English
ספרייה

שיחה א

21

התרומה בשעת הגיתות והבדים"ח, שלא אמרינן שלאחרי הגתות התרומה טמאה למפרע (והיינו לפי שבשעת הגתות יש להם חזקת טהרה, "מפני שכל העם מטהרין עצמן"), וכן הי' צ"ל גם בנדו"ד ש"הכל מטהרין עצמן", שמה שנגעו בו בשעת הרגל צריך להשאר בטהרתוט גם לאחר הרגל.

ב. והנה במקורו של דין זה (שכל ישראל חברים הן ברגלים) במס' חגי­גהי הובא רק לימוד מקרא — "דאמר קראיא ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים (בפלגש בגבעה כתיב, שנאספו כל ישראל בגבעה. רש"י) הכתוב עשאן כולן חברים" (ורגל שעת אסיפה הוא. רש"י) [ובירושלמייב הובא ע"ז כתוב אחר "ירושליםיג הבנוי' כעיר שחוברה לה יחדיו, עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים, מעתה אפילו בשאר ימות השנה. . בלבד בשעה ששםיד עלו שבטים"] — ולפי טעם זה יש מקום לומר שזהו רק לזמן הרגל, אבל לפי הטעם שברמב"ם צריך ביאור כנ"ל, וא"כ צ"ב למה הביאו.

ואע"פ שהלימוד מקרא הוא אסמכתא בלבדטו, שהרי כל טומאת ע"ה אינה אלא מדבריהן (ובודאי ישנו טעם על הפקעת הגזירה בשעת הרגלטז) — לא הי' לו להרמב"ם להביא טעם לדבר כלליז, שהרי לכאורה אין בו ביאור מספיק לדין טהרת ע"ה ברגל, שלאחרי הרגל טמא למפרעיח.

והנה רש"ייט נקט טעם אחר, שכתב "דכל ימות הרגל אישתראי שלא ל­

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר
על הדף

פרטים

מזהה
rh-7kg5tnx0

עותקים

פעילות אחרונה

עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.

מקורות