English
ספרייה

שיחה ב

73

עומר הראשוןלט שירד בשביל ערב שבת, ודוקא סעודת מוצאי שבת היתה מן ה­עומר השני שירד במיוחד בשביל יום השבתמ, שבו קרה הנס ש"לאמא הבאיש ורמה לא היתה בו"].

ה. ויש לומר, שזהו ג"כ המקור לכך שענין השבת נמשך עד זמן סעודת מוצ"ש (כנ"ל סעיף ג):

אע"פ שקדושת שבת (ממש) אינה אלא עד לאחרי הבדלה, כשמבדילין בין קו­דש לחול, הרי ברכת השבת ("ויברך אל­קים את יום השביעי"מב, "על כן ברך ה' את יום השבת"מג) היא באופן שנמשכת עד סעודת מוצ"שמד, כשם שב"ברכו במן" נכללה גם ברכת והספקת המזון לסעודה דמוצ"ש.

[ומובן ופשוט, דכשם שקדושת השבת, אע"פ שפירשו חז"ל ד"ויקדש אותו" היי­נו ש"קדשו במן", מ"מ הרי קדושת שבת היא בכל זמן בכל הדורות, עד"ז הענין דברכת השבת הי' לא רק בזמן המדבר כשירד המן אלא הוא ענין תמידי בכל שבת בכל הדורות].

וזהו הטעם שסעודה זו היא "סעודת מלוה מלכה", שאז מלווים את השבת ביציאתו, כיון שבסעודה זו הוא גמר "ברכת" השבת.

וע"פ כהנ"ל אולי יש לומר עוד, ש­יסודה של סעודה זו הוא — זכר למן, דכיון שהעומר מן דשבת כלל גם ה­סעודה דמוצ"ש, לכן, כמו שחייבים ב­אכילת ג' סעודות דשבת זכר למן, הרי זכר זה עצמו מחייב ג"כ אכילת סעודה זו (כמו שבנ"י במדבר אכלו סעודה זו מהמן שירד ליום השבת).

ועפ"ז יש לבאר ל' אדה"ז הנ"ל "ש­סעודה זו אינה חובה כ"כ אלא מצוה מן המובחר בלבד", דיש לומר שכוונתו ב­זה, שע"י סעודת מלוה מלכה הרי המצוה דג' סעודות היא "מצוה מן המובחר". כלומר, אין החיוב דסעודת מלוה מלכה רק ענין בפני עצמו (כדי ללוות את ה­שבת, שענין זה אינו ענין לשאר סעודות דשבת שזמנם בשבת עצמו), אלא הוא (גם) חלק מחובת ג' סעודותמה, דקיום מצות ג' סעודות באופן ד"מצוה מן ה­מובחר" ה"ז כשאוכל גם סעודת מלוה מלכה, שאז הזכר ל"ברכו במן" הוא ב­שלימותמו.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר
על הדף

פרטים

מזהה
rh-005h3yjx

עותקים

פעילות אחרונה

עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.

מקורות