Letter ש, part 1

ש"ס

חלק י: 75 (סכום המסכתות).

חלק יא: 56 (סדר הסדרים. מתחיל במ' ומסיים במ').

חלק יב: 194 (דעת השהש"ר והסמ"ג במנין המס').

ש"ס, דפוסי הש., כללי הש

חלק טז: 2 (בפלוגתא כשכתוב ע"ז חד אמר וחד אמר). 442 (שינויים בד. הש"ס בתוס' דעירובין). 533 (משנה בדרך קצרה ברייתא באריכות).

שאול

חלק א: 230 (הלך אחר הטעם וניטלה ממנו המלוכה. שאול ודוד).

חלק ג: 913-914 (חמלתו על עמלק וטענת הקימותי את דבר ה' ''. חסרון הקב"ע. ניטלה ממנו ממלכות ישראל וניתנה לדוד).

חלק ט: 459 (שכלו הטעהו).

חלק כב: 377 (ש. באחת כו' ודוד בשתים כו').

חלק כג: 199 (נמשח בשמן המשחה). 204 (מלך הראשון).

חלק כה: 108 (נמשח בפך ולא נמשכה מלכותו). 275 (נצחונותיו על אויביו).

חלק ל: 309 (חטאו שהלך אחר שכלו כו').

שאול בן הכנענית

חלק ה: 228.

חלק טז: 15.

שאלה

חלק כד: 56 (מנהג בנות ירושלים שיוצאות כו' בלבושים שאולים בט"ו באב). 88 (במובן של מתנה).

שאלות

חלק לח: 162 (צריך הקדמת נעשה לנשמע ולא לחתור על שאלות כו').

שאלת גשמים

חלק כב: 221 (אם זמנה שוה בכל המדינות). 233 (זמנה ע"פ תקופת שמואל).

שאלת הלכה

חלק כג: 185 (החילוק בדרך ש. בין ש. בביהמ"ד לש. במקוס ישיבת ב"ד או במקומו של הרב).

שב ואל תעשה

חלק כג: 458 (שלילת השיטה דש. עדיף). 476 (כנ"ל). 590 (כנ"ל).

שבוע

חלק יב: 100 (ימי הש. אין משתנים. שבת שונה ברוחניות משיה"ח).

חלק יד: 28 (בש. יש היקף שלם).

חלק כה: 511 (שבעת ימי ההיקף. עלי' בקודש בכל יום מימות השבוע).

חלק לו: 242 (שלישי: הוכפל בו כי טוב). 244 (כנ"ל). 246 (כנ"ל). 248 (כנ"ל). 251 (כנ"ל). 253 (כנ"ל).

שבוע וחודש

חלק יא: 335 (חמה ולבנה).

שבועה

חלק א: 38 (נקיטת חפץ [ס"ת או תפלין]מקשרת האדם לכחות השבועה). 40 (ת"ח נוקט לכתחילה תפלין). 41 (שבועת אברהם ע"י נקיטת המילה). 42 (מודה במקצת וכופר הכל בעבודה — ושבועה במודה במקצת).

חלק ז: 3 (שבועת שקר יכולה להקרא מעל בה'). 9 (החומש שמשלם הגזלן שנשבע לשקר אינו לטובת הנגזל אלא קנס לגזלן). 224 (עבודה שמכח ה,,משביעין אותו'').

חלק ח: 269 (ש. לקיים המצוות).

חלק ט: 72 (כנ"ל).

חלק י: 51 (בנקיטת חפץ).

חלק יא: 86 (ש. דתהי צדיק. מעוררת המקיפים דנשמה). 348 (ש. שלא יאכל ז"י. סברת ב' הדעות).

חלק טו: 159 (אין להפסיק בה בדברי שבח).

חלק טז: 271 (חיוב ש. דמודה במקצת בעבודה).

חלק יט: 267 (אם אפשר לחייב הגוף בש. הנשמה, והבנים בש. האבות).

חלק כ: 204 (שבועת משה המפורשת בתורה היא נצחית). 371 (ש. קשורה עם עצומ"ה).

חלק כד: 33 (גז"ד עם ש.).

חלק כה: 270 (גדר שבועת הקב"ה). 271 (מעלתו על הבטחה בסתם). 273 (כנ"ל. שבועת הקב"ה).

חלק לג: 283 (משביעין אותו כו' ל' שבועה ול' שובע).

שבועות

חלק יא: 325 (המשכה ממקור התורה).

חלק יב: 72 (אתעדל"ע שלמע' מאתעדל"ת). 168 (יש לקרבנות תשלומין). 244 (זמן מ"ת).

חלק יג: 143 (מעלת הימים דלפני ש.). 148 (מחזק ענין מ"ת אף שיש בכ"י). 158 (בשמחה ובפנימיות. שייכות ש. למ"ת אף שלפעמים בה' ובז'). 160 (להתבונן שסידור החיים צ"ל ע"פ תורה). 161 (הצעה לעשות משמרות והתועדיות). 166 (עד מתי הוה תשלומין דש.). 173 (לחדש הענינים דמ"ת).

חלק יד: 18 (ביו"ט ב' של ש. יש כח ודאי). 157 (למה אין שמח"ת בש. שמחה דש. רק רנתינת התורה ולא גמרה של תורה. במ"ת דש. נכלל כה"ת).

שבועות (ומ"ת)

חלק א: 75 (במ"ת ניתנה בהעלם גם פנימיות התורה). 145 (נצטוו להלחם בעמלק המפריע למ"ת). 148 (המשכת עשה"ד בעש"מ). 149 (במ"ת הנגלה נסתר והנסתר בגלוי). 163 (נזדכך הגשמי להיות כלי לתומ"צ). 235 (יציאה ממיצרי העולם ולכן התחלת עשה"ד אנכי .. מארמ"צ). 262 (ע"י הקדמת אהבת ישראל). 266 (שתי לחם — דוקא חמץ, כי מ"ת ביטול במציאות [269]). 276 (מ"ת על ה"ס דוקא — שפלות והגבהה יחדיו, שמים וארץ). 279 (למידת מס' אבות כהכנה למ"ת). 280 (הכלי למ"ת — ביטול).

חלק ב: 296-300 (ע"י הקדמת שלום ואהבת שראל. הי' צ"ל ס' ריבוא — קישור עצמות'' עם עצמות הנשמה). 301 (נתינתה ב,,חודש השלישי'' — אחדות מן הריבוי. בהר סיני [303]). 303 (חגה"ש קו האמצעי. מעלת יום א' בלבד. נעלה שבמועדים ושרשם). 307 (שייכות שיעורי חת"ת לחגה"ש). 308 (מ"ת במדבר — הקב"ה דואג לכל צרכיו, ובזכות הצדיקים). 392. 393 (קריאת התוכחה דפ' בחקתי קודם חגה"ש — זיכוך הכלי לקבלת הגילויים דאו"י. הכנה בחדשים ניסן אייר וסיון). 546 (בש. ובפסח מודגשת מעלת נשות ישראל). 560 (חיבור מעומ"ט. בעינן ,,לכם''). 563 (חגה"ש: עשיית יו"ט משבוע חולין). 564 (מ"ת תובע אי התחשבות בשום ענין גשמי או רוחני. מצוה הראשונה אחר מ"ת — וזבחת עליו עולותיך ושלמיך [565]). 565 (גשמיכם בעתם טבעת קדושין דמ"ת). 570 (שמחה יתירה משאר יו"ט. חידוש ב' השבועות). 572 (בנינו ערבים, ולא אבותינו ונביאנו).

חלק ג: 749 (האמירה ,,לבית יעקב'' בראשונה — למנוע מכשול כבחטא עה"ד). 776 (ביטול הגזירה). 858 (שם הוי'). 885 (שייכות מ"ת לקרי"ס). 888 (הכח במצוות לקדש הגשמיות מכח שלמע' ממעומ"ט). 893 (תחילת מ"ת ותכליתה — אנכי'' לשון מצרי). 929 (שייכות מ"ת למחציה"ש). 966-967 (בזכות מ"ת ניצלו בים סוף, וקרי"ס הכנה למ"ת). 976-977 (מ"ת ע"י ההכנה דספיה"ע, אך הוא גילוי מלמע' שלא ע"י עבודה, וחומריות העולם נשארה). 982 (מ"ת הי' צ"ל לס' ריבוא דוקא). 995. 996. 997. 999. 1000. 1001.

חלק ד: 1019. 1022. 1024. 1024 (שינת בנ"י קודם מ"ת — הפשטה מהגוף כהכנה למ"ת ופעלה אפי' על בע"ח שלא יפריעום. אך הכנה הרצוי' הי' צ"ל עם הגוף שהי' אפ"ל אף קודם מ"ת. וזהו שניעורים בליל החג). 1027. 0. 1028. 1029. 24. 1030. 1031. 1092. 1093. 1094. 1095. 1271 (האפשריות למ"ת דוקא אחר הודאת יתרו). 1307 (נוסח ברכת מוהריי"צ לחגה"ש: ,,לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות''. מ"ת בערבות הבנים קטנות ונערות שבבנ"י. במ"ת נתינת כל העצמות בצמצום אופן ההשפעה). 1308-1309. 1312 (תשלומין דחגה"ש עד י"ב סיון יום חול, המשתווה ליום העצרת). 1332 (במ"ת המשכה שלמע' מבחי' מקור חיות העולמות וצריכה ס' ריבוא). 1334 (אחדות ה' שנראתה ושנודעה במ"ת). 1341 (מעלת 4ה,,אתה בחרתנו'' דמ"ת ששוללת העכו"ם בתכלית).

חלק ה: 175 (אינו נמשך בתמידות). 176 (טבע הבריאה דורש מ"ת).

חלק ו: 8 (קודם חגה"ש קורין פ' במדבר). 39 (חיבור למע' מהשכל בשכל). 118 (במ"ת ניתנו יחדיו ה' המדרי' שבתורה [ה' קולות]). 119 (עניית בנ"י לעשה"ד. ראיית ושמיעת הנראה והנשמע). 142 (עיקר העבודה אחר מ"ת). 154 (מ"ת פעל בבנ"י ענין הגירות ומעלת צדיקים). 218 (ב' ההכנות למ"ת).

חלק ז: 238. 286 (העובר את קו התאריך מתי ינהג חגה"ש). 288 (חגה"ש קשור בכאו"א פרטי. קשור ביום החמשים ובו' סיון). 294 (העובר קו התאריך לגבי חגה"ש. ב' בחי' במ"ת: הנוגע לעצם נשמה — ושייך לכלל ישראל: הנוגע לכחות הפנימיים — ושייך לכאו"א). 9. 302 (אחר הקדמת העבודה בחדש ניסן ואייר). 362 (קדושת יום החמשים באה בדרך ממילא).

חלק ח: 1 (קריאת פ' במדבר קודם חגה"ש כענין עלי' לתורה קודם החתונה — מ"ת). 7 (במ"ת ירידת העליונים ועלית התחתונים, וההקדמה היא ע"י מנין בנ"י שבו מרומזות העלי' והירידה). 17 (ג' סוגים בטענות משה שהתורה שייכת דוקא לבנ"י בו"ד, ושייכותן לעשה"ד, קיומן ואזהרתן). 21 (שייכות חגה"ש למ"ת. הסתלקות דוד בשבת ובשבועות, ו' או ז' בסיון. קריאת מגילת רות ביום ב' דשבועות. הסתלקות הבעש"ט בא' דחגה"ש. עיקר הכוונה תחתונים יעלו לעליונים. השלמת עילוי דמ"ת ע"י דוד). 26 (מעלת העלי' והירידה בצוותא, ענינו של הבעש"ט). 58 (אחר מ"ת אכלו מאכלי חלב. דיני השבת דיום מ"ת). 221 (מ"ת וקיומה פעלו הנהגה ובריאות למע' מהטבע). 231 (שייכות לפ' במדבר). 232 (הכרה במעלת נש"י — הכנה למ"ת). 233 (בחודש משולש). 237 (צ"ל ע"י הכנה דמדבר). 242 (עניני האחדות דמ"ת). 244 (,תהיו לי ממלכת כהנים'' — ג' כתרים). 245 (הכנות למ"ת). 246 (ל' הברכה: בשמחה ובפנימיות). 249 (מ"ת, הסתלקות דוד והבעש"ט. שייכותם לחת"ת ולמשה). 252 (,,תהלוכה'' בחגה"ש). 256 (המעלה על תורה שקודם מ"ת. מתנה). 259 (ניתנת כח על גילוי העצמות בתורה ולימוד ביראה). 262 (התגשמותו של זמן חירותינו). 265 (צ"ל שמחה בדברים גשמיים). 272 (נוסח הברכה בשמחה ובפנימיות).

