5719-08-11 - Voeiro 5772

ב"ה, י"א אייר תשי"ט

ברוקלין.

מר ... שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מד' אייר, בו כותב ר"פ מאשר עבר עליו, על השפעת הסביבה הזרה למסורת, ולא רק הסביבה סתם, כי אם גם המשפחה, על הנהגתו ואורח חייו וכו'. ושואל הדרך לחזור לצור מחצבתו, בזמן שהמכשולים מסביב הם רבים וכו'.

והנה רואים בטבע בני אדם, שכאשר מובטחים בהצלחת השתדלות ויגיעה באיזה שטח שיהי', משתדלים ופועלים בזה במרץ יותר, ובבטחה ובשמחה יותר, ולכן אקדים להצעתי, את המובא בכ"מ בתורתנו תורת חיים, אשר הובטחנו, שבל ידח — ח"ו — ממנו (מהקב"ה) נדח, ז.א. שאפילו זה, שהתורה מעידה עליו אשר נדח ממקומו ומגזעו, מובטח, אשר סוף סוף יחזור למקורו ושרשו, אלא שמובן, שלפעמים מתארך הדבר, ולפעמים בא במהרה, וכן בהנוגע לתוקף ההשתדלות וכמותה, אבל התוצאה מובטחה בהחלט,

ולא עוד, אלא שהסיוע היותר גדול הוא מנקודת הנפש הפנימית, הבאה בירושה מדור לדור, עשיריות דורות של אבות ואבות זקנים, שומרי תורה ומצוה, אשר כל חייהם, חיו באורח חיים של תורתנו תורת חיים, ותכונת ההורים באים בירושה, ונחרטים בנפש יוצאי חלציהם, ובפרט תכונות כאלו שנחקקו ונתחזקו, כאמור לעיל דור אחר דור ועד לעשיריות דורות, ז.א. אשר כשהאדם מתחיל בהשתדלות לחזור לגזע מחצבתו בהנוגע למעשה ודבור וכיו"ב, אשר לכאורה פעולות חיצוניות הן, בה בשעה מתעוררת ביתר שאת וביתר עז, הפעולה בכיוון זה, מפנימיות הנפש, הנקודה שקבלה בירושה כנ"ל, שהפעולות ממשיכים יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, סוף סוף מצחצחות את הגוף ונפש הבהמית, אשר לא לבד שלא יסתיר ויעלים על אור הנפש, ונקודת ירושת אבות, אלא שעוד יסייע בבהירות אור זה, עד אשר יחדור את כל החיים, בחיים היום יומים, משעת קומו משנתו בבקר ולמשך כל כד' שעות המעת לעת.

מטבע בני אדם, אשר לפעמים קרובות, קשה עליו הקפיצה מן הקצה אל הקצה, ובכדי להקל העבודה האמורה, מתחילים צעד אחר צעד, אבל בתוקף הדרוש, מבלי לסוג אחור, אפילו צעד אחד ואפילו רק באופן זמני.

אלא שכיון שהאדם בעל שינוים הוא, וגם הכחות המנגדים לו, לפעמים במצב נחיתות עמדה, ולפעמים מתגברים, וזה גורם לנסיגה אחור בעל כרחו (עכ"פ כפי שנדמה להאדם) אל יפול לבו עליו ח"ו, כי אין זה אלא נפילה לרגע קטן, ובידו לעלות בתוספת עלי', מוסיף והולך מוסיף ואור.

ומובן וגם פשוט, שתקל העבודה בהשבה, באם תיכף ומיד, יתחבר ויתידד עם אנשים שומרי תורה ומצוה, והולכים בדרך החיים מתאים לזה, שהרי הרבה חברות עושה, וכל אדם מושפע הוא במדה מסוימת, והרי שינוי הסביבה וחוג הידידים הקרובים, ברוב הפעמים, תלוי אך ורק ברצונו הטוב של האדם עצמו, ושינוי זה יכול להעשות גם בפעם אחת, ואפילו באם מסיבות חיצוניות, מוכרח להמשיך בפגישה עם הידידים בעבר, ובהמשך להאמור במכתבו, אשר קיר אטום מימין ומשמאל, הסטרא אחרא שולט בכפה, — אין זה אלא מפיתויי היצר, אשר בשקר יסודם, כי המציאות היא הפכית לגמרי אשר השם יתברך הוא לא רק בורא העולם, כי אם גם מנהיגו בכל עת ובכל רגע, שליטה שלימה בלתי מוגבלת, אלא שלפעמים, כהודעת תורתנו תורת חיים, מנסה ה"א אתכם, הישכם אוהבים וגו'.

בהנוגע לפועל, ככתוב לעיל, לא ידרוש מעצמו, אשר בין רגע יהפך לאיש אחר, הן במעשה והן במחשבה ורגש לבבי, כי אם יתחיל באותו השטח התלוי בהחלט רק בו, ז.א. עשיותיו בפועל, שתהיינה על תומת השולחן ערוך, לא רק בשבתות וימים טובים, כי אם בחיים היום יומים, ושיחותיו עם אלו ההולכים בדרך התורה, אשר לפניהם יציע פרטי התכונה שלו והספיקות, והם יבארוהו, בודאי שישַנו השקפת עולמו ומהלך המחשבה שלו, במשך זמן לא ארוך, והעשי' בפועל, כשתהי' מתאימה להשקפה הרצוי' גם זה יועיל ויקדים לשינוי המחשבה, רגשות הלב והנחות השכל,

ועוד הערה להוסיף, אשר דוקא בתקופתנו זו, רבת הזעזועים ושינוי ערכין מהקצה אל הקצה, ואשר כל זה הביא לקושיות חדשות, בהנוגע להשגחה פרטית, נצחון הצדק והיושר וכו', הרי למרות כל זה, רבים וכן חשובים מבני עמנו, ובעיקר מאלו, אשר אין הם בושים להודות על שגיאה וטעות, חזרו למקור מחצבתם, חיים על פי התורה והמצוה, ועד לדקדוק קל של דברי סופרים, ורק אחרי זה, מרגישים את עצמם מבוססים ומיוסדים, ועומדים איתן בחייהם, בסביבה אשר מתנודדת היא ותלוי' באויר, מפני האכזבה בכל האידאלים והשיטות השונות ומשונות, עליהם ביססו השקפת עולמם, מלפני עשר ועשרים שנה.

אוסיף עוד נקודה, אשר אף שלעת עתה, לא תתקבל בבינה והשגה, אבל בדוקה ומנוסה היא, לסייע את האדם במלחמתו עם היצר, והוא, אשר יתחיל כל יום עבודה שלו, ז.א. כל יום מששת ימי החול, בהפרשת פרוטות אחדות לצדקה, לסייע לעני בפרנסתו ובפרנסת ב"ב, ובמדתו של בורא עולם, שהיא מדה כנגד מדה, אלא שכמה פעמים ככה, יתוסף בהסיוע מלמעלה במלחמתו האמורה שלו. כן מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו, והמזוזות בדירתו, שתהיינה כולן תמימות כדרוש.

בטח למותר להוסיף, אשר באם יש לו שאלות בהאמור, או גם קושיות, יכול לכתוב, [ו]יכול לכתוב בכל לשון ובכל סגנון הנוח לו יותר, אף אם לפעמים מתעכב המענה לרוב הטרדות, אשתדל לענות בהקדם האפשרי.

ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר מנהג ישר בהנהלת מלחמה הוא, שבני הצבא היוצאים לקרב, צועדים ב'מאַרש של נצחון ושמחה, שלכאורה אינו מובן, ע"פ הידוע, דאל יתהלל חוגר כמפתח, אלא שגם זה מתכסיסי נצחון המלחמה, הבטחה המוחלטת בנצחון והתחלת הקרב בשמחה דוקא, וככל הדברים האלה הוא גם במלחמת היצר.

בברכה שיתחיל תיכף בפעולה האמורה וההצלחה תלוהו בדרכו זו.

אוצרות הרבי