מה

מה

הטעם למה בתחילה נקרא פניאל ביוד ואח"כ פנואל בו'. והענין, כי ידוע שמדת יעקב וישראל הוא מדת רחמנות. והנה במדת רחמנות יש ב' המשכות. למשל, כשא' הוא (עושר) [עשיר] באיזה מדה שיהיה, ורואה למי שהוא עני בזו המדה, ונתעורר לו מדת רחמנות שמרחם על העני, הנה מתחילה, קודם שמרחם עליו, נעשה המשכה א' במדת רחמנות שיתן לבו להסתכל על [ענוי של] העני. כמ"ש וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים, ופי' רש"י ז"ל נתן לב עליהם ולא העלים עינו. זו היא המשכה ראשונה. וכיון שנותן העשיר לב על העני, זה נקרא אצל העני עליה לשורשו להתמתק. כי כיון שבידו להיטיב עמו נקרא שורשו, כי שם טובו גנוז. והנה המשכה זו אין לה עוד התגלות, כי היא עדיין בלב העשיר. ואח"כ נעשה המשכה שניה, והוא ההטבה בעצמה. והנה [(המשכה זו)] נקרא ישראל, שהוא נעלם יותר. והמשכה הא' נקראת יעקב. ובאמת ההמשכה עצמה נקרא יוסף, וזהו תולדות יעקב יוסף. אך ההטבה עצמה, לאחר שנתגלה, נקראת יעקב. והנה ההטבה [באמת], מאיזה מדה שתהיה, שורשה היא מחכמה, כי החכמה תחיה בעליה, והיא השפעה הזרעית הנמשכת ליוסף, דהיינו המחשבה הנזכר. ואח"כ, כשנתגלה המדה ההוא מעשיר לעני, אז נקרא יעקב. וזהו לא עייל בלי ו' שנית, דהיינו ב' המשכות הנזכר. וזהו מתחילה, כשגבר יעקב שרו של עשו, עדיין לא היה [לו] התגלות. כי לא היה עדיין התגלות כ"א שרו של עשו, דהיינו פריו ממעל, כתיב פניא"ל ביוד, בהעלם. ואח"כ כתיב ויזרח לו השמש כאשר עבר, דהיינו שעבר המשכה שנית להתגלות, והיה לו כח שיגביר ידו על עשו, על כן קרא המקום פנואל בו', שכבר נמשך בהתגלות, [והמבין יבין].

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org