חלק ט: 31 (העלאה והמשכה והתכללותם. פעולת מ"ת בהעלאת התחתונים). 58 (ע"י עבודת התחתונים אך פועל גם מלמעלמ"ט. פסקה זוהמתן). 69 (לוחות ראשונות ושניות). 146 (מ"ת קידושין). 149 (מ"ת בכפי' וברצון. הדר וקבלוה בימי אחשורוש). 179 (מ"ת פעל שהקב"ה שרוי עם ישראל בצרת גלותם). 359 (מ"ת בתחתית ההר).

שבועות (חג)

חלק כ: 261 (הטעם שהוא רק יום אחד).

חלק כב: 32 (שתי הלחם: חמץ. מתיר). 114 (ביום החמישים לעומר). 120 (כנ"ל. נפעל ע"י ספירת כל יחיד. יו"ט שני בגדר ודאי). 127 (השם: חג הש." ו,חג הביכורים"). 146 (מה"ת יכול לחול גם בחמישי בסיון ומ"מ כשחל ביום מ"ת הוא בשלימות גם מה"ת). 222 (קשור עם מנין האדם).

חלק כג: 27 (לכו"ע בעינן נמי לכם משא"כ בשאר יו"ט. אסור בתענית חלום). 249 (כינוסי ילדי ישראל לפני חג הש. — להגיד להם אודות התורה ומ"ת וענינם בזה). 250 (להביא כל התינוקות לקריאת עשה"ד בחג הש.). 252 (סגולת ימי התשלומין). 256 (להביא כל התינוקות לקריאת עשה"ד). 259 (כינוסי ילדים בימי התשלומין דחג הש.). 260 (ימי תשלומין — עד י"ב (י"ג) סיון). 263 (ז' ימי התשלומין מקשרים כל ימי השבוע עם התורה). 319 (התעוררות מחג הש. לכל ימות השנה. ענין ימי התשלומין גם בזה"ג). 327 (קביעתו רק ע"פ ספיה"ע. העובר קו התאריך צריך לחוג חג הש. למספרו). 346 (מברקים לקראת חג הש.: קבלת התורה בשמחה ובפנימיות. להמשיך כ"ז במשך כל השנה). 3466 (יום שנתנה בו תורה). 385 (ימי התשלומין).

חלק כד: 115 (העמדת אילנות בביהכנ"ס בש.). 516 (קבלת התורה בשמחה ובפנימיות).

שבועות, חג השבועות

חלק לב: 134 (בגדר היתר מנחה חדשה ע"י שתי הלחם). 136 (שתי הלחם מאכל אדם, עומר מאכל בהמה. שתי הלחם: חמץ, את­הפכא). 137 (שתי הלחם, התחברות הלחם עם הכבשים — בעבודה הרוחנית. שתי הלחם: תושב"כ ותושבע"פ, נסתר דתורה ונגלה דתורה). 139 (שתי הלחם, מנחה חדשה). 228 (קביעות חה"ש למי שעבר את קו התאריך באמצע ימי הספירה).

שבועות, חג חשבועות

חלק יז: 71 (תלוי בפסח). 135 (יו"ט שני דחה"ש יש לו דין ודאי).

חלק יח: 18 (קורין פ' במדבר לפני'). 35 (שייכות למשה, דוד, הבעש"ט). 365 (המנהג דאכילת חלב). 445 (המברקים לחה"ש).

חלק יט: 2 (שאינו דוקא אחר השבת). 5 (בא בהמשך לספה"ע. שעה"נ). 6 (מ"ת הי' בעצרת). 132 (נקרא יום הביכורים).

שבועות, חה"ש

חלק לג: 9 (בחי' יחידה, דביקות בה' בתכלית). 18 (ע"ד ההפטרה במעשה מרכבה). 41 (פועל גילוי התקשרות עצמית של ישראל ו­הקב"ה). 57 (שתי הלחם חמץ). 216 (ה­הכנה דויחן שם ישראל כאיש אחד כו'). 217 (ההכנה דימי הגבלה. הכל מודים ב­עצרת דבעינן נמי לכם). 218 (שייכותו המיוחדת לשנת הקהל. ויחן שם ישראל כאיש אחד כו'). 221 (סיום ימי התשלומין בי"ב סיון או בי"ג בו. ויחן שם ישראל כאיש אחד כו'). 223 (כנ"ל). 224 (שלשת ימי הגבלה). 226 (ויחן שם ישראל כאיש אחד כו'). 228 (כנ"ל). 229 (שלשת ימי הגבלה). 231 (במנהג אכילת מאכלי חלב בחה"ש). 231 (קיום מצות שחיטה לפני מ"ת). 33 (-). 232 (שייכות מיוחדת לנשי ישראל). 234 (שייכותו לקטנים, בנינו עורבים אותנו). 262 (נוסח המברקים לקראת חה"ש).

חלק לד: 218 (יום א' הוסיף משה מדעתו).

חלק לה: 279 (לא קבע הקב"ה יו"ט למ"ת כי שבועות לפעמים בחמישי פעמים בששי כו').

חלק לז: 124 (שמיעת הקטנים קריאת עשה"ד).

חלק לח: 141 (פעילות נשי ובנות חב"ד בעניני חג השבועות). 144 (קביעותו לעוברים את קו התאריך בימי הספירה. ממחרת השבת. מעלת קביעותו כשחל ביום א'). 146 (שייכותו להפצת פנימיה"ת. יום הילולא דהבעש"ט). 147 (כנ"ל. שייכותו לל"ג בעומר). 148 (שייכותו לחינוך). 149 (כנ"ל). 156 (כנ"ל). 157 (חירות מענינים המבלבלים). 158 (החיוב לשמוח בו). 159 (המברקים לקראת חגה"ש שנת תש"נ, תנש"א). 194 (שתי הלחם חמץ). ע"ע.

שבור מלכא

חלק יט: 31 (נעץ סכין עבור מר יהודה ולא עבור באטי).

שבח

חלק ה: 45 (לצדיק). 46 (דיבור בשבח כאו"א). 381 (הוד והדר זיו ושבח).

חלק ח: 119 (ב' אופנים בשבחו של הקב"ה).

חלק טו: 322 (קלקולם). 325 (חשבו את יוסף לרודף). 326 (חסר להם הביטול בלמוד התורה). 328 (המאורעות דיוסף עם אחיו הקדמה למ"ת). 360 (פרטי עבודת הש. כללותם. כהוראה לכל ישראל). 391 (הגבורים והחלשים שבש.). 396 (טעמי כפילת שמותיהם בברכת משה). 437 (מעלתם לגבי יוסף). 447 (נמשלו לחיות).

חלק יז: 273 (כאשר מש. א"ע צריך לשלול גאווה). 112 (לא ידעו כי שומע יוסף כי המליץ בינותם).

חלק יח: 382 (ומטות).

שבט

חלק א: 146 (מחלוקת ב"ה וב"ש בר"ה לאילנות, ר"ח או ט"ו שבט). 147 (ר"ה לאילנות בנפש האדם).

חלק ו: 71 (ר"ה לאילנות). 308 (ט"ו בשבט. הלימוד מהאילן לגבי רוחניות האדם). 312 (שייכות ט"ו בשבט להוספה בת"ת ובשמחה).

חלק ט: 247 (התחלת אמירת משנה-תורה בר"ח שבט).

חלק יא: 216 (י' שבט. ללמוד באתי לגני. להתעורר ולהתועד ולהכין לקבל הברכות). 217 (סדר מפורט לי' שבט). 224 (י' שבט עלי' לבעל הילולא ולהשייכים אליו. יום סגולה להצלחה). 225 (להתועד בי' שבט. יום סגולה להתפשט. ענין די' שבט תשי"ד). 226 (י' שבט הוא שעת הכושר גם לנשי חב"ד בפעולתן). 228 (רמז לזה בכתוב). 231 (בי' שבט עלי' גם לכל השייכים). 232 (כנ"ל). 233 (י' שבט יום סגולה לתורה עבודה וגמ"ח. ביחד עם תשובה). 239 (י' שבט יום סגולה לחזק המרץ להמשיך בהפעולות). 241 (כנ"ל).

חלק לו: 58 (שנת הארבעים לההילולא). 228 (אין ענינו דיו"ד שבט לטיולים לשם טיול). 247 (שנת הארבעים לההילולא). 249 (כנ"ל). ע"ע. 235 (רומז על האדם ועל ת"ח בפרט. ר"ה והתחדשות להפעולות הצומחות מלימוד התורה). 236 (ע"ד הנ"ל). 237 (כנ"ל. שייך גם לרפואה).

שבט (חודש)

חלק כא: 55-352 (ר"ח ש. — הואיל משה באר את התורה). 360 (כנגד שבט יוסף). 446 (ר"ח ש. — כנ"ל).

חלק כד: 11 (כנ"ל).

חלק לא: 235 (שייכותו לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). יו"ד שבט . 234 (עלי' בכל שנה וגופא בתר רישא אזיל). 245 ( ט"ו בשבט ). 235 (ענינו ומנהגיו). 242. 252 (נטיעת עצים בט"ו בשבט אין לערב זה במנהגי השו"ע כו'). ע"ע. 93.

שבט, י' שבט

חלק לה: 277 (ע"ד השתתפות בהתוועדות).

חלק לז: 100 (מ' שנה להסתלקות). 157 (כנ"ל).

שבט, יו"ד שבט

חלק כה: 482 (ימי ההכנה). 483 (הוספה בתורה בתור הכנה ליו"ד שבט, ולהבחן אודות ההוספה אצל רבו).

שבטים

חלק ג: 828 (רועי צאן. מדריגתם מבחי' שעניני העולם הפריעום). 831 (כנ"ל). 838 (השלכת יוסף לבור).

חלק ד: 1079 (בחי' בינה — הוצרכו להתבודד מעניני עוה"ז).

חלק ה: 186 (נשאו אחיותיהם). 261 (נשאו תאומותיהם או כנעניות). 262 (תאומותיהם). 266 (קיימו תמיד כל ענינים שבועות "כת. התורה. אכילתם בשר אצל יוסף).

חלק ו: 3 (החיבה להם גדולה מהחיבה לצאצאיהם). 11 (בכאו"א צ"ל עבודה מבחי' השבטים. ע"י הש. גילוי עצם הנשמה [האבות]).

חלק ז: 308 (שמותיהם ניתנו ע"י האמהות).

חלק ח: 162 (טענתם על פנחס: בן בתו כו').

חלק ט: 1 (ראובן טפל לגד בגבורה ובירושת הארץ). 3 (יהודה חזק בשבטים אך לפני גד נופלים אויבים. טבע בני יעקב שווה לטבע השבטים שיצאו מהם). 236 (ברכותיהם הפרטיות ניתנו בין ברכות כלליות).

