משולחן הארי
שם
שם
ואע"פ שהכלי לא היה בן יומו ונפגם טעם החמץ שבתוכו, מכל מקום כשהטעם הפגום נבלע לתוך המליח, שהוא חריף וחזק מחמת טעם המלח שנכנס בו, הרי טעם פגום זה נהפך בו לשבח, שהחריפות מבטל את פגימתו.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: ועיין סכ"ט לענין שייעשה דבר חריף כ' שהדבר חריף מחריף בתוך הכלי, וכאן כ' שמושבח כשיוצא מן הכלי, עכ"ל. והחילוק פשוט, שהרי בסכ"ט לא מיירי לענין להפליט (שהרי מיירי בכבישה בציר בשיעור כדי שירתיח, שבכה"ג אין הציר מפליט, וכמו שציין להלן), משא"כ כאן דמיירי בכבישה מעל"ע דשפיר מפליט.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות פסח
- מזהה
- rh-tkema4jb
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.