אגרת ו'תכא

ב"ה, כ"ז תמוז, תשי"ח

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה

גדלי' שי'

שלום וברכה!... במ"ש ע"ד הכתוב בשער ר"ה ויוהכ"פ, לאדמו"ר האמצעי, שהמכנסים של הכה"ג היו עד העקבים.

זה מזמן העירוני על זה ובחפשי בין הכתבי יד, הנה מאמר האמור לע"ע לא נמצא, אבל מצאתי מאדמו"ר הצ"צ מאמר באותם הענינים ומבאר ג"כ ענין הבגדים ושם אין התיבות המדברים בשיעור המכנסים.

במה שאמרתי בדיוק הלשון, אין עומדים להתפלל אלא מתוך כו' - בהוספה על הלשון (שלכאורה - הוא הסגנון הפשוט) עומדין להתפלל מתוך כו', שהוספה זו מדגשת דיוק הענין והכרחיות שלו, ומביא שנמצא לפעמים סגנון זה ובכ"ז אינו אלא לכתחילה, והוא בשתה"ל כפסק הרמב"ם (הל' תו"מ פ"ח ה"ב). - ותמיהני על כת"ר שהרי אדרבה משם ראיתי - ע"פ דברי התוס' בסוגיא זו (מנחות פג, ב) ולח"מ וכס"מ (בתירוץ הא') ברמב"ם שם.

והנה אפילו את"ל ככתבו, הרי בלכתחלה גופא - כמה דרגות ישנן וע"ד מצוה כתקונה ומהדרין ומהדרין מן המהדרין, והוספה הנ"ל על סגנון הפשוט מוסיף עכ"פ בדרגת הלכתחלה (וככתוב בפי' בהכס"מ בתירוץ השני - שכנראה ממנו מקשה כת"ר).

ובאמת הרי אין צריך לראיות בענין שהוא פירוש המלות כפשוטן, כהחילוק הנ"ל דהסגנון עומדין להתפלל מתוך כו' אין בזה הדגשה מיוחדת איך הוא באם אין מתקיים הנאמר, משא"כ בהסגנון אין עומדין להתפלל אלא כו' שבפשטות יש בזה הדגשה, וק"ל.

תקותי שהתועדו גם במחנם הט' בימי י"ב וי"ג תמוז, גאולת רבינו נשיאנו ראש ישראל, וגופא בתר רישא אזיל, אשר יגאל כאו"א מאתנו בתכ"י מכל ענינים המבלבלים הן בגשם והן ברוח ויוכלו לעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב.

בכבוד ובברכה לבשו"ט.

מו"ה גדלי': הערץ, סידני.

בשער ר"ה ויוהכ"פ לאדמו"ר האמצעי: לג, א. וראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ד ע' א'רלט.