ביאור על תורה מי מנה [ג' בחי' אדם]
תתקעט
יביאו לבוש מל' כו', נמצא אדם דעשי' שרשו גבוה מאד, ולכן עי"ז יהי' גילוי לע"ל בחי' שלמעלה מהבריאה שהוא גילוי א"ס ממש. ועפ"ז י"ל ג"כ מ"ש ויוציאנו כו' ע"י שהלבישו לזרועות דא"א כו', דקשה הא היניקה ממזלות גבוה יותר, ולמה בחי' יצי"מ הוא דוקא ע"י שהלבישו לזרועות כו'. אך מבואר בדרוש המילויים עד"מ כמו כח המרעיב וכח הזן יניקתם ג"כ מהשכל שהמוח כולל כל חיות הרמ"ח אברים אעפ"כ אין המוח פועל בהם שאם ירעב לא יוכל המוח לשלוט עליו שלא ירעב כמו ששולט על היד, וזהו מפני חסרון כח המרעיב שאינו יכול לקבל שיהי' השכל מתלבש בו, משא"כ ביד ורגל שהשכל מתלבש בהן ע"כ בטלים להמוח, נמצא מובן מזה שזה שיהי' התחתון מתנהג כפי רצון העליון הוא ע"י התלבשות דוקא כאשר כח העליון מלובש בו, אבל כשאינו מלובש בו אע"פ שיונק ממנו מרחוק מ"מ הוא דבר בפ"ע, שהרי כח המרעיב יונק וחי מחיות המוח ועכ"ז אינו מתנהג כפי המוח ממש כנ"ל. ועפ"ז יובן מה שיצי"מ הי' דוקא ע"י שהלבישו לזרועות דא"א שע"י ההלבשה שהוא ההשפעה בגילוי שהמלביש מתנהג כפי האור המלובש בו ממש כמו היד כפי המח' כו', נמצא הי' הפעולה וההמשכה מא"א בגילוי ועי"ז הי' יצי"מ שיצי"מ נמשך דוקא ע"י גילוי א"ס ב"ה שמלובש בכתר שמשם נמשך כל הגילוי שלא כפי ההדרגה כו', הן בשינוי הטבע באותות ומופתים והן בגילוי אלקו' לישראל מבחי' מיצר, וגילוי זה דהכתר הוא ע"י התלבשות דאו"א לחו"ג דא"א כנ"ל, גם י"ל כמו ע"ד שנת' גבי שרי אשתך כו' שלצורך ההולדה לוקח ממנה היו"ד וניתן לה ה' דוקא, והרי היו"ד גבוה יותר, אלא משום שכדי להיות הולדה בבי"ע שזהו מבחי' שרה חכמה תתאה א"א שיהי' ע"י צמצום משא"כ בהולדה ממל' דא"ס כו', וי"ל כך גם ביצי"מ הי' צריך להיות גילוי למטה בבי"ע ממש וגילוי זה ע"י המל' כמ"ש כי אני הוי' בקרב הארץ כה אמר ה' כו' והנה לא שמעת עד כה, שהיא המל' הנק' כה, ומבחי' מל' בבי"ע הוצרך שיהי' הגילוי ע"י התפשטות כמו בחי' ה' דשר"ה ולא בחי' יו"ד וכו', ושרש ומקור להתפשטות זה הוא מז"ת דא"א שמתלבשים באו"א בגילוי רב והתפשטות וכו' וכמש"ל).
י) והנה אחר כל הנ"ל יובן ג"כ הקושיא דלעיל למה דוקא בכללות כל העולמות נבחנו רק לג' בחי' לבד היינו אדם דבריאה אדם דיצי' אדם דעשי' ואין זכר לבחי' אצי', וע' בזוהר ר"פ שלח במא' תלת עלמין אית לי' לקוב"ה, ופי' הרמ"ז שם שהבחין כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות הא' הוא עולם הא"ס, ב' עולם האצי', וג' בי"ע ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות עוה"ז וגעה"ת וגעה"ע, וטעם ההתחלקות לג' בחי' הנ"ל מובן היטיב ומבואר במ"א בפ' בשלח בביאור ע"פ ויאמר משה אכלוהו היום כו' כי בי"ע הם עולמות הנפרדים בבחי' גבול גדר מקום וזמן, כי גם במלאכים יש היכר זמן אשר ביום אומרים קדוש ובלילה אומרים ברוך רק שאין אצלם זמן כמו יומם ולילה שלנו הגשמי', והמדריגה הב' בחי' אצי' למעלה מבחי' מקום וזמן, הנה מקום
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-cg03n07k
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.