ו'תנ

ו'תנ

[תמוז – לפני ת"ש]

במענה¹ על מכתבו בברכתו ברכת יום הגאולה, הנני עונה אמן, ברוכים תהיו. בודאי למדו המאמרים הנשלחים ללמדם בימי הגאולה, ותהי' הסעודה סעודת מצוה ויקחו משקה ע"ח, ויגיד ברכתי לכל המשתתפים בשמחת חיזוק התורה והצלת מחזיקי'.

ובמענה על מכתבו השני המאריך למסור כל אלו – כן ירבו – אשר עזרם השם יתברך והמענות הצליח להם והברכות התקיימו, הוד כ"ק רבינו הגדול ברור מילולו בדברי קודש הקדשים באגרותיו הקדושים בענין שאילת עצות בעניני עולם, וכ"ק הרה"צ הרמ"מ זצ"ל מהאראדאק השיב לאחד מחסידיו² שבקש אצלו ברכה על בנים, לאמר כי בשכר אמונת צדיקים ראוי הוא לברכת שמים בזרעא חיא וקימא.

ההצלחה בהמענות וקיום דבר הברכות אשר בעזה"י ובזכות אבות קדושים עונים השואלים ומברכים אותם, תלוי בהתקשרותם ובהנהגותיהם של השואלים, ובאמונתם באמונת אימון בדברי הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. האמונה בדברי צדיקים וההתקשרות אינו ענין הנאמר רק בפה או נקבע בלב לאמר חסיד אני או מקושר אני, כ"א צריך לבא בפועל דבר³, איש ואשה לפי יכולתם ומהותם בקביעות עתים לתורה, בזהירות בשמירת שבת, בטהרת המשפחה, בחינוך הבנים והבנות, ובדומה לזה.

וכך הי' דרכם של החסידים הראשונים אשר היו מעוררים את מכיריהם להיות חסידים, הנה עם זה היו מעוררים גם על שקידת הפועל טוב אשר בשביל זה זכו השואלים כי השם יתברך עזרם למלאות מבוקשם, ובגלל זה שנענו משמים במילוי מבוקשם הוסיפו אומץ בהנהגה טובה.

ונהניתי מאד ממכתבו זה הכותב בפרטיות מאלו אשר ברכם ד' במילוי מבוקשם בכל, חפצי לדעת ג"כ בפרטיות מכל אחד ואחת אשר נענו משמים במילוי מבוקשם יברכם השם, איזה תודה לד' בהוספת עבודה במילי דשמיא שלמו הם להשם יתברך, כי כל פעל ד' למענהו⁴ כתיב ותרגם כולהון עובדין דאלקהא לאלין שם דמשתמעין לי'.

כל אחד מישראל מצוה במצות אהבת ישראל, הנה מלבד זאת אשר בקיום מצוה אהובה ונעימה זו הנה בזה מעורר רחמי שמים על עצמו וב"ב להיות נשפע לו רוב טוב, ובמדה שאדם מודד לחבירו בה במדה מודדין לו⁵ מן השמים, הנה לבד זאת זוכה לגילוים רוחניים באהבת ד', וכמו שאמר הוד כ"ק רבינו הגדול⁶ דואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ד' אלקיך.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org