חלק י: 96 (אופן קריאת שמם. שייכותם לציור הפרטי של כ"א מבנ"י). 120 (ש. ויוסף). 130 (החרימו שלא יגלו ליעקב מכירת יוסף). 141 (ש. ויוסף בריאה ואצי'). 163 (אבות וש. אצי' ובי"ע. ע"י הש. נעשה יתרון אור מן החושך).

חלק יד: 343 (ביטול היש. בי"ע).

חלק כ: 104 (בחי' הש. אינו מוכרח להיות בכל אדם). 188 (קיימו כה"ת ונעשית אצלם בגדר נדר). 200 (קיימו כה"ת). 205 (היו רועי צאן וחילוקם מיוסף שפעל במצרים). 221 (ממשיכים מדריגת האבות למטה). 25-222 (מרכבתא תתאה לבחי' מל' — נוק', משא"כ האבות ץיוסף מרכבתא עילאה באצי'. בני רחל ובלהה בעיקרם בחי' דכר, ובני לאה וזלפה בחי' נוק'). 225 (פעלו זיכוך במצרים משא"כ יוסף שפעל ביטול מציאותם לגמרי). 233 (חשש דיעקב שמא יש ח"ו במטתו פסול). 235 (כסדר נשיאתם ארונו של יעקב). 236 (קיימו כה"ת). 237 (אם שייך בהם דין שליחות).

חלק כג: 4 (מנין כל שבט). 6 (חלוקים זמ"ז. קומה שלימה). 44 (אם שבט אקרי קהל). 54 (י"ב ש. חלוקים באופן עבודת ה' של כל א' מהם). 59 (כל שבט כלול מכל הש., נוסח ה"יהי צון" — ,שבאם אני משבט (פלוני) כו'"). 131 (כ"ב מתנות כהונה בתור תשלומי כפל מי"ב ש.). 138 (חלוקים במעלתם).

חלק כד: 47 (בט"ו באב הותרו ש. לבוא ב"ז — טעם ליו"ט, העילוי בזה בנוגע לבעלות בנ"י על א"י).

חלק כה: 154 (לידתם בחו"ל). 196 (ג' המדריגות דאבות שבטים ויוסף. עבודתם צון — שבירת הככיםככ בהתבודדות מעניני העולם). 206 (אם גם מעשיהם סימן לבנים). 207 (ממוצעים בין האבות ונש"י. י"ב שערים בעבודת ה'. התחלקותם ונתינת השמות באה ע"י האמהות). 208 (עיקר ענינם קשור עם גלות וגאולת מצרים). 209 (קנאתם במעלת עבודת יוסף). 230 (ידיעתם שנענשו בגלל מכירת יוסף). 232 (אם בחינתם צ"ל בכ"א מישראל. בהעונש דעשרה הרוגי מלכות על מכירת יוסף. מרכבתא תתאה). 254 (חילוק עבודת השבטים ויוסף. רועי צאן, עבודתם בהתבודדות ופרישות מעניני העולם). 257 (אם המשיכו עניניהם לישראל). 258 (עשרת השבטים ומלכם). 282 (ברכת יעקב להשבטים כפי השרש דכל שבט). 285 (ברכת יעקב אליהם. אם נכללו בכל שבט גם הברכות והמעלות של שאר השבטים. המשלתם לחיות). 289 (ההתחלקות וההתכללות בעבודתם. התחלקות י"ב דרכים בעבודת ה'). 290 (התכללות עבודתם זה מזה, והשפעתם זה על זה). 381 (כ"א במסילתו עולה). 409 (תשובתם על מכירת יוסף).

חלק ל: 225 (שבטים ויוסף). ע"ע.

חלק לב: 21 (בנוסח היה"ר: באם אני עבדך כו'. התכללות כ"א מישראל משאר השבטים. י"ב השבטים כוללים כל אופני עבודה האפשריים).

חלק לג: 129 (בדעת הרמב"ם דשבט אינו כלה). 195 (ההבדל בין "שבט" ל"מטה" בעבודת האדם).

חלק לה: 152 (י"ב אופנים בעבודת ה'. בכללות מתחלקים לב' דרגות: צדיקים ובע"ת). 153 (בני לאה דרגת בע"ת, יוסף ובנימין דרגת צדיקים). 161 (עניני יעקב והשבטים ויוסף מורים על כללות נש"י שבכל הדורות). 181 (אם קיימו המצות. אכילתם אצל יוסף). 183 (כנ"ל). 184 (נישואם עם התאומות). ע"ע.

חלק לו: 146 (סדרם באבני האפוד). ע"ע.

שבי'

חלק יט: 237 (ש. דיבשה ודאני').

שבין יוכ"פ לסוכות

חלק יד: 143 (זמן תשובה). 147 (תשובה למעלה מעשי"ת ויוכ"פ. לא נזכר בפוסקים). 400 (זמן תשובה). 410 (טרודים במצות). 469 (ימי שמחה. ימי תשובה).

שביעי ואחש"פ

חלק לז: 18 (שביעי ש"פ: קשור עם קי"ס. אינו רגל בפ"ע. שייכות שביעי ואחש"פ ל גאולה העתידה. סעודת המשיח באחש"פ). 111 (שייכותם למס' שמונה ולגאולה העתידה. סעודת משיח. בא"י נמשך ו מתגלה העילוי דשמיני בשש"פ. ההפטרה בשירת דוד מצד גילוי משיח בן דוד).

שביעי של פסח

חלק כב: 32-35 (אכילת מצה רשות. הגילוי מלמעלה, ובאחש"פ מצד עבודת המטה). 37 (שייכותו לגאולה העתידה). 212 (הכל הולך אחר החיתום). 213 (שייכות הקריאה וההפטרה לגאולה העתידה). 214 (שייכות מיוחדת לקטנים — הם הכירוהו תחילה). 217 (עריכת כינוסים לילדים בשש"פ וקישורו עם סעודת משיח). 290 (אי-עזיבת האחרונים דפ,: שייכותו לגאולה העתידה).

שביעית

חלק כה: 44 (שמיטה לאחרי כיבוש וחילוק). 305 (שנת השמיטה מוקדש ללימוה"ת. הכנה לשנת הקהל). 317 (שנת השמיטה. עליית העולמות ע"ד בשבת. מורה על חידוש העולם. הוטפה בלימוה"ת ועבודת ה'). 318 (קשור עם פנימיות התורה. וצויתי את ברכתי כו'). 319 (ב' ענינים: שנה השביעית, ועליית השבע שנים למעלה מהזמן). 324 (שינוי הרגילות של שש שנים תזרע שדך גו'. שייכותו לחינוך. ענינה גם במנהג האומות). 378 (שנת השמיטה מאחד כל ישראל). 420 (שנת השמיטה).

חלק לז: 210 (עוסקים בתורה כל השנה).

חלק לח: 230 (שבת לה' ומסוגלת להוספה בתומ"צ).

שביתה

חלק ז: 188 (אם זה ביטול המציאות או אפי' ביטול הצורה בלבד).

שבע אומות

חלק יא: 312 (ז' מדות רעות).

שבעה

חלק יד: 28 (היקף שלם).

שבעה דנחמתא

חלק יד: 248 (מעלת שבת הג' מהש.).

חלק יט: 137 (הנחמה דאנכי אנכי, מתגלה הפני' דג' דפורענותא). 138 (הסדר דש.).

שבעה עשר בתמוז

חלק יח: 308 (בבית ראשון). 313 (עיכוב הבקיעה עד ש.). 388 (כשחל בשבת).

שבת

חלק א: 40 (ת"ח נק' ש.). 50 (צריך להמשיכה בימי השבוע). 53 (לימוד פנימיות התורה בש.). 132 (לימוד ל"ט מלאכות מאלה). 180-189 (כשעסק הפרנסה בחול הוא ביגיע כפיו בלבד אזי הש. כדבעי — שבת שבתון). 217 (צ"ל אש תמיד גם בומ' שבבחי'] שבת). 230 (מנהג החסידים לרקד ולספק בש"ק — הנהגת דוד משיח ה'). 255 (למע' מהטבע וניתנה לבנ"י דוקא). 275 (עבודת הבירורים אסורה בשבת. מעלת השמיטה על הש.). 285 (כמה בחי' בשייכותה לימים שלפני' ושלאחרי').

חלק ב: 358 (שמחה. גם בשבת ביהמ"צ, וביותר). 491 (למע' מהטבע. מלאכה דחשיבא במשכן). 518 (תשובה בש.). 547 (מלוה מלכה — ממוצע). 549. 550 (מלוה מלכה — אל תירא עבדי יעקב. שייכותה לגאולה). 551 (נתינת כח לששת ימי המעשה). 552 (תחילת הש. בהארת הבית בנר ש.). 563 (איסור מלאכה, דיבור והרהור. יו"ט ושבת. פרש שבתכם לא קאמר). 579 (נר ש. — חובת האשה להביא אור ושלום). 592 (מיני' מתברכין כולהו יומין — גם הש. שאחריו). 651 (דורמיטא דע"ש). 668 (איסור תלישת מן בש.). 675 (המוחק).

חלק ג: 813 (נ"ש קודם לנ"ח. ,,שלום ביתו''. נ"ש לתכלית ונ"ח תכליתו בעצמותו). 974 (נדחית ע"י המילה [— והע' 8]). 975. 998.

חלק ד: 1036-1037 (כשאין יודעים פ' השבוע קוראים פ' המן — ש. ומן ענינם חיבור המעלה והמטה כמות שהם. עיקר המשכת המן בש. למע' אך לא ירד למטה. מצוה לענגו באכו"ש. גם רשע גמור אינו משקר בש.). 1079 (אינו נפגם מחטא עה"ד ושאר החטאים, מהחרבן ומהגלות ונרגש הענין בתורה ולא בעולם. בשבת שמחה הנכללת ובטילה בעונג, וביו"ט שחל בש. בגילוי. מעלת שבתות בין המצרים [1091]). 1223 (ע"ש ביה"ש — מעבר מהשתל' ללמע' מהשתל'. עשרה דברים שנבראו בע"ש ביה"ש. למע' מהזמן ובשבת בראשית לא הי' יום ולילה. השבת עיכבה פעולת חטא עה"ד עד אחר השבת. הנקבר בע"ש אינו רואה חיבוט הקבר. שבת בחי' מח' וע"ש בחי' הגיון). 1225 (מנוחה). 1304. 1305 (אם אפיית לחה"פ דוחה ש.). 1341 (א"א אתה בחרתנו בש.).

חלק ה: 27 (ויכל ביום השביעי). 31 (תוספת שבת. מכה בפטיש). 33 (האיסור דעשיית חצי מלאכה). 331 (ש. וימי החול — אבות ובנים. לקשר התעוררות השבת לדבר פועל). 345 (שלימות ימי החול. עבודת השבת וימות השבוע). 437 (ענג. בקושי התירו לדבר ד"ת בש.).

חלק ו: 166 (גדר בנין קבוע). 217 (ש. ותורה). 333 (שייכותה לגמ"ח). 361 (במנחת ש. ננעלין שערי ביהמ"ד מפני פטירת משה ואין או' בזה אבילות דפרהסיא). 398 (איסור הפעלה והפלגה באניות ישראל בש"ק). 406 (חילול שבת אינו יכול לסייע לבנין אה"ק, ואדרבה ר"ל).

חלק ז: 112 (אם תוספת שבת קדושתה מהתפשטות קדושת השבת בה, או שנתקדשה בעצמה מסמיכותה ליום השבת. משל לזאב הטורף מלפניו ומלאחריו). 177 (קס"ד שהנמכר לעכו"ם מותר לחלל השבת). 190 (מחלוקת ר"י ור"ש במשאצל"ג ודבר שאינו מתכוין — אם ביטול הצורה מבטל מהות המלאכה). 191 (ש. בנין אב לכל התורה לגבי דשא"מ ולא לגבי משאצל"ג).

