פ, א

(קכג) וזהו מזמור שיר ליום השבת. פי' יום השבת הוא יום שמקבל בחי' אור שבת בעצמו כמו ויקרא אלקים לאור יום הרי האור הוא בחי' העצם והיום הוא רק קריאת שם של האור שקרא אותו בשם יום והוא בחי' החסד שבחכ' כמ"ש חסד אל כל היום. וכידוע דאל הוא בבחי' אור דחכמה עצמה ונהירו דחכ' בחסד נק' חסד אל שמאיר כל היום שהיום הוא בחי' כלי לאור דחכ' וז"ש יומם יצוה ה' חסדו וכמ"ש במ"א וגם כאן פי' יום השבת בחי' כלי החסד שמלובש בו אור החכ' והוא מוחין דאבא שמאיר בבחי' ג""ר דז"א בשבת וכמ"ש בזוהר בפי' יום ליום יביע אמ"ר כו'. והפי' הוא דיום השבת עצמו אומר מזמור זה כפי' הב' דלעיל והיינו שבחי' מוחין חדשים דג"ר דאבא שבחסד דז"א שנק' יום השבת הוא שאומר מזמור שיר זה והוא שאומר טוב להודות להוי' פי' להוי' דאור אבא עצמו כמו שהוא בבחי' פנימי' שלו שנק' טוב ונק' אור שלמעלה מיום זה כי הוא שרשו ומקורו כמו כל בחי' כלי שבטל ונכלל לגבי האור שלו ובשבת זמן עליות כל עולם בעליון הימנו כו' ונק' עולת שבת דז"א בשבתו דאבא עצמו שנק' קודש מלה בגרמי' כנ"ל בפי' שבת עצמו בבחי' שי"ן דשבת כו' והפי' הא' דלעיל דמזמור שיר זה הוא לגבי יום השבת כו' הוא בליל שבת שאומרי' ג"כ מזמור שיר זה כידוע דאומרי' אותו ב"פ בליל שבת אומרי' מזמו' שיר כו' בבחי' עליי' המל' דאצי' שעולה בשיר וזמרה לגבי יום השבת שהוא בחי' מוחין דאבא שבז"א דאצי' כנ"ל. והפעם הב' ביום שבת אומרי' מזמור שיר זה בבחי' עליות דאור אבא שבז"א לגבי אור אבא עצמו שאז הוא כפי' הב' דלעיל דיום השבת עצמו אומרו ושניהם אמת וד"ל. אך עדיין לא מתיישב הקושי' דלעיל בפי' טוב להודות לה' כו' דעיקר ההודאה וביטול שבלא השגה הוא באור אבא עצמו שהוא המודה כו' ואיך יתכן לומר לה' ולפי פי' הב' דמזמור שיר זה הכל הוא לגבי בחי' אור אבא ולא שאור דחכ' עצמה הוא בבחי' ביטול והודאה כו'. אך האמת הוא דגם בחי' שבת עצמו עולה למעלה כמ"ש עולת שבת כו' וקאי על בחי' אור אבא עצמו שנק' קודש מלה בגרמי' כו' שגם הוא עולה למעלה הימנו והוא בבחי' ח"ס דא"א וע"י וכמ"ש והחכ' מאין תמצא שגם החכמה נק' בחי' יש לגבי בחי' אין האמיתי שבפנימי' הכתר שגם בזה יש ב' פי' במזמור שיר ליום השבת כנ"ל בבחי' מוחין דאבא שבז"א כי גם שאור החכ' נק' אור לגבי בחי' המדות דז"א שנק' יום כנ"ל אבל לגבי אור הכתר נק' יום השבת גם בחי' החכ' עצמה כמ"ש וישבות ביום השביעי הרי גם בשבת דיום השביעי שייך שביתה גם ממנו והוא הנק' שבת שבתון כו' ובלשון הגמרא יום שכולו שבת והוא בחי' מנוחה לחי עולמים מנוחה עצמיי' שלא מן המלאכה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org