English
ספרייה

שיחה ד

שיחה ד

א. בדברי ההתראה לפרעה ע"ד מכת ברד נאמרא "הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד", ופרש"י "כעת מחר — כעת הזאת למחר, שרטב לו שריטה בכותל למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד".

במפרשיםג ביארו שדיוקו של רש"י הוא מהלשון "כעת מחר" [ולא אמר סתם "מחר" כמו לעילד גבי מכת דברה] — ש"כעת" (בניקוד קמ"ץו) פירושו, "כעת הזאת למחר", דהיינו "העתז אשר הי' מדבר עמו".

אבל צ"ע, מנ"ל לרש"י (בפשוטו של מקרא) שמשה לא רק קבע לפרעה הזמן שירד הברד ("כעת הזאת למחר") אלא גם עשה סימן, "שרט לו שריטה בכותל, למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד"?

ואין לומר לפי שזו היתה הדרך ה­יחידי אז לברר ולידע שעה מדוייקת ביוםח — שהרי ודאי היו אז מכשירים שונים לידע השעות, כמו שעון מיםט וכיו"ב.

[וב"משכיל לדוד" על פרש"י כאן כתב, ד"כבר הרגיש כן הרב יפה תוארי והניחו חלק, והאמת דאגדות כאלה אין להם מקום להבינם אלא עפ"י הנסתר", והולך ומבאר דברי רש"י ע"ד הסוד, כ­דלקמן סעיף ה].

ב. יש מפרשיםיא, שההכרח לזה הוא מלשון הכתוב "כעת" — "דפי' כעת נקו­דה בקמ"ץ הוא כמו כהעת והיינו ה­ידועהיב ולזה מוכרח שאמר כעת הזאת ו"זה" ו"זאת" מורה באצבע כמ"ש רז"ל בכמה מקומותיג. . וע"כ צ"ל דשרט שריטה בכותל והורה לו באצבע כשתגיע השמש לכאן שע"ז שייך הוראה באצבע, וכן דרשו ג"כ בתנחומאיד גבי אברהם דכתיבטו כעת חי' והיינו מטעם הנזכר".

אבל מלבד זאת שעדיין אין זה מתרץ מנ"ל לרש"י שהסימן הי' שריטה בכותל דוקא (ולא שהורה באצבע על "שעון מים" וכיו"ב שבזמן זה למחר ירד ה­ברד), הרי עוד זאת — בפרש"י לעיל גבי אברהם מוכח, שאין שיטת רש"י שתיבת "כעת" משמעה שהראה באצבע:

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר
על הדף

פרטים

מזהה
rh-1gdz12pr

עותקים

פעילות אחרונה

עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.

מקורות