חלק ח: 49 (ש. שבמרה ושאחר מ"ת. שבת הראשונה שאחר מ"ת, ושבת דמ"ת עצמו. שבת — אי הוי נקודה א'. חילול מקצת הש.). 52 (מיקדשא וקיימא, אך תלוי' במנין הימים דבנ"י. שבת דהמהלך במדבר ואינו יודע כו'). 55 (מציאות יום השביעי בגלל מצות השבת. מלאכות שהותרו לפקו"נ. מ"ע שבשבת ואיסור מלאכה). 58 (שבת דיום מ"ת. שם שבת גם קודם מ"ת). 59 (במצות הש. מובלט העילוי דמ"ת. עילוי בבחי' עליונים ובבחי' תחתונים. פעולת הש. על נה"ב והגוף). 98 (שקולה כנגד כל המצות). 287 (נר ש.). 19 (אכילת ש.). 220 (חיות העולם בר"ה שחל בש.). 221 (התהוות המן למע' ביום השבת וירידתו למטה רק בימות החול). 292 (אם יש תחומין למעלה מעשרה). 473 (אינה סתירה ל,,אדם לעמל יולד''). 476 (ש. ושמיטה).

חלק י: 120 (מקשר שבועה דלפניו ודלאחריו). 276 (תענוג).

חלק יא: 63 (מי שהחשיך חוץ לתחום). 68 (הוצאה עיקרן של כל המלאכות. ש. קובע אמונה בחידוש העולם). 69 (ג' שיטות בתחומק). 70 (חילול ש. ואיסור תחומין. תוס' ש.). 71 (מלאכה בש. בעבודה). 80 (שביתה מדיבור ומחשבה). 81 (פנימיות וחיצונית הש. זכור ושמור). 113 (בנין ע"ג כלים בש.). 158 (מלאכת המשכן אינו דוחה ש.). 245 (בש. ובפרט רעד"ר זמן לימוד פנה"ת. צער אסור גם ע"י שיחה מוסרית). 246 (לקבוע לימוד אגדה בש. בענין ביה"ש). 248 (פועל או נפעל. בכתיבה ובהוצאה). 272 (החילוק בק ש. וחול רק בהנהגה ולא בהשקפה). 280 (מתעסק במדידה בש.). 290 (כבוד ועונג ש. בנש"ק). 296 (רחיצה בש.). 300 (ענינו גמ"ח. כל מלאכתך עשוי'). 301 (מביא הגאולה). 310 (כמה ענינים חלו בשבת. עונג). 347 (פקו"נ בש. דחוי' או הותרה). 348 (אם חילל מקצת ש.). 350 (כנ"ל ע"י כל ישראל). 7-350 (הבערת אש. איסור נסיעה באניות ישראליות). 356 (חילול ש. מביא חורבן. שמירת ש. א' או ב' מביא גאולה).

חלק יב: 100 (שונה משיה"ח). 101 (בש. נמשך רק תוס' אור). 105 (אופן וכירת ש.). 110 (תוס' ש.). 111 (זכר למעשה בראשית. זכר ליצי"מ). 113 (מחדירה גם בהענינים הגשמיים). 192 (רק ספק מיתה דוחה ש. ולא יסורים). 209 (זמן לאחדות המשפחה). 248 (ש. הוא תנאי מוקדם להו' ימוה"ח). 254 (שינה תענוג ומצוה).

חלק יג: 1 (ריחוק מחנה ישראל מהמשכן באופן שיוכלו לבוא בש.). 8 (הקדושה דש. נמשך לחול). 25 (חיוב שמחה בש.). 202 (מעלת ש. ור"ח). 277 (צדקה בש.). 282 (כנ"ל).

חלק יד: 12 (היתר בש. לפקוק החלון למדוד ולקשור. הסדר שנמנו בסוף מס' ש.). 13 (איסור מדידה משום מעשה חול. איסור קשירת קשאש"ק לפי שדומה לקשר דאורייתא). 14 (עקירה או הנחה בלבד הוה חצי מלאכה ולא ח"ש. עד"ז קשאש"ק). 15 (עקירה או הנחה בלבד הוה משום גזירה. קשאש"ק רק דומה למלאכה. ב' סוגים במלאכות דרבנן). 16 (הדעת שישאר כן בקשר עושה אותו לקשר. אם קשר של מצוה מחשיבו). 17 (מקלקל ע"מ לתקן. הכוונה במלאכת תיקון כלי הוה חלק מהמלאכה. בצידה אינו כן. אימתי גזרו במלאכת קשירה). 18 (מהו העיקר בהוצאה. קשאש"ק אסור מצד הגזירה ומדידה אסור מצ"ע). 19 (הוצאה ענין כללי בש. ג' זמנים ובחי'.,. בש. מל' ז"א וכו' העבודה בזה). 20 (כנ"ל). 125 (כשר"ה חל בש. נעשו הענינים בלי עבודה. גם התשובה דשופר נעשה אז ע"י הש.). 146 (ש. וימוה"ח. ש. למע' מבירורים). 217 (איסור נסיעה באניות ישראליות בש. שייכות ש. לגאולה). 366 (כל מלאכתך עשוי'. אין תוקעין בש.). 367 (אם תוס' ש. מה"ת). 376 (ר"ה שחל בש.). 377 (כנ"ל. עליית הפנימיות והחיצוניות). 384 (המשכת התענוג דלמע' בתענוג דלמטה). 396 (הו"ע תשובה דהאדם ודכל העולם). 418 (מעלת ש. כשבא תומ"י אחר יו"ט). 420 (בש. חוה"מ יש יותר שמחה מביו"ט כי אסור גם במלאכת או"נ). 426 (לטעום ממאכלי ש. בע"ש. לפני ביאת משיח יטעמו מעניניו). 453 (שמחה בש.). 473 (תשובה. ש. סליחות).

חלק טו: 50. 55 (בריאת מנוחה. בגילוי בפני' העולם. בישראל). 226 (כל המענג את הש. נותנים לו נחלה בלי מצרים). 227 (ושאר מצות). 228 (דבחי' יחידה. מאתך היא מנוחתם). 282 (טועמי' חיים זכו. יום שכלו ש.). 335 (כחותם לעולם). 337 (ענינה פעולה חיובית משא"כ חנוכה). 505 (אין פרש בש.). 528 (זכירתו בכ"י וחנוכה וברכת כהנים).

חלק טז: 170 (אם נאסרו בכל איסורי ש. במרה). 173 (שייך למן). 180 (לוו עלי ואני פורע, כל מזונותיו של אדם קצובים חוץ מהוצאת שבתות). 189 (נקרא קדש. ויו"ט). 231 (נמשל לזאב שטורף מלפניו ומלאחריו). 234 (מקדשא וקיימא משא"כ יו"ט). 349 (טעם שאין מצווין על שמחה בש. משא"כ ביו"ט). 451 (הטווה צמר שע"ג בהמה בש.). 459 (הציווי דפ' תשא ויקהל על שמירת ש.). 481 (ר"ח אהני למוספי ש. וש. אהני לזמני החדש). 518 (הפלגה בספינה ג' ימים קודם הש,, לדבר הרשות, לדבר מצוה לסחורה, בשאפשר לשנות הקביעות). 519 (מסייע באיסורי ש.). 521 (חיוב לחם משנה). 522 (עונג ולא שמחה, מצוה לתקן עירובין, שא"צ כ"ו שעות). 523 (שיש לסעוד סעודת ש. מבה"ח בבית, ושהנשים ג"כ יסדרו התועדות ש. מבה"ח). 524 (תכלית ענין מסיבות ש.). 526 (חשבון יום הש. במקומות שהחמה זורחת ושוקעת לזמן ארוך ביותר). 527 (שפיכת מים בחצר סמוך לרה"ר. דמיק ש. לכשפים). 592 (כל מלאכתך עשוי').

חלק יז: 57 (אחד מז' ימי הבנין, מתרומם ע"י נס. ושה"ג). 58 (איסור מו"מ דרבנן, דאו'). 59 (שביתה מן המזיקים, ש. בראשית, מנוחה). 61 (קטן שהגדיל בש.). 64 (עליית המל', אתהפכא דק"נ). 127 (מילה שלא כדרכה, תקוני גברא). 242 (כל המחלל את המועדות כאילו חילל את הש.). 244 (ההקדמה דששת ימים תעשה מלאכה). 246 (למעלה מהגוף, אסור במלאכה). 446 (טוב לשמים וטוב לבריות). 490 (חלל עליו ש. אחת, אסור לחלל בשביל להציל מע"ז פ"א). 508 (שייכות לפסח).

חלק יח: 79 (זכור, שמור). 379 (ש. דבין המצרים). 388 (למשבית מזיקין).

חלק יט: 5 (מי שטרח, מתנה). 57 (תוספת ש.). 193 (המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי). 226 (גם בדרגא דש. צריך זכירת עמלק). 537 (הכל מן המוכן). 538 (וקראת לש. עונג). 548. 549 (כנ"ל יו"כ). 570 (שנה המתחלת בש.). 600 (כשר"ה חל בש. קודש, איסור מלאכה). 601 (וקראת לש. עונג. צריך להוסיף במצות). 605 (המשך, שבת שבתון). 606 (סיום תקופת ימי השבוע. ושמיטה). 608 (לא תעשה כל מלאכה. ושמיטה).

חלק כ: 57 (גדר השליחות במלאכה ע"י נכרי). 113 (בש. אין צ"ל עבודת הבירורים). 138 (המחלוקת אם מכשירי מצוה דוחה ש.). 7-299. 0. 6. 5. 5. 0 (פיאורסוו, מנח5 ישראל. ציווי' במרה. ה,חפצא" דיום הש. הי' גם לפני שנצטוו עלי'. הטעם לנתינתה דוקא לישראל. הדעה דניתנה לאדה"ר, הקרבת קרבן נשיא אפרים בש,, שביתה ממלאכה ושביתה מדיבור — שביתה בחיצוניות ובפנימיות. הגאולה ע"י שמירת ב' שבתות). 269 (ויכולו, עליית ושלימות הענינים דהשבוע שלפניו). 320 (תפלה דש. מעלית התפלות דימי החול). 333 (פעל שלימות בהעש"מ. ש. כמו החותם בטבעת). 339 (ענינה תורה. ת"ח אקרי ש.: מעלית התומ"צ דימי החול למע' מבחי' זמן). 341 (עליית הענינים דהשבוע שלפגיו). 350 (מיני' מתברכין כולהו יומין). 363 (הטעימה בע"ש מהמאכלים דש.). 396 (כל מלאכתו עשוי' — לימוד התורה בלי דאגות. לוו עלי ואני פורע). 99-396 (אז תתענג על ה'. וקראת לש. עונג. לימוד התורה מתוך תענוג). 434 (שייכות ג' המצוות דנשי ישראל לש.). 455 (עריכת ,מסיבות ש." עבור קטניס).

חלק כא: 70-74 (מצות זכירת יום הש.: עיקר ענינו המ"ע דמנוחה (ולא הל"ת דביטול מלאכה). 74 (שייכותו לזכירת יצי"מ. שבתא דלילא ושבתא דיומא. תענוג מהשביתה ממלאכה ותענוג עצמי). 83-89. 197 (מיני' מתברכין כולהו יומין). 200 (גדר תוספת ש.). 264 (ג' בחי' מנוחה ושביתה). 381. 484 (בקושי התירו לדבר ד"ת בש.). 500 (איסור ממלבן קוי יעחק עמוד 66 513 ה6פס6 ע'יתכנתאוצר הח5 הדלקת אש — אף שאין בה טירחא).

חלק כב: 284 (כל מלאכתו עשוי').

חלק כג: 28 (עיקר חיוב עונג ש. ויו"ט ע"י אכו"ש גשמית. היתר תענית חלום בש. — יסוד למציאות ההיתר של תענית בש.). 42 (הגדר דהקרבת קרבן נשיא אפרים בש.). 45 (פקו"נ בש.). 48 (כנ"ל. הקרבת מוספי ש.). 50 (ענין ואופן השביתה ידש. הוא בכל עולם לפי ענין ואופן המלאכה באותו עולם. הקרבת התמיד בש.). 54 (הקרבת קרבן נשיא אפרים בש.). 89 (בליל ש. נתוסף למשה אלף אורות). 144 (תוספת ש.). 145 (הקורע על מתו בש.). 168 (איסורי ש. בנוגע להקב"ה). 299 (ענין הצדקה בש.). 242 (מפקחין על צרכי ציבור בש.). 363 (הוספה בלימוד חסידות בש.). 368 (עלי' לרגל בכל ש. לע"ל). 394 (ביאת משיח כשוי"ט. השייכות דאיסור תחומין למעלה מי' לביאתו).

חלק כד: 22 (ישראל מוסיפין בה קדושה). 229 (גדר שירת הא זינו במוספי ש.). 233 (שירח הלויים כשר"ח חל בש.). 242 (אין אומרים וידוי בש.). 248 (קידוש דש. ביין). 266 (אופן נתינת צדקה בש.). 276 (הנהגת ילדי ישראל בש.). 284 (הרגש האדם בש.). 286 (פקו"נ בש.). 310. 314 (תורה ותפלה בש.). 341 (איסור משחק בכדור בש.). 342 (היתר שמחה של מצוה בש.). 343 (שלא לחלק כרטיסי כניסה ליום הש.). 343 (צבע בגדי ש.). 377 (ש. ותורה). 412 (אמירת ברכו לפני ערבית דש.). 427 (הוספה בלימוד התורה בש.). 470 (סידור ימי ש. בישיבות). 548 (ההשפעה לעולם באה מבחי' מחשבה). 551 (בש. האדם מתקרב לחיי הנשמה). 574 (ביום ששי מתעלה גשמיות העולם. בש. גשמיות העולם היא לאחר הבירור). 575 (ש. ותשובה). 575 (ש. ותורה). 576 (וקראת לש. עונג). 616 (אותיות תשב). 618 (שייכותו למ"ת. ע"ה אינו משקר בש.: פעולתו בכל הנבראים). 621 (ת"ח אקרי ש.). 622 (העלאת דברי הרשות לקדושה. שינה בש.: מצות עונג. ענינו בקו דקום ועשה ובקו דל"ת. שביתה מעובדין דחול. שביתה בנוגע למעשה דבור ומחשבה). 641 (ת"ח אקרי ש.). 647 (שייכותה לתשובה. אותיות תשב).

חלק כה: 14 (מצד ימי החול בלבד העולם על מילואו נברא, אולם מצד מעלת יום השבת העולם צריך תיקון). 38 (מיני' מתברכין כולהו יומין). 130 (ערב שבת טועמי' חיים זכו). 186 (ג' ימים שלאחר השבת נק' בתר שבתא). 263 (לעת"ל אדם בא ללקוט כר התאנה זועקת שבת היום כו'). 274 (הדרישה על הגאולה גם בשבת). 311 (ערב שבת טועמי' חיים זכו). 317 (עליית העולמות). 318 (קשור עם פנימיות התורה. ב' ענינים: סיום הזמן, ועלי' למעלה מהזמן. מלכות וכתר). 337 (נותנת כח לעבודה מתוך עונג). 347 (ע"ד עריכת התוועדויות בשבת. עליית ימי השבוע שלפנ"ז. יומא דשבת ורעוא דרעוין פועל עלי' בליל השבת שלפנ"ז). 360 (מיני' מתברכין כולהו יומין. יחודים עליונים שבקדושת שבת ויו"ט הוא למעלה מגדר המקום וזמן. השפעתו בהשבוע שלאחריו, ואין שבת מכין לחול. המן הוכן בשבת. עילוי רעוא דרעוין). 378 (התוועדויות בשבת. אימת שבת גם על ע"ה כו'). 385 (עליית ימי השבוע שלפניו). 420 (מיני' מתברכין כולהו יומין, ועלי' ושלימות בהשבוע שלפניו).

חלק ל: 108 (מנחת שבת: כנגד יצחק וזמן גבורות, ונק' רעוא דרעוין, נחלה בלי מצרים דיעקב). 125 (כל המענג את השבת כו' נחלה בלי מצרים. כל השומר שבת כהלכתה כו'). 128 (שכר שבת בעוה"ז ובעוה"ב, וחידושו על שכרן של שאר כל המצות). 129 (מעין עוה"ב. אם צ"ל מענגה רק כפי כוחו או יתירה מזו). 130 (נוגע לגוף קדושת ולעצם מציאותו של אדם מישראל). 131 (אם כבוד ועונג שבת דאורייתא). 132 (לקבוע בנפשו אמונת החידוש. שייכותה לעבודת התפילה. שמירת שתי שבתות כהלכתן כו'). 133 (מאתך היא מנוחתם ועל מנוחתם יקדישו את שמך). 139 (תורת ותפילת בעלי עסק צ"ל נעלה יותר מביושבי אוהל). 259 (אינו בסתירה לענין התהוות תמידית). ע"ע.

חלק לא: 87 (פרשת שבת ניתנה לישראל במרה). 91 (בטעם שניתנה לישראל דוקא). 99 (בה­דיעה שהבדלה היא מה"ת. זכור ושמור). 100 (גדר מ"ע דזכור את יוה"ש לקדשו). 101 (אם נשים חייבות בהבדלה). 103 (הבדלה מבעוד יום). 104 (הבדלה ענינה להמשיך קדושת השבת בימי החול של­אח"ז. תוספת שבת). 107 (הלכות שבת כהררין התלויין בשערה כו'. שבות דרבנן ודאורייתא). 108 (דין מי שהחשיך חוץ לתחום ודין קושרין קשירת נימא). 109 (שבות דרבנן ודאורייתא. הלכות שבת כהררין כו'). 110 (איסור תחומין יש לו עיקר מה"ת). 111 (ענינה העדר ההוצאה מרשות לרשות ולגלות שכל העולם הוא ברשותו של הקב"ה). 119 (בדין וינפש בן אמתך והגר). 123 (בדין שביתת בהמה). 191 (מוצ"ש: נטילת הנשמה יתירה, וריח הבשמים). 192 (אכילת דגים בשבת אין לו טעם בדרך הנגלה). 194 (בשבת העיקר מנוחה, ביו"ט ביטול מלאכה. המנוחה והעונג דשבת פועלים שינוי בהגברא עד שאין דומה אור פניו של אדם כו' וגם שינוי בדפק שביד כו'). 198 (כשמבדיל ביום ראשון אם גם אז יכול לברך על ה­בשמים. כשאין לו יין להבדיל במוצ"ש אם צריך לברך על הבשמים). 247 (סדר ה­סעודות: חקל תפוחין קדישין, ע"ק ז"א. אודות הזהירות שלא לקדש משעה. 7 (-). 6 (בע"ש ואם חוששין לזה באה"ק. אם אכי­לת שבת מגשם). 248 (שלילת תענית יארצייט בשבת. נצטוו במרה). 252 (אילו היו ישראל משמרין כו' בן דוד בא). 257 (קדירה ישנה רקנית על האש). 59 (-). 257 (בענין מלאכת תפירה והשתמשות במחט בטחון). 260 (בענין שבת זייגער. שלילת ממון הקשור עם חילול שבת). 261 (נתינת צדקה כמספר שבת). 284 (הבערה לחלק או ללאו יצאת). ע"ע.

חלק לב: 64 (מקרא קודש. אם חייב לטהר א"ע בשבת ע"ד ביו"ט). 65 (מיקדשא וקיימא). 130 (במארז"ל דשמר יוסף את השבת קודם שלא תינתן). 131 (שבת ויו"ט מה­מצות שבגדר עדות. אות היא לעולם). 132 (מצות זכירת השבת). 198 (קמי שבתא). 212 (נקודתה היא השביתה. שבת לה' אלקיך — התמסרות לעניני קדושה. זכר ליצי"מ). 216 (שבת ויו"ט הם זכר ליצי"מ). 254 (ג' הימים בתר שבתא). 257 (איסור הפלגת אניות ישראליות בשבת). 259 (גודל הצלת נפש מישראל מחילול שבת). 266 (מעלת התוועדות בשבת. גם ע"ה אימת שבת עליו כו'). ע"ע.

חלק לג: 27 (נצטוו עלי' במרה או באלוש). 62 (אם יש מצות שמחה בשבת). 143 (הארת קדו­שתו ית' ע"ד שעומדים לפני המלך וע"כ אסור במלאכה. דרגות: חוה"מ, יו"ט, שבת, יוהכ"פ). 159 (דחיית תענית ב­שבת). 160 (אין עצב בה. אכילת שבת עונג הנשמה. לפעמים מגשם. פרש שבת­כם לא קאמר). ע"ע.

חלק לד: 80 (אינו יודע מתי שבת מונה כו'. מיקדשא וקיימא). 96 (ענינה תשו"ע). 278 (נחיצות שמירת שבת ושלילת מ"ש אחד שנוסע במכונית בשבת לצורך אכילת כשר כו').

חלק לה: 54 (הותרה ודחוי' לגבי פקו"נ). 55 (במה שקרבן ומילה דוחים את השבת). 60 (לעשות את השבת). 66 (בדין דאין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת). 252 (שייכותו להבדלה שבין ישראל לעמים). 292 (חזרת דא"ח ב­ביהכ"נ בזמן סעודה שלישית). ע"ע.

חלק לו: 70 (בחיוב ג' סעודות). 74 (המשכת קדושתו לכל ימי החול). 75 (מצות האכילה, פרש שבתכם לא קאמר. מעין עוה"ב למע' מענין המיתה). 78 (גדר חיוב לח"מ בשבת ויו"ט). 79 (חיוב לחם משנה בכל סעודה שסועד בשבת). 80 (חיוב ג' סעודות לכמה דיעות מדאורייתא). 162 (לגבי עירובי תחומין — דירתו של אדם במקום מזונותיו). 187 (בגדר מלאכת הבערה: כליון העצים או ריבוי האש. בדין מקלקל בשבת). 189 (לימוד הל"ט מלאכות ממלאכת המשכן. ל"ט המלאכות בשרשן בקדושה הן עבודות כלליות בעבודות האדם לקונו). 232 (קדיש יתום בערבית אחר מזמור שיר ליוה"ש). 239 (העברת הסדרה בעש"ק. איסור הוצאה מכרמלית. אינו שייך לעכו"ם). 316 (קידוש והבדלה נוגע למאור עיניו של האדם). 317 (כנ"ל). ע"ע.

חלק לז: 11 (זכר למע"ב וזכר ליצי"מ. באת שבת באת מנוחה, שלימות מציאות העולם). 70 (בדין מקלקל ע"מ לתקן). 99 (כל עיסקא נה — שינה דשבתא כפול כו'. כל מלאכתך עשוי'). 102 (ענין שבת וחול גם לעת"ל ביום שכולו שבת כו'). 109 (מיני' מתברכין כולהו יומין. ברכתו מצ"ע, ומצד השבת שלפניו. ערב שבת. מורה על שלימות העולם. באת שבת באת מנוחה). 112 (שבת ופסח, צדיקים ובע"ת. שבת אותיות תשב). 139 (שבת עונג, יו"ט שמחה). 164 (ג' ימים הראשונים הם בתר שבתא). 169 (שבת ור"ח). 176 (שייכותה למס' שביעי. באת שבת באת מנוחה). 181 (כל עיסקא דשבתא כפול). 183 (העובר קו התאריך ברגע דנשיק עש"ק ושבת. מצות זכור את יום השבת. בהאיסור לא לצאת בשיירה כו' ושאר פעולות למנוע אח"כ לחילול שבת). 184 (אם אפשר חילול השבת דכל ישראל בנכרים שהקיפו כו'). 185 (ע"ד זמן שבת ויו"ט למעלה אחרי שלמטה חלוקים המקומות).

חלק לח: 206 (תענית חלום בשבת).

חלק לט: 9 (עונג ושמחה). 241 (מענה לא' ע"ד סדר לימוד וקריאה ביום הש"ק). 283 (קמי שבתא). 298 (צדקה לפני הדלקה"נ). 334 (טועמי' חיים זכו בערב שבת). 355 (שלילת חילול שבת ויו"ט עבור לתקוע בשופר וכיו"ב). 386 (אותיות תשב. תשו"ע. ערב שבת טועמי' חיים זכו). 387 (מעין לעת"ל). 396 (כל מלאכתך עשוי'). 417 (קודש, מוחין דאבא. קשורה עם תורה ותפילה. הבדלה מהעולם ולאידך עונג בגוף הגשמי). 418 (ת"ח איקרו שבת). 423 (דרגת שבת בשבתו). 424 (ענינו ביטול). 425 (מנוחת הנפש בעצמותה). 435 (קדושת השבת חודרת בכל עניני האדם). 436 (שינה בשבת תענוג). 438 (סעודת מוצ"ש. נק' סעודה דדוד מלכא משיחא). 448 (ערב שבת טועמי' חיים זכו). ע"ע.

שבת בראשית

חלק א: 1 (נוגעת לכל השנה). 3 (בש"ב צריך לקבל ע"ע הוספה בלימוד התורה).

חלק ב: 443 (השלמה ותוספות אור כי טוב למועדי תשרי). 445 (אפשר להגיע בה לאור שנברא ביום הראשון). 449 (,,שיריים'' דתשרי. ענין כללי — אזוי ווי מ'שטעלט זיך ש"ב אזוי גייט מען א גאנץ יאר''). 450 (הנהגת ש"ב נוגעת לכל השנה בגו"ר. כוללת כל סדר ההשתל' [451]). 658 (הארת ש"ב בכל שבתות השנה, וכל ימות השנה מקבלים מש"ב). 1.

חלק י: 190 (נוגע לכל השנה).

חלק כ: 265 (בהקריאה בתורה פרשת הבריאה נפעלת הבריאה מחדש). 266 (השלמה להמועדים שלפניו). 269 (כנ"ל. השלמת עניני שמע"צ ושמח"ת עד מוצאי שבת בראשית). 75-273 (ל' אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע שהוא "השלמה ותוספת אור כי טוב"'). 282 (כנ"ל). 283 (בהקריאה בתורה פרשת הבריאה נפעלת הבריאה מחדש). 556 (ווי מ'שטעלט זיך אוועק אזוי גייט דאס).

חלק כה: 489 (כעין השלמה לשמע"צ ושמח"ת. אזוי ווי מ' שטעלט זיך כו'). 490 (הוראה מיוחדת מקביעותו כשחל באסרו חג).

שבת הגדול

חלק ג: 953 (צ"ל דרשה להורות דרכי ה'). 956 (דרשה הכוללת עבודת הקיץ).

חלק יב: 33 (הטעם שנק' ש. ע"ש למכה מצרים בבכוריהם. שהוא נס גדול). 154 (גם הע"ש גדול הוא. השתדלות יתירה במבצע נש"ק). 228 (טעם ש. ממאורעות שקודם יצי"מ ואעפ"כ לא מצינו בש"ס וכו').

חלק יז: 57.

חלק כב: 204 (נס דהכאת מצרים בבכוריהם). 273. 260.

חלק לב: 203. 221.

חלק לז: 7 (ע"ד הנס, וטעם קריאתו שה"ג). 9 (נס דלמכה מצרים בבכוריהם). 13 (מעלתו על פסח). 103 (ע"ש נס גדול). 109 (מיני' מתברכין ימי הפסח). 110 (הגדלות שבשבת. בהנס דלמכה מצרים בבכוריהם. בהטעמים שנק' שבת הגדול). 170 (ע"ש נס גדול). 173 (כנ"ל).

שבת וחול

חלק כד: 93 (בדוגמת שש שנים תעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם). 233 (חילוקם בנוגע לגילוי אלקות. שייכות השירות דימי השבוע לשירת האזינו במוספי שבת). 235 (אם השיר דיום השבת הוא גדר בפ"ע). 236 (חילוקם בנוגע לתשובה). 264. 267 (טעם דבקשת בונה ירושלים" אומרים רק בחול, משא"כ ,,ותחזינה וכו'" — גם בשבת). 408 (לימוד חסידות גם בימות החול). 502 (עניני חול צ"ל חדורים עם התוכן דשבת). 548 (משבת מתברכין ומתקדשין כולהו יומין). 550 (ת"ח מתייחסים לשבת ובעלי עסקים — לחול).

שבת חזון

חלק ב: 357 (מראים ביהמ"ק השלישי. שייכותה לפ' דברים — עלי' שע"י הירידה).

חלק ט: 24 (שייכותה לפ' דברים. מראים לכאו"א המקדש דלע"ל. הפעולה מהנ"ל). 30 (שייכותה לפסח ולשבועות). 251 (חזון).

חלק כד: 338.

חלק לט: 8 (מל' מחזה שמראין לכ"א המקדש דלעתיד).

שבת מברכים

חלק יב: 57 (זכר לקדה"ח בר"ח).

חלק יט: 160 (כללות ההמשכה על כל החדש). 121 (כתוב שמי ושוי לפתחך). 123 (כתיבתו על המזוזה. שומר דלתות ישראל). 426 (צריך תשובה).

חלק כ: 105 (כולל כל ימי החודש). 324 (בדוגמת קדה"ח). 341 (כולל כל ימי החודש). 555 (נוסח הכרזת ימי החודש בש"מ: מחר חודש, ב' ימי א 2רחתנמת). 70. 15.

חלק לב: 265.

שבת מברכין

חלק א: 4 (ש"מ מר"ח ממשיכה כח לעבודת החורף).

חלק ד: 1139 (הכח לברכת החדש דישראל מכח ברה"ח דהקב"ה).

חלק ח: 354 (שייכותה לחדש הבא).

חלק ט: 184 (ברכת החדש ב"פ. ש"מ תשרי הקב"ה מברכו ונמשך ע"י בנ"י. גם בש"מ תשרי צ"ל התקנות דש"מ). 186 (אין מברכין תשרי שנא' בכסה גו'). 187 (מברכים מכח ברכת הקב"ה. שייכות הברכה לקידוש החדש). 191 (ש"מ תשרי היא כקודם מ"ת. ברכת חדש תשרי מהקב"ה וע"י עבודת בנ"י).

שבת, מוצאי שבת

חלק כה: 489 (אודות סעודת מלוה מלכה).

שבת נחמו

חלק ט: 70 (קוראים פ' ואתחנן). 76 (אחר ורבן דת"ב — קריאה והפטרה דבחי' אתעדל"ע. נחמה ע"י נביאים).

שבת סליחות

חלק כד: 616. 647. 236 (ענינו תשו"ע. שייכותו לשירת האזינו). 543 (אופן אמירת דברי התעוררות בש.).

שבת שובה

חלק ג: 953 (צ"ל דרשה להורות דרכי ה'). 956 (דרשה הכוללת עבודת החורף).

חלק ד: 1360 (תשו"ע וא"א וידוי אפי' בלחש).

חלק לט: 357 (מעלת שבת שובה הא' שלאחרי הבריאה וחטא עה"ד).

שבת שובחה

חלק יד: 8. 144 (טעם השם ש. אין הקטן אומר ההפטורה דש.). 146 (מעלת התשובה ביחד עם שבת). 380 (עניני תשו"ת ותשו"ע).

שבת שירה

חלק ב: 521 (הנהגת המהר"ל לקבץ ילדיס מחנכיהם והוריהם כו' פיזרו דייסא לציפורים). 526 (הפטרתה בשירת 5ה 894517. 4 ם ם44 4ם 4 474ם 4ם 4 5 7ת 44 אשה).

שבת תשובה

חלק לד: 194 (שבת תשובה, שבת שובה. ענינה תשו"ע והרוח תשוב גו'). 307 (הפי' במאמר הצ"צ אַ שבת'דיגע תשובה).

שגיאה

חלק כג: 481 (אין להתפעל מש. שבעבר ואדרבא יש ללמוד ממנה בנוגע לעתיד).

שד"י, שם

חלק כה: 229 (לשון הוי' ואל שד"י בתפילות וברכות שבמקרא).

שד"ר

חלק יט: 475.

שד­י, שם

חלק לא: 24 (שאמרתי לעולמי די).

שדה

חלק ה: 416 (דקדושה).

חלק ח: 33 (שדה אחוזה ושייכותו לכהן).

חלק כ: 113 (עשו איש ש. — העבודה בבירור עניני העולם).

חלק כג: 130 (ההנאה ממנה באה רק לאחר חרישה וזריעה וכו'. הדמיון למתנות כהונה).

חלק כד: 126 (לגבי עגלה ערופה). 130 (מקום בלא תומ"צ. לעזור יהודי הנמצא שם, בפרט בחודש אלול). 294 (הוראה ממלך בש.). 407 (ש. עומדת בהר — בעבודת האדם). 442 (מורה על תחלת עבודת היום).

חלק ל: 223 (לעו"ז, היפך אהלה של תורה).

חלק לד: 22 (דבית השלחין ודבעל).

שה

חלק א: 156 (בחי' ,שה פזורה' בנה"ב. תשובתה קשה אך אפשרית [157]. הפיכתה לקדושה [158]).

שו"ב

חלק יא: 198 (צ"ל יר"ש ביותר).

חלק יב: 141 (כנ"ל. ענינו להעלות הנפה"ב). 142 (לידע ההלכות והאומנות ולהיות יר"ש).

שו"ע אדמוה"ז

חלק י: 186 (כל הספק בחצע"ג ודעתו הי' 2078 לחזור עליו).

שו"ע (המחבר)

חלק יא: 248 (הוא פסק ר' גדולים בדורו).

חלק יב: 33 (הלכות בלי טעמים).

שואה

חלק כא: 396-401. 415.

חלק כב: 288. 342. 356. 363. 389. 397.

חלק כג: 338 (חובת כאו"א שנשאר למלא לא רק תפקידו אלא גם תפקיד כל אלו שנספו בלא זמנם).

חלק כד: 333 (זכרון הקדושים ע"י זרעו בחיים). 376 (נישואי תערובות הוא סיוע ישיר למטרת היטלער ימ"ש).

חלק כה: 33 (חובת הנשארים לבנות את עם ישראל).

חלק ל: 181.

חלק לג: 253 (הי' בהסכמת אנשי המדע ומייסדי שיטות חקירה ומוסר כו' מהעם ההוא). 257 (הבדלים בין השואה ושאר גזירות ושמדות. בהסכמת הפילוסופים ואנשי ה­מדע. הקושיא ע"ד אפשריות השואה). 259 (אין להסתפק בזכרון השואה בלבד כ"א גם לפעול בכוון ההפכי דכן ירבה וכן יפרוץ). 260 (הקושיא ע"ד אפשריות השואה).

חלק לד: 279.

חלק לו: 266 (ביטול הגזירה ע"י לימוה"ת דתשב"ר).

חלק לח: 148 (ע"י אומה שדגלה בשם פילוסופיות ואידיאלים כו'). 180 (מענה למה אצל פב"פ נשאר בחיים דוקא אלו שלא שמרו תומ"צ. במה שאין הנברא יכול להבין מעשי הבורא ומשל מאיש כפרי הרואה מעשה ניתוח כו').

חלק לט: 233. 250. 359.

שוגג

חלק לב: 17 (לפעמים מזיד גרוע יותר ולפעמים שוגג גרוע יותר).

חלק לה: 182 (נתכוון לאכול איסור ועלה בידו היתר טעון כפרה וסליחה).

חלק לז: 67 (שוגג, אונס).

חלק לט: 20 (גם שוגג צריך כפרה).

שוה פרוטה

חלק יט: 111 (חיישי' שמא ש. במדי). 113 (אי אזלינן בתר הנותן או המקבל, איסור גזל בפחות מש.).

חלק לד: 54 (אם יש בעלות על פחות משו"פ).

שוחד

חלק ה: 395 (פועל הטי' שכלית. אהבה עצמית).

חלק כ: 356 (איך שייך ש. לגבי הקב"ה).

חלק כג: 95 (גורם המקבלו לחשוב אודות עצמו ומפני זה — מטעה את השכל).

חלק כד: 73 (ש. ביחס להקב"ה — מובניו, היתכנות ואיפעולתו). 77 (חילוקו ממשוא פנים — במובנם ובפעולתם על דיין). 77 (פעולתה של תשובה).

חלק לד: 59 (שוחד להקב"ה בענינים של תשובה כו').

שוחט

חלק טו: 503 (לן בבה"ק ברוחני').

חלק יט: 508.

שוטרים

חלק לד: 98 (פירושו בפשש"מ). ע"ע.

שולחן

חלק יא: 116 (בביהמ"ק. מצות עשייתו).

חלק לא: 238 (שולחן דביהמ"ק על ידו יוצאת ה­השפעה. שולחן בצפון).

שולחן ערוך אדה"ז

חלק טז: 188 (אינו מביא דינים מחודשים שלא נמצאו בש"ס וראשונים). 363 (מה"ק ע"פ נגלה, בינוני מחצה זכיות, משא"כ במהד"ת).

חלק יז: 373 (אין דרכו להעתיק המקור בכ"מ).

שום

חלק לג: 75 (אם הוא מאכל קשה).

שומר

חלק כה: 143 (הלימוד משמירת יעקב ביום אכלני חורב כו'). 264 (פטור בנשתטית הבהמה).

שומר פתאים ה'

חלק יד: 201 (במשקין מזוגיקן).

שומרים

חלק לא: 112 (בסוגיא דארבעה שומרים הן כו'. ב­דין שוכר כשומר חנם או כשומר שכר). 115 (ענין הד' שומרים בעבודה הרוחנית). 116 (ד' שומרים לנגד ד' אותיות שם הוי'). 117 (גדר חיובם מחמת שיעבוד השומר או מחמת גזיה"כ. בדין שוכר כנ"ל).

שומרים שועל שיצא מבית קה"ק

חלק יט: 67 (גרם לשחוק דר"ע ובכיית חבריו).

שונא

חלק לא: 277 (אשר ישלטו גו' בשונאיהם, אתהפכא דשונאיהם מחשוכא לנהורא).

שועל

חלק לה: 211 (במארז"ל תעלא בעידני' סגיד לי'. שפל שבחיות). 214 (כנ"ל).

שופטים

חלק א: 134 (חסד. אינם יכולים לבצע פס"ד).

חלק ב: 380 (נוהגים גם בחו"ל. שופטים וטרים — מ"ע אחת. שייכותם לערי מקלט — זיכוך וכפרה [381]).

חלק ט: 105 (יחזרו קודם ביאת משיח).

חלק כג: 198 (כח השופט וכח המלך).

חלק כד: 13 (ענין הש. הי' לפני מינוי הסנהדרין במדבר). 442 (ש. ושוטרים בנפש האדם).

חלק לד: 103 (במצות מינוי שופטים. אם מצות שופטים ושוטרים מעכבים זא"ז).

שופטים ושוטרים

חלק יד: 277 (האדם צ"ל ש. בעניני עצמו). 288 (כנ"ל).

חלק יט: 489. 500.

שופר

חלק יט: 540.

חלק כה: 250 (גדר הידור מצוה בשופר).

חלק לד: 93 (תמליכוני עליכם). 96 (קלא פנימאה של הנשמה, קול פשוט. כל הקולות כשרים בשופר. שופר דלעת"ל). 137 (ההמשכה מפנימיות התענוג בכל סדר ההשתלשלות). 180 (בדין דתקיעות וברכות מעכבות. ע"ד מלכיות זכרונות ושופרות). 183 (מצות היום בשופר. שני המשלים מהבעש"ט ומהרלוי"צ מברדיטשוב על תק"ש). 185 (שופר דלעת"ל). 306 (מנהג אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בתקיעת השברים). ע"ע.

חלק לט: 43 (בדין שאחר קרה"ת יכין עצמו כו'. אמירת פמ"ז בתהלים. שייכות תק"ש למ"ת. התקיעה על הבימה). 46 (הכוונה והתעוררות לתשובה היא חלק מהמצוה). 47 (מצוה כללית ופעולתה על כל הנשמה). 193 (בהקושיא איך דחו חכמים מ"ע משום חשש דשמא יעבירנו). 332 (בשבת). 451 (מהטעמים להזכיר מעמד ה"ס. משל הרלוי"צ מבארדיטשוב על תקי"ש). ע"ע.

שופר, תקי"ש

חלק ב: 405 (צעקת אבא הצילני — העיקר הצעקה. שומע תרועת עמו ישראל ברחמים — ודאי [406]). 446 (י' קולות דאלול וק' קולות דר"ה). 662 (דאלול). 649 (מעורר אפי' ממדרי' הנעלות דשינה אל הבפו"מ).

חלק ד: 1146-1147 (מצות שופר, רמז בחי' התשובה שבו, וענין ה,תמליכוני'' שפועל. שייכות פס' יבחר לנו גו' לתקי"ש). 1357 (כלי ותקיעה פשוטים המדגישים ענין היחיד).

חלק ט: 68 (ר"ה שחל בשבת בב"ר תקעו גם במדינה. בב"ש רק במקדש). 129 (תקי"ש דאלול). 131 (כנ"ל). 212 (פעולת ה,,תמליכוני עליכם''. ענין התשובה שבשופר). 300 (מקיץ נרדמים). 315 (כנ"ל). 317 (תקי"ש דאלול ודר"ה. נרמז בפסוקי' עלה אלקים גו' אם יתקע גו'. ב' ענינים בתקי"ש). 374 (טעם שאין תוקעין בר"ה שחל בשבת). 437 (מדגיש כי תשומת הלב צ"ל מופנית אל כל יחיד, ובדברים ה,,פשוטים''). 457 (ענין ההמלכה ורמז לתשובה).

שופר, תקיעת שופר

חלק כ: 256 (מצות היום בש.: אף שמרמזת על כמה דברים מ"מ ענינה גזירת הכתוב).

חלק כא: 497 (אם יוצא ע"י מכשירי שמיעה).

חלק כג: 385 (ש. ודברי תורה).

חלק כד: 195 (ש. גשמי). 223 (ענין עירבוב השטן ע"י: תק"ש באלול, העדר התקיעות בער"ה והתקיעות בר"ה). 224 (שייכות תק"ש דר"ה להתקיעה בש. גדול דלע"ל). 226 (מעלת תק"ש על העבודה בתומ"צ בכלל). 251. 289 (ענינה תשובה. ש. ומ"ת). 299 (תק"ש בחודש אלול). 303 (ענינה — התעוררות יראת ה', הכתרת המלך. בר"ה ובאלול). 529 (בחודש אלול). 550 (ר"ה שחל בשבת במקדש היו וקעין אבל לא במדינה — בעבודת האדם). 552 (צ"ל דרך העברתו). 553 (תק"ש בר"ה ומ"ת). 606 (ענין ההכתרה). 616 (כנ"ל. תק"ש מ"ת — הקשר ביניהם. קבעומ"ש ואח"כ קבלת המצוות. המשל מרלוי"צ מבארדיטשוב). 622 (כנ"ל). 651 (הכתרת המלך. שייכותו למ"ת. ב'-המשלים מהבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטושב).

שור

חלק כה: 286 (בברכת יעקב).

חלק לו: 106 (ענין שור תם ושור מועד בנה"ב). ע"ע.

שור הנסקל

חלק ו: 329 (סיבת החיוב לבעליו. כמיתת הבעלים כך מיתת השור).

שור נגח

חלק יג: 299 (הכופר. במקום מיתה או מעיקרי החיוב. כמה ראיות. תלוי אם דמי 2]ז אי ומי נזק היש מפו של בכוונה).

שורש

חלק לט: 85 (בלשון: שורש ומקור).

שושבינין

חלק כב: 58 (יסוד. בהמנהג דלא תהי' אשה מעוברת. לשון רעים. שרשו מהש. דמ"ת — משה ואהרן. שושבינות דאדה"ר).

חלק כד: 257 (שושדמ"ל ושושדמ"ט משה ואהרן).

שותף

חלק כה: 444 (שותף להקב"ה במע"ב).

חלק לה: 43 (שותף להקב"ה במעשה בראשית).

חלק לו: 91 (ג' שותפים באדם).

שותפות

חלק י: 267 (אם יש לכ"א הכל או חלק). 162 (כל השותפים שווים).

חלק כג: 474 (הכרח שיתוף פעולה עם אחרים בעניני עסקנות). 475 (כנ"ל).

חלק כד: 138 (חיוב בית של שותפין במעקה). 379 (על כל נקודה חלה הבעלות של כל שותף).

שחוק

חלק יא: 280 (ב' פי').

שחיטה

חלק א: 208 (שחיטת הגוף ונה"ב).

חלק ד: 1112 (נתחדשה רק בכניסה לא"י. נק' משיכה'' — מרה"ר לרה"י יקידו ש"ע. נאסרה במדבר). 1294. 1296 (שחיטה מן העורף פסולה, אך בקרבן (עוף בבהמ"ק דוקא) צ"ל מליקה 7 144מפתח מהעורף, בעצמו של כהן [ופסולה בזר מסיים בסימנים).

חלק ז: 70 (אימתי תחילת הטומאה בשחיטה בלתי גמורה. הרוב הנדרש בשחיטת סימנים).

חלק יב: 141 (ענינה העלאת הנפה"ב). 177 (דלויתן. גדר פסול דפגימת הסכין).

חלק יז: 421.

חלק יט: 206.

חלק כ: 139 (ביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בשחיטת ב"נ).

חלק כג: 97 (הלשון ש. בנוגע בנ"א (ישראל). טענת משה ,"ואמרו הגוים גו' וישחטם במדבר". תכליתה — להעלות את הנשחט למצב נעלה יותר).

חלק כד: 173 (אם ל' ש. מורה על ביטול המציאות או לא). 123 (אם עריפת עגלה ערופה נחשבת לש. לענין אותו ואת בנו). 124 (בלי יסורים משא"כ בעריפה). 416 (מלפנים העבירו שו"ב על שלבש קאלאשן וכו').

חלק כה: 358 (השקאת הבהמה קודם שחיטתה).

חלק לא: 181 (ענינה העלאת הנשחט, אין ושחט אלא ומשך).

חלק לג: 231 (ענין שחיטה לפני מ"ת).

חלק לה: 181 (בדין שחיטה לפני מ"ת ואצל האבות ושבטים). 182 (בפסול שחיטת עכו"ם).

חלק לו: 99 (זביחה ענינו ביטול כו').

חלק לז: 48 (בדיני כיסוי הדם שלא יכסה ברגלו כו'). 52 (בדיני מצות כיסוי הדם שנוהג רק בדם חי' ועוף ורק בחולין ולא במוקדשין). 53 (כיסוי הדם בעבודה הרוחנית). 145 (התנהגות שוחט חסידי. שלילת התערבות המדינה בנוגע לשחיטה).

חלק לט: 300 (סידור כתה של מתלמדים לשחיטה. חזקת כשרות של שוחט צ"ל יותר מרב).

שחיטת קדשים

חלק טז: 106.

שחין

חלק לו: 28 (פירושו לשון חמימות. בהנסים דמכת שחין).

שחר

חלק טז: 360. 361 (אני מעורר הש. ואין הש. מעורר אותי שייכותו לדוד, לכ"א).

שחרור

חלק יב: 47 (יציאה משעבוד וחזרה לבית).

שטות

חלק יח: 306 (דלעו"ז, דקדושה).

חלק כג: 281 (עבודת ה' באופן של ש.).

שטים

חלק יד: 5 (אם שם מקום או ע"ש שטות).

שטן

חלק ה: 383 (בשרשו כוונתו לש"ש).

חלק ח: 126 (מעכב: ש. ויצה"ר).

חלק כד: 222 (ב' סוגי מנהגים בקשר לר"ה שמטרתם היא לערבב הש. שלא יבא לקטרג: א). 224 (לע"ל יתבלע. ערבוב הש. ע"י התקיעות דר"ה).

חלק כה: 174 (במרז"ל שטן ופנינה לש"ש נתכוונו).

שטר

חלק יז: 184 (סתמו כשר, שנתקיים, ע"י ערעור).

חלק יט: 84 (באופן שלהבנים יהיו מעלות האב ואם). 513 (שלא להגיד להבן עד שיש הצעה פרטית).

חלק כ: 55-57 (דין הכותב בש. "אחר הרגל"). 379 (כנ"ל). 382 (כנ"ל. בשטרות הלך אחר לשון בנ"א).

חלק כג: 130 (כתיבתו, חתימתו, קיומו בב"ד). 214 (כתיבת חודש מנ"א בש.).

חלק כה: 298 (בדין הכותב בשטר אחר הרגל).

שידוכים

חלק כ: 100 (קשה לזווגן כקי"ס. חיבור ב' הפכים). 570 (דהבת הצעירה לפני הבכירה). 571 (כנ"ל — בבן).

חלק כג: 349 (בתנאי לבישת שייטל). 376 (השגח"פ בש.). 408 (זכות ההתעסקות בחינוך לש.).

חלק כד: 57 (דברי בנות ירושלים בט"ו באב אודות מעלותיהן השונות לש.). 62 (עיקר העיון צ"ל במקור מעלות הבת. דיוק הל' בת פלוני לפלוני). 455 (סגולת לימוד התורה לש., אין להכריח הבן להצעות מסויימות). 456 (הכרח ההשתדלות למצוא ש,: הדמיון לקרי"ס: לדבר ביניהם בעניני יהדות). 457 (מעלת תלמיד תו"ת לש., להסתכל על העיקר: בעניני ש. הלב יותר מטפל). 458 (מצב המדוברת בעבר אינו צריך להשפיע). 459 (מצב בריאות האם). 60-457 (חשבון השמות בעניני ש.). 461 (עיקר הדיון צ"ל בנוגע לשמירת הדת). 462 (חתן שכלתו בת כהן). 466 (אין שאלת דירה מעכבת בעניני ש.).

שידוכין

חלק י: 97 (חו9 נוע כש. כ7 הקרוב יותר הגון יותר).

חלק יד: 302 (בא ע"י חיזוק בבטחון. א"א לכוון בעצמו כל הפרטים בש.). 303 (לא להשתדך ע"מ שהחתונה תהי' לאחר זמן רב).

שיחה

חלק כ: 37-329 (יפה שיחתן כו'. עש"מ. עסק בדברי הרשות. תפלה. שיחת חולין של ת"ח).

חלק כא: 245 (עמל ש.: עש"מ. תפלה).

שיחות לנוער (הירחון)

חלק יא: 257 (הסבר ציור השער).

שיחות קודש

חלק כא: 397 (לפעמים הם ,עיבוד חפשי" ובשינוי הלשון).

חלק כב: 333 (שלילת הש. המנגדות לתומ"צ). 363 (כנ"ל). 389 (כנ"ל). 443 (אכזבת הש. והאידיאלים בתקופתינו).

חלק כג: 373 (אדמו"ר מהוריי"צ פירסם כמה משיחותיו באידיש). 424 (זכות תרומת כספים להדפסת ש. דאדמו"ר מהוריי"צ). 86-482 (אופן כתיבת והדפסת ש,, חילוקו מסגנון הדבור). 338 (בדורנו נתגלה הריקנות וחוסר התוכן שבכמה אידיאלים ודיעות שוא). 340 (כנ"ל). 341 (טעות אנשי חכמת ישראל).

חלק כד: 557 (הנחיצות ברשימת ש.). 505 (המהפכות באידיאולוגיוח בדורנו).

שיטת היחס

חלק י: 177 (נוגע רק בענין א' דזמן). 181 (א"א לקבוע מי סובב מי).

שייטל

חלק יח: 446.

שיכור

חלק יב: 49 (איסור כניסה בביהמ"ק. בבני אהרן).

שילה

חלק יא: 8 (בגי' משה. יבא ש. בגי' משיח). 175 (משכן ש. דירת עראי להקב"ה).

חלק יג: 78 (משכן ש. נרמז בנבואת בלעם).

חלק יט: 323 (אם נק' המקום אשר יבחר ה', ואם עלו שם לרגל).

חלק כד: 79 (ענין ומטרת בחירת הקב"ה בשילה כמקום למקדש. חילוקו מהבחירה בביהמ"ק שבירושלים. משכן ש. נחשב כבית). 80 (קיום מצות בנין המקדש במשכן ש.). 83 (בש. לא היתה בחירה בהבית. הבחירה במקום לא היתה בשלימות).

שילוח הקן

חלק ט: 133 (מצוה קלה שאין בה ח"כ). 136 (כשמשלחה וחוזרת). 137 (כשאינו לוקח הבנים). 138 (שכרה שבונה בית ובונה מעקה). 141 (שלח תשלח מקור — אפי' ק' פעמים).

חלק לד: 289 (מענה לא' ע"ד קיום מצות שילוח הקן בזה"ז).

שילוח חקן

חלק יז: 376.

חלק יח: 478 (בשם הוי').

חלק יט: 199.

שינה

חלק ב: 640-650 (צריך להתעורר גם ממדריגות הנעלות דשינה אל מעשה המצות בפו"מ. שינה בע"ש).

חלק ד: 1026 (השגות הנשמה בשעת הש.). 1282 (גם בשעת הש. צ"ל פחד ה' ולכן אדם מועד לעולם גם בשנתו).

חלק ז: 43 (העדר הש. ביום ונדודי ש.).

חלק יב: 254 (ש. ביום. ש. בשבת מצוה. בימוה"ח). 9.

חלק כא: 372 (כמה דרגות בשינת הגלות).

חלק כב: 321 (ל' הרמב"ם: נרדמים בתרדמתכם).

חלק כג: 269 (החכם ניכר בשינתו). 436 (התגברות הש. קודם אור היום — הדמיון לתקופתנו). 454 (בש. חסרה רק הפעולה בפועל).

חלק כד: 646 (בחי' דומם. התחדשות הכוחות לעבודת ה').

חלק לג: 152 (שינה רוחנית מן התומ"צ).

חלק לה: 106 (גם בעת השינה צ"ל ניכר עליו "אַז עס שלאָפט אַ חסיד"). ע"ע.

חלק לז: 65 (שייך בבחי' חכמה שבנפש ולא בעצם הנפש). 66 (מתגברת קודם אור היום).

חלק לח: 141 (גם בעת השינה צ"ל ניכר שהוא עובד ה').

חלק לט: 436 (שינה בשבת תענוג). 461 (הדיבור הראשון בקומו משנתו משפיע על כל היום). ע"ע.

שינוי

חלק כג: 34 (אין שייך בהקב"ה ועד"ז בתומ"צ).

חלק כד: 25 (גדר הנבראים שהם בעלי ש.). 634 (איחוד התכונות דש., ודתוקף והעדר ש. — באדם, בתפלה, בתורה).

חלק כה: 88 (בנברא משא"כ בבורא). 199 (בעצמי אין שייך שינוי זמן ומקום).

חלק לה: 180 (העולמות אינם פועלים שינוי בו ית').

שינוי מקדושה לקדושה

חלק טז: 287. 44.

שינויים

חלק לא: 26 (אני ה' לא שניתי. מעלת העבודה בלי שינוי, שהן בתורה הן בתפילה או במצות מאיר אצלו אותו נקודת הביטול). 32 (עבודה בקבלת עול שהוא רחוק משי­נויים).

חלק לג: 147 (אין שייך שינויים ופשרות בתורה).

חלק לח: 176 (בהעיקרים: התורה לא תהי' מוחלפת כו'). 177 (כנ"ל).

שיניים

חלק לא: 268 (לא נזהרים מעקירת שן).

שינים

חלק יא: 293 (אם להסיר א' מהש.).

שיעור

חלק לב: 51 (מורה על דבר המצטרף. דברים שאין בהם שיעור כ"א בכל­שהוא הוא מצד שהם בגדר נקודה).

שיעורים

חלק ב: 419 (מעין מטהר בכ"ש). 687 (מצוותי' אחשבי').

חלק ד: 1276-1278 (שיעור טבילה במקוה ובמעין). 1364 (שיעור זמן הפסק בכמה דינים).

חלק ז: 110. 148 (אכילה [גם אכילת נ'נ' "מ"ה. " דם] בכזית ושתי' ברביעית). 149 (איסורי משהו הם נקודה העצמית דקליפה. ע"ז במשהו). 150 (איסורי משהו פוגמים בנקודת הנפש, ושאר איסורים בהתפשטותה). 315 (מספר הטבילות במקוה).

חלק ח: 34 (שיעור חלה).

חלק ט: 385 (שיעור נט"י שחרית בט"ב וביו"כ).

חלק לז: 207 (שיעור טרפא דאסא. בהדיעה שנתקטנו השיעורים).

שיר

חלק לב: 194 (שיר בפה ומזמור בכלי). 215 (כנ"ל).

חלק לד: 337 (מזמור שיר — בפה ובכלי).

חלק לז: 99 (שיר בפה, מזמור בכלי). 106 (כנ"ל). 111 (שירת דוד. שירה העשירית דלעת"ל). 163 (שיר חדש).

שיר הכבוד

חלק לט: 409.

שיר, שירה

חלק כ: 29-122 (ט"ו שיר המעלות שבס' תהלים. אמירת יעקב שירה בגלות לבן). 11-402 (כנ"ל).

חלק כג: 148 (שירת בנ"י בנחלי ארנק ובקרי"ס. הטעם שאמרו שירה רק על נסים אלה). 233 (אמירת שירה והלל על נסי ה'. שיר העשירי דלע"ל).

חלק כד: 229 (שירת הלויים במוספי שבת. שירה ותוכחה. בימים נוראים. תוכן ענין השירה). 231 (אם שייך שירה על קיום נבואה של פורעניות). 233 (תוכן השירות בימי השבוע ושייכותן לשירת האזינו במוספי שבת). 235 (אם השיר דיום השבת הוא גדר בפ"ע). 236 (ענינה שמחה). 299. 313 (שיר דלע"ל). 320 (נגינת מארש של נצחון לפני המלחמה). 414 (שיר של פגעים).

שיר של יום

חלק יט: 461.

שירה

חלק לט: 364 (שירה עשירית דלעת"ל).

שירת האזינו

חלק