English
ספרייה

שיחה א

51

ויש לומר שענין זה שבגלות מצרים — שבה נקודה הכללית של רע — נרמז בענין החרוסת, שהיא "זכר לטיט" (ו­כנ"ל, שזה מדגיש שהוא זכר לקושי השעבוד המיוחד לגלות מצרים דוקא).

וזהו הטעם (הפנימי) שבחרוסת ישנם שני דינים (כנ"ל ס"ב בדברי הרמב"ם ואדמו"ר הזקן) — עיקר התקנה שהיא הבאתה על השולחן שתהי' לפניו בעת אמירת ההגדה, ונוסף על זה מצות ה­טיבול בה — שי"ל שהם כנגד ב' הענינים שבגלות ושעבוד מצרים: זה שיש בו רע מיוחד, כללות הרע והתפשטות, זה שהוא שורש לכל הגליות, שפועל התפשטות הרע.

ועפ"ז יש לבאר החילוק בין חרוסת למרור, שבמרור נאמר שיעור אכילה (כזית), משא"כ חרוסת א"צ שיעור כזית, ובכלל לא נאמר בה שיעורמז — כי שי­עור מורה על דבר המצטרףמח מחלקים ופרטיםמט, וכדי להגיע לכמות הדרושה זקוקים לשיעור מסויים, משא"כ בענין שאינו בגדר שיעור כי הוא בגדר נקו­דהנ [וע"ד שאיסור ע"ז הוא במשהונא — כי איסור ע"ז אינו רק ענין פרטי, אלאנב הוא נקודת הכלנג (כמחז"לנד "כל המודה בע"ז ככופר בכל התורה כולה"), ולכן לא שייך בו שיעורנה]. וכן בנוגע לחרו­סת, שכיון שהיא זכר על כללות הרע של מצרים לכן אין לה שיעור.

ח. והנה מצינו ענין שני בחרוסת — "זכר לתפוח" (כדאיתא בגמ'נו והובא ל­הלכה בשו"ע רבינו הזקןנז), הוא זכר לזה "שהיונח יולדות בניהן שם בלא עצב. . דכתיבנט תחת התפוח עוררתיך". דל­פירוש זה חיוב חרוסת הוא זכר לדבר טוב — מעלתם של ישראל. ובפרט עפמ"ש הגאוניםס (וכן נפסקסא ברמ"א ו­שו"ע אדה"ז) שיש לעשות חרוסת בפי­רות הדומים לכנסת ישראל.

וע"פ הנ"ל (סעיף ז) — יש לקשר שני הענינים, "זכר לטיט", ו"זכר לתפוח":

כתיבסב "גם את זה לעומת זה עשה האלקים", שמזה מובן שההתנגדות של הרע של מצרים להטוב של בנ"י היא מעין דוגמתהסג. דכיון שמצרים היא ה­

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר
על הדף

פרטים

מזהה
rh-72ceetxk

עותקים

פעילות אחרונה

עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.

מקורות