שיחה ב
129
— כי ב"אור" גופא יש שני אופנים: אור היום, דהיינו התגלות אלקית שיכולה להתקבל אצל האדם באופן שנשאר במציאות; ואור עליון יותר, אור סתום, הנקרא בשם "חושך"לח כי הוא למעלה מתפיסת האדם, וכאשר מדריגה זו מתגלה ה"ה פועלת על האדם שיתבטל ממציאותולט;
וזהו ש"בקדשים לילה הולך אחר היום", שההתחלה היא בענין האור הגלוי, ואח"כ מגיעים לאור נעלה יותר, אור סתום, שלמעלה מגדר נבראים.
משא"כ ב"מעשה בראשית היום הולך אחר הלילה", וכסדר "ברייתו של עולם. . ויהי ערב (ואח"כ) ויהי בוקר", "ברישא חשוכא והדר נהורא"מ — כי מטרת עבודה זו היא הפעולה בעולם, ולכן התחלת העבודה היא מ"לילה", כי בתחילת העבודה העולם הוא במצב של "חושך", עולם מלשון העלםמא, שאין הקדושה נראית ונגלית בו; וע"י עבודת האדם באים מ"לילה" ל"יום", שמאירים את החושך, עד שמהפכים את החושך עצמו לאור.
ה. ומזה יובן גם בנוגע לענין התפלה, שיש בו שני סדרים אלו:
בעבודת התפלה ישנםמב: היגיעה לגלות אור נשמתו, ע"י התעוררות אהבת ה' ויראתו בלבו (וזוהי ה"עבודה שבלב" שבתפלה); ואח"כ ישנו הדיבור דתפלה, שאין כוונת הלב מספיקה, אלא צריך לבטא את תיבות התפלה בשפתים הגשמייםמג, וכמבואר בארוכה בספר התניאמד, שזהו לפי שתכלית התפלה היא לזכך את הגוף והנפש הבהמית שבאדם, שלזה צריכים (גם) הדיבור דתפלה.
בענין דביקות הנשמה באלקות, הרי התחלת עבודת היום היא בתפילת שחרית, יום ואור; והסיום ושלימות דדביקות זו הם בתפילת ערבית, שאז מגיע האדם לאור הסתום שלמעלה מגדר הנבראים, הפועל בו מצב של ביטול מוחלט להקב"ה.
[ונמצא, שמצד גדר זה שבתפילה, תפילת ערבית היא למעלה מתפילת שחרית ומנחהמה; וזה מתאים עם הא דדוקא יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, כי יעקב הוא בחיר שבאבותמו].
אבל להלכה נקטינן (כנ"ל), שסדר ג' התפלות הוא ערבית שחרית ומנחה, כי תכלית הכוונה של בריאת העולם וירידת הנשמה למטה היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים דוקא, כמבואר בארוכה בספר התניאמז, דהיינו בעוה"ז הגשמי שהוא "תחתון. . שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו ית' וחושך כפול ומכופל",
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- לקוטי שיחות
- כרך
- כרך לה
- מזהה
- rh-5yj447ek
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.