אגרות נוספים - לה''ק 5719
5719-09-08 - Noach 5773
במענה למכתבו מר"ח סיון, מלא קושיות על כל גדותיו ובהם כאלו שלכאורה לא מעלה ולא מוריד בענינו הוא, ז.א. באותן הענינים שלאמיתתן הן הן הענינים שלו, ובפרט שהעיקר חסר במכתבו, האם יש לו קביעות עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, והרי הכרח הוא בפרט בדורנו זה, ולא עוד אלא שצריך להזכיר על הענין שלמד שלש פעמים בכל יום, וכפס"ד מפורש בשו"ע או"ח סי' צ"ח סעיף א', דיחשוב קודם התפלה כו' מרוממות הא-ל יתעלה
מובן שכסגנונו במכתבו האמור, יוסיף עוד קושיא על קושיותיו, איך מקיימים פס"ד זה, אותן שאין לומדים חסידות, — אלא שקושיא זו צריך לשאול אצלם ולא אצלי, והרי פסק דין האמור ברור הוא, שצריך לחשוב קודם התפלה מרוממות הא-ל יתעלה, וענין מחשבה זו פשיטא, שאין ענינה בהעברה בעלמא במחשבתו, אשר הא-ל יתעלה מרומם הוא, אשר מהעברה בעלמא במחשבתו לא יבוא לכובד ראש ולהכנעה, שזהו יסוד הפסק דין לזה וכו' כמצוין שם לתלמידי רבנו יונה פרק אין עומדין, וכנראה במוחש בסגנון הכתוב, מבשרי אחזה אלקה, ויודע בעצמו ואצל אלו שישאל, האם ביום שקבל מכתבי קודם תפלת היום חשב ע"ד האמור ופעל זה כובד ראש והכנעה או לא, ועד כמה מוכרח הענין, מובן ג"כ מסגנון המשנה, אין עומדין להתפלל אלא וכו' עיין מנחות פ"ג ע"ב תוס' ד"ה מתניתין.
ובטח ימלא ע"ד קביעות עתים האמור במכתבו הבא.
ובמ"ש איך לחלק זמן הלימוד דנגלה דתורה ופנימיות התורה, — בימות החול שני שלישים נגלה ושליש בפנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, ועיין קונטרס עץ החיים פרק [כ"ב] לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע.
בשאלתו, באם יכול לשנות נוסח התפלה לנוסח האר"י וכן עד"ז בהנוגע לתפילין, — מובן שיכול הוא ובלבד שתהי' לתמידות, וכמבואר בשו"ת שיש לשנות מנוסח אשכנז לספרד ומספרד לאר"י, אבל לא להיפך, עיין שו"ת מנחת אלעזר חלק א' סי' [י"א].
בשאלתו וכנראה גם זה מכניס בסוג הקושיות שלו, שרבנו הזקן קרא עצמו נכד הבעש"ט — עדיפא מזה הי' לו להקשות, שקרא אלישע לאלי' אבי, אף שאביו הי' שפט, ונקבע הדבר בתנ"ך.
אוצרות הרבי