיפור הנס, בשינויים מהנוסח הרגיל (שיח-שרפי-קודש, ב, עמ' ק-קה; ד, עמ' עד). וראה גם בילקוט אוהב-ישראל (אות נה), הגדת לעלוב (עמ' קכה), מנהגי-אליק (אות קלד).

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org