הוספות - שיחות ומכתבים יג

490מנחם אב

היינט איז דאָך שבת מברכים אב, עס איז פאַראַן אין רבי'נס נ"ע אַ מאמר (נחמו עת"ר ורשום עליו שהוא מכתבי אאזמו"ר) וואָס ער פרעגט דאָרטן שבחדש אב ה"ה פורעניות חורבן הבית ראשון ושני, וכן חטא המרגלים שהי' המקור על החורבן הי' ג"כ בתשעה באב וכן שארי הענינים שמבואר בדרז"ל שאירעו בחדש אב, שכל זה הו"ע של דינים וגבורות, ולמה נק' החדש הזה בשם אב, שתי' אב מורה על רחמים כמ"ש כרחם אב, וכן הסדר של תי' אב א' ב' מורה ג"כ על רחמים, כמבואר בזהר (ח"ב נ"א, ב) דבכל מקום שהסדר הוא מלמעלמ"ט הוא רחמים ומלמטלמ"ע הוא דינים וגבורות, דלכן תשרי שבו נידון העולם סדרו הוא ת' ש' ר' מלמטלמ"ע, משא"כ חדש אב שסדרו הוא א' ב' מלמעלמ"ט, מורה על רחמים, וא"מ איך החדש הזה, שבו אירעו כל הענינים וואָס ער רעכנט אויס במס' תענית מכונה בשם אב, שהשם הזה מורה על רחמים דוקא.

ומבאר שם בהמאמר, שהוא ע"ד שמע בני מוסר אביך. וי"ל הענין שבאמת הרי הכל הוא רחמים, שהרי מאתו לא תצא הרעות ובפרט ההנהגה עם עמו ישראל שהם בניו וצאן מרעיתו, הרי בודאי הוא בחסד וברחמים, אלא שיש רחמים נגלים, ויש רחמים גדולים ביותר (היינו שלמע' מסדר השתל'), ולהיותם רחמים גדולים ביותר ע"כ אין יכולים להתגלות כ"א בלבוש של דין דוקא.

וטעם הדבר הוא, דלהיות שאז הוא מעמד ומצב של דין, שלכן הוצרך שיהי' רחמים גדולים דוקא, ולהיות שהוא מעמד ומצב של דין, ע"כ א"א שיתגלו הרחמים כ"א בלבוש דין דוקא דאם יתגלו כמו שהם אזי ינגד מדת הדין, ולכן התעלמו בלבוש של דין.

ובאמת יש בזה עוד מעלה, דע"י שבחיצוניות הם דין, שבזה האָט מען דאָך מפצה געווען את מדת הדין, ע"כ יכולים להיות רחמים עד א"ס, מפני שאין בזה ההתנגדות של מדה"ד, (ראה לקו"ת ד"ה בשברי לכם, קונ' ס"א ע' יו"ד ואילך).

ולכן נקרא בשם אב שזה מורה על הרחמים, מפני שבאמת זה רחמים גדולים ביותר כנ"ל.

והנה בכתיבת גט כותבים ירח אב בלי תי' מנחם, ובברכת החודש המנהג הוא (וואָס מנהגם של ישראל תורה) שמברכים חדש מנחם אב, ומה שמוסיפים תי' מנחם בברכת החדש, הטעם הוא וויילע מיט ברכת החדש וויל מען דאָך ממשיך זיין אַז אין דעם חדש אָדער אפי' אין די טעג וואָס זיינען נאָך ביז ר"ח שהם ימי ההכנה לחדש זאָל זיין ישועה ונחמה, דכללות ענין הנחמה הוא ווי מען האָט גערעט (בהר"ד דש"ק מברכים תמוז) אשר באה אחרי יגון דוקא, היינו התגלות הפנימיות של היגון הקודם, ולכן מוסיפים בעת ברכת החדש תי' מנחם, הכוונה שיומשך הרחמים בגילוי, גם למטה מעשרה טפחים, וע"ד שמספרים אשר דער רבי מוהר"ש האָט אַמאָל געפרעגט אצל אביו כ"ק אדמו"ר הצ"צ בשנת תר"ח מה נעשה עם ה"קץ" שרמזו על שנה זו,491וענה וואָס ווילסטו, ביאת המשיח הוא גילוי פנימיות הנשמה, (עיין אגה"ק ס"ד) עס האָט זיך אָפּגעדרוקט דער לקו"ת שהוא גילוי פנימיות התורה, שעי"ז הוא גילוי פנימיות הנשמה, ויאמר לו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש מיר ווילן אָבער ביאת המשיח למטה מעשרה טפחים . . .

(משיחת ש"ק פ' פנחס, מבה"ח מנ"א, השי"ת)

נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א

לשלוח לאנ"ש שי' בכ"מ — בר"ח מנ"א ה'תשל"ח

ב"ה, ר"ח מנחם אב ה'תשל"ח

ע"פ מש"נ ציון במשפט (תורה) תפדה ושבי' בצדקה, הצעתי ובקשתי לבקש את כל אחד ואחת שבסביבתם להוסיף בשיעורי תורה ובצדקה, ובאם אפשר בתורת בית הבחירה מקדשנו ובצדקת מקדש מעט בתי כנסיות ובתי מדרשות, והקל עושה פלא יהפך ימים אלה לימים טובים וימי ששון ושמחה.

בברכת הצלחה