Or Torah
קנז
בכל קראינו אליו. אין לך דבר למטה שאין לו שורש למעלה, כידוע שאין לך עשב למטה וכו'. ושורש כל השרשים הוא רצון הקדמון שעלה ברצונו לברוא את העולמות. והנה בכל דבר שנתהוה על כרחך יש בו עשרה דברים, כיון שיש עשרה שמות שאינן נמחקין, ומהם נמשך הכל כידוע כי כח הפועל בנפעל. והנה בכל ההתהוות יש ג' דברים, דכיון שנתהווה ונמשך וירד מעולם העליון לעולם התחתון והשפל, ע"כ מי הכריח לזה, היא מדת אהבה שרוצה זה מפני שאוהב כך. והנה אם היה נמשך כך למטה בלי צמצום לא היו יכולים התחתונים לסבול, על כן הוצרך מדת הצמצום לצמצם ולהקטין דבר הנמשך. ובכל דברים מתנגדים צריך שיהיה דבר המחברם, לכן נקרא ישראל עם סגולת"ו, לשון סגולת"א, והם [נ"א: כי הם] גורמים שיהיה התחברות שע"י האי"ן (כנז'). והנה (ב') [ג'] דברים אלו נק' פועל כח [נ"א: כח הפועל], וידי הפועל שבהם נפעלו ונמשך כל הדברים, וכח הפועל בנפעל. והנה בהתחברות אלו (הב') [הג'] דברים הנז' בעשר הנז', הם י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, פי' לשון דרישה וחקירה. והנה כל דבר שהוא ראשית, בין במקום ובין במעלה, הוא כלול מכל מה שתחתיו. והנה מדה ראשונה נקרא א"ל. והנה בחודש אלול נפתחין י"ג מכילין דרחמי, פי' כי אז רצונם וחפצם ותאוותם להשפיע. ולכן איתא בספר יצירה המליך אות יו"ד [וכו' ואלול בשנה] ויד כהה שמאל בנפש, לפי שכל דבר שהוא מתאוה לדבר אחר נקרא (מקום) [נוקבא]. גלל כן נקרא אלול אותיות א"ל, לפי שבחודש הזה משפיע [מדת] א"ל. והנה ההמשכה נקרא אלי"ו, פי' שנמשך מן א"ל ליו"ד, שהוא מורה כנגד יוד שמות הנזכרים, ומשם נמשך למטה, והמשכה נקרא וא"ו בכל מקום. ואמרו רז"ל י"ג מדות אינם חוזרים ריקם, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא וכו' אם יעשו כסדר הזה וכו'. [וזהו בכל קראינו], פי' שכשקראו אותו בכ"ל, לשון כללות, אז (אל"ף) [נעשה אלי"ו] פי' [שנמשך כענין ה-] המשכה שנרמז בתיבת אלי"ו ודו"ק היטיב (פי' שכיוון אל מדת אל)1.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.