Sources and References, Shir HaShirim, Daf 41

אואת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' שם.

בומתחת זרועות עולם: דברים לג, כז.

גמי כה' אלקינו המגביהי לשבת: תהלים קיג, ה.

דמתניתא מלכתא: ביצה כח, ב. (וש"נ) מתניתין. וראה לעיל לב, ג.

הכל הקורא ושונה: תדא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.

ווכמ"ש המגיד להב"י אני המשנה המדברת: מגיד מישרים פ' ויקרא. ובכ"מ.

זבכל מקום אשר אזכיר את שמי: שמות כ, כא.

חרוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני: ש"ב כג, ב, ושם ”דבר" בלא י'. [כ].

טאד' שפתי תפתח: תהלים נא, יז.

ייגיד הוא לשון המשכה: ראה גם לעיל ב, ג.

יאנגד ונפק מן קדמוהי: דניאל (ז, י). [כ].

יבואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

יגמהפכין חשוכא לנהורא: זח"א ד, א.

ידשדבר מלך שלטון: קהלת (ח, ד). [כ].

טומאן מלכי רבנן: גיטין סב, א עה"פ בי מלכים. ובלשה"ט כאן ל"מ. [כ].

טזבזהר פ' שמות . . ובמק"מ: ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקעו ואילך. ובאוה"ת פ' שמות ע' יז מביא הזהר והמק"מ ומציין: ”ושם הביאו ג"כ פסוק ששים המה מלכות ופי' הרח"ו שהם ו' היכלות דבריאה ונ' לפרש . . שע"י לימוד ש"ס משנה ממשיכים יחוד ו"ה שממשיכים הו' שהוא ת"ת הכולל ו"ק שיהי' נמשך בבחי' מל' שהו"ע הקול קול יעקב כמ"ש בד"ה וישב יעקב, ומזה נמשך ג"כ הגילוי בו' היכלות דבריאה" ע"ש.

יזואשים דברים בפיך: ישעי' נא, טז. [כ].

יחושמנים פלגשים אלו ברייתות: לקטע זה ראה אוה"ת פ' שמות ע' יח ואילך.

יטכמאמר אילפא מי איכא מידי: ראה תענית כא, א. וראה באוה"ת שמות ע' כ: ”כי משנה וברייתא ע"ד כלל ופרט שלאדם גדול א"צ לפרט הדברים כ"כ".

כאאלפך חכמה: איוב לג, לג.

כאסוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה: סוכה ב, א.

כבסוכת גנב"ך ורקב"ש: סוכה ח, ב.

כגנק' המשנה מלכתא: כתובות עג, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר באוה"ת פ' שמות ע' יב. נעתק בתו"א מט, ב.

כדעד"מ המלך עם המלכה . . משא"כ עם פלגש: באוה"ת פ' שמות ע' יח מציין הצ"צ לרבות פ' ויקרא פ"א: ”משל למלך שהי' לו אשה ופלגש כשהוא הולך אצל אשתו הוא הולך בפרהסיא וכשהוא הולך אצל פלגשו הוא הולך במטמונים".

כהוהברייתא פלגש: שהש"ר ע"פ ששים המה.

כובפ' שמות בד"ה ואלה שמות: תו"א מט, ב ואילך.

כזובד"ה קול דודי: תו"א נא, ב ואילך. וראה אוה"ת פ' שמות ע' כג.

כחבד"ה ויצא יצחק לשוח בשדה: תו"א יז, ב.

כטסעיף ד: ראה אוה"ת פ' שמות ע' כא ואילך.

לוהטעמים הם באמת בבחי' העלם: ראה אגה"ק סי' יט (קכח, א). תו"א יז, ב.

לאואף שבגמרא מפרש הטעם: וכ"כ בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קיג, ומוסיף: ”לא ימצא להם טעם מספיק ע"פ נגלה".

לבכסות לילה פטור מציצית: מנחות מג, א. שו"ע או"ח סי' יח.

לגוהנה באמת אם באנו כו': ראה ספר הקנה ענין מצות ציצית וקשירתו וכו'.

לדסומא חייב בציצית שישנו בראי' אצל אחרים: מנחות שם. שו"ע או"ח סי' יז. ועי' שו"ע אדה"ז סי' יח, ס"א.

להמאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.

לובתולה ואיש לא ידעה: בראשית כד, טז.

לזשלא קיבלה עדיין טיפת דכר: באוה"ת פ' שמות ע' כב מציין: ”עמ"ש מזה בלקו"ת [לעיל] בד"ה לריח שמניך ובפ' מטות בד"ה עיני כל אליך ישברו שיש בחי' זו בנפש בעבודה כשלבו אטום כבתולה שלא נתפעל באהוי"ר מההתבוננות כו'" ע"ש.

לחבפ' פנחס דרט"ז סע"א: ”ועלמות אין מספר אלין בתולות אחרי' רעותיה דאינון הלכות דלית לון חושבנא" — אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקעז.

לטובת"ז תי' כ"א: ”ועלמות אין מספר דאינון בתולות אחריה רעותי' דשכינתא" — אוה"ת שמות ע' כא.

מע"פ המאמר הרע"מ והמשכילים יזהירו: באגה"ק (סי' כו). [כ].

מאבד"ה תורה צוה: לעיל פ' ברכה.

מבסד"ה מצה זו: לעיל פ' צו יב, ד.

מגבפ' יתרו סד"ה משה ידבר: תו"א סט, ב.

מדשמע הוא לשון אסיפה בתוך תוכו: ראה להלן פ' ואתחנן יא, ב.

מהלאסתכלא ביקרא דמלכא: ראה זח"ב רמז, ב.
זח"א (קצט, א. לח, ב). ובח"ג (יג, א). [כ].

מויהללו את שם ה': תהלים קמח, יג.

מזבכוונת האריז"ל רדל"א: ראה סידור עם דא"ח בפי' ברוך שאמר.

מחוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב. [כ].

מטהללוהו כל מלאכיו: תהלים קמח, ב.