5719-08-07 - Shemos 5772

ב"ה, ז' אייר תשי"ט

ברוקלין

האברך ... שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו, בו כותב כמה שאלות, ובכלל מובן שאין מקום לבירור שאלות כאלו במכתב, וגם עוד כיון שמדובר בהענינים בכמה מקומות בספרים ובמאמרים שנדפסו או שנמצאים בקופּיר וכיו"ב,

בכ"א כיון שכבר כתב בהנ"ל, ותקותי חזקה שיש לו קביעות עתים בלימוד תורת החסידות, וע"י המענה עוד יוסיף בזה, וגם על חבריו ישפיע לקבוע לימוד האמור ולהוסיף בו, באתי במענה עכ"פ בקיצור.

א) להבין ענין דיעות השונות בהנוגע לצמצום המוזכר בספרי קבלה,

מבואר הוא ממ"ש רבנו הזקן בשער היחוד והאמונה פרק ז' ובאגה"ק סי' כ"ה.

ב) בפירוש ענין שהקב"ה סילק עצמו מעוה"ז או עכ"פ ממקום הקליפות, שהיתה דיעה שהענין כפשוטו, ז.א. שסילק עצמו לגמרי, רק שמשגיח, ובלשון בעלי דיעה זו, כמלך היושב בהיכלו, ומביט על האשפה דרך החלון, ועל הקושיא, איך יש מציאות, באם סילק עצמו, מתרצים, שאין מקום לקושיות בהנוגע להכל יכול,

ודיעה זו מקשה עלי' ומפריכה רבנו הזקן בשער האמור ואגה"ק שם וכמו שמכריח דעתו שם, ממה שנאמר דלית אתר פנוי מני', והסילוק והצמצום הוא כלשון העץ חיים, שסילק האור, דתואר האור למעלה כתפקיד האור למטה, גילוי, ז.א. שסילק הגילוי ונמצא שם בהסתר, וראה ג"כ בזה, בתורה אור לרבנו הזקן יד' ב', וכמצוין במפתח לתורה אור וספר המצות להצ"צ וכו'.

ג) במ"ש שיש מי שאומר, שאין צריכים להשגיח על דברי רז"ל במדרש ואגדה וכו'

פשיטא שאין ח"ו הכוונה כפשוטו, דאין להשגיח, שהרי כותב גם הוא במכתבו, שזהו חלק מתורה שבע"פ שכולה ניתנה למשה מסיני, ולא עוד אלא שאמרו בספרי (עקב יא' ג') רצונך שתכיר מי שאמר והי' העולם, למוד אגדה, ופירוש הענין דאין להשגיח הוא בהנוגע לפשוטם של דברים הכוונה באם הענין כפשוטו ממש או בדרך משל, ולא רק באגדה ובתורה שבע"פ, וכדברי רז"ל דברה תורה לשון הבאי וכו' בכתוב ערים גדולות ובצורות בשמים, (תמיד כט' א') ומהנ"ל מובן שצריך הוכחה הכי חזקה להוציא הדברים מפשוטן, וכל זמן שאין הוכחה זו יש להבין הענינים גם כפשוטם, אף שבכל ענין שבתורה יש בו כל הד' סוגים דפרדס, פשט רמז דרוש סוד, וראה ג"כ מ"ש רבנו הזקן באגה"ק סוף סי' כ"ג, שאגדה שבעין יעקב רוב סודי התורה גנוזים בה.

ד) בסגנון לשון רז"ל, נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים איך שייך ענין תאוה למעלה.

והנה לשון האמור הוא בכ"מ במדרשי רז"ל, (בראשית רבה סוף פ' ג' אף כי בשינוי קצת, במדבר רבה פ' יג' ו' ובתנחומא נשא ט"ז ועוד) והקושיא איך שייך לשון נתאוה למעלה אינה מובנת כלל, שהרי קושיא עוד יותר מלשון התורה, אצבע אלקים, ויד ה' וכו' שהוא ענין גשמי לגמרי, והרי מבוארים הענינים שהכוונה לגדר פעולה הבאה למטה, מאצבע או מיד וכו' ועד"ז הוא גם בהמאמר נתאוה, שענינו פעולה שאין יודעים הטעם בה, כי אם רצון עצמי, ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, במארז"ל נתאוה הקב"ה, אויף אַ תאוה פרעגט מען קיין קושיא ניט, במלות אחרות, שאין ידוע לנו הטעם ברצון הקב"ה זה.

ה) למה לא הי' העולם נצחי.

התירוץ על זה חידש הרב המגיד, בהדגשה, שהזמן עצמו נברא כמו שאר הענינים שבהבריאה, שמזה מובנת הסתירה ההסברה בשאלתו, שהרי רצה הקב"ה שענין הזמן דהמשך רגע אחרי רגע, ולא עבר הוה ועתיד ברגע אחד ביחד, דהמשך רגע אחר רגע, התוצאה ממנה, שאי אפשר שיהיו שני ימים קודם שיהי' יום אחד ושלשה קודם שהיו שנים, ועד"ז בקיום העולם בכללותו, אי אפשר לבוא לשנת ה' אלפים תש"ך רק לאחרי שיעמוד העולם שנות ה' אלפים תשיט, הזמן דעתה,

ובהשאלה, למה רצה הקב"ה לברוא הזמן באופן דמעל"ע ולא באופן אחר, — הוא כנ"ל, דבעיקר הבריאה אין להקשות בזה, ובסגנון העולם, שבאיזה אופן שלא היתה הבריאה, תמיד יש מקום לשאלה, למה לא באופן אחר.

ו) אמרו לו אשר י"א השמש מסבב את הארץ ולא להיפך, ושואל הלא זהו נגד המדע.

ואחרי בקשת סליחתו אין הענין כן, כי מעולם לא אמר המדע ברור שהארץ מסבבת את השמש, כי אם שמשני הסברות מי מסבב מי, ע"פ הסברא דהארץ מסבבת את השמש, הביאור קל יותר, והחשבונות אינם מסובכים, ואם נאמר שהשמש מסבב את הארץ, אזי הביאור הוא מסובך וזקוקים לכמה חשבונות, ולמה לקבל שיטה מסובכת באם ישנה שיטה יותר פשוטה אף שגם היא מסובכת, זהו דעת אנשי המדע מזמן קופּערניקוס, ותו לא, וכנודע לכל אלו שעוסקים בשטח מדע זה אין המסקנות

ועוד להוסיף, שע"פ שיטת היחסיות של איינשטיין, אין כל חילוק בין שתי שיטות האמורות, ולא עוד אלא שמראות שאי אפשר להביא שום ראי' לא עתה ולא בעתיד, שארץ מסבבת את השמש ולא להיפך, וכמבואר בשיטתו בארוכה

וע"פ האמור שבכדי להוציא פסוק או מאמר רז"ל מפשוטו, צריך ע"ז הוכחה, וכיון שהמדע עתה אומר ברור שאין להוכיח בשום אופן, שאין הארץ מסבבת את השמש, הרי למה להוציא הפסוקים מפשוטם.

כנ"ל בראשית מכתבי באתי בכל הנ"ל מפני התקוה שעי"ז יוסיף בלימוד תוה"ק שנוסף על קדושתה היא גם תורת חיים כפשוטו חיים בעולם הזה, לימוד תורת הנגלה ותורת החסידות באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור.

בברכה לבשו"ט.

אוצרות הרבי