ג, א

בעל המצאות חדשות מאין הנעלם והוא בחי' כח הממציא למקור ועיקר השכל מעיקרו ושרשו ואח"כ יוצא לגילוי בבינה מאין ליש כידוע. והבן בחכ' הוא בחי' בינה שבחכ' וכלול ג"כ מבחי' מדות בג' מדרגות כנ"ל במדות דבינה ותבונה רק שהכל הוא בבחי' ההעלם דחכמ' ובאין לידי גילוי מאין הנעלם לבחי' יש דבינה כידוע דחו"ב נק' תרין רעין כו'. (ובחי' בינה שבחכמה הוא הנק' נבון להבין דבר מתוך דבר כ"ש במ"א). וכידוע דבחי' המדות שבחכ' (שנק' ו"ק דאבא). היינו בחי' עצם אין והעלם דשכל המטה כלפי חסד או דין כי בשכל המטה כלפי חו"ג בבינה הוא בהשגה וטעם גלוי כנ"ל כמו מי שלומד ופוסק לטמא ולטהר ע"פ שכליי' המחייבים שנותן טעם לדבריו וכאשר לא יוכל ליתן טעם לדבריו שפוסק לטמא או לטהר רק שעצם שכלו בבחי' אין מחייב לטמא בלי נגלה בטעם גלוי כמו שמצינו בב' כתות דב"ש וב"ה אלו מטמאין כו'. אעפ"י שאין מוצאים טעם בבחי' בינה לא יחזרו בהם מצד עצם שכלם שמטה כלפי חסד או דין וכמו ששאלו לרב ומה בין כו' אשתיק ולא חזר בו רק אח"כ מצא טעם לזה כי נגלה מהעלם מדות דחכ' בבינה מאין ליש כו'. כמ"ש במ"א באריכות. ולפ"ז מוכרח לומר שיש במדות דחכ' ג"כ ג' מדריגות מוטבע ומורגש ומושכל כנ"ל במדות דבינה ותבונה רק שהכל הוא בבחי' ההעלם דחכ' בבחי' אין כו'. (ומתייחדי' מדות דחכ' במדות דבינה ונק' או"א תתאין יש"ס ותבונה וג"ר דחכ' בג"ר דבינה נק' או"א עילאין שנק' תרין רעין כחדא שריין כו'). ונמצא מובן מכל זה דבחי' גדלות שני דאבא הוא בא אחר גדלות דאימא דרך פרט ודרך כלל הכולל הכל כי מבחי' ג"ר דבינה בא גדלות המוחין במדות שבשכל תחלה ואחר כך בא גדלות שני מבחי' ג"ר דאבא מבחי' אין הנעלם דחו"ב דחכ' כו'. וזהו דרך כלל הכולל הכל. (עד בחי' למ"ד מ"ם דצלם דהיינו בחי' המקיפי' שנכנסים באחרונה עד היותו בן ע' שנה). ודרך פרט היינו אחר כל גדלות ראשון דאימא דרך פרט תחילה נמשך מבחי' נה"י ואח"כ מבחי' חג"ת כנ"ל. עד שנמשך בחי' ג"ר כו' כנ"ל. כך נמשך בגדלות שני דאבא אח"כ דרך פרט תחלה מבחי' נה"י ואח"כ מבחי' חג"ת כנ"ל עד שנמשך בחי' ג"ר דאבא כו'. והוא בהיותו בן כ' דוקא שאז יודע למכור בנכסי אביו פי' נכסי אביו הוא בחי' אור אבא שמאיר במדות ויודע למכור אותם הוא להוציא מההעלם לגילוי באופנים חדשים ומקורם שהוא מצד בחי' ג"ר דאבא עצמו כו'. כמ"ש במ"א שזהו כמו היודע בתכלית מקור האמיתי של עומק המושג יוכל לשנות ולהביא ולהוריד הכל בצירופים שונים לגמרי כו'. וזהו ג"כ ענין בחכ' אתברירו בג"ר שבה דווקא כאדם שחכמתו עמדה לו לפרנס א"ע כמ"ש והחכ' תחי' כו'. והוא ענין יודע למכור וד"ל. (ה) ומעתה יובן שרש ההפרש בין יומין דחול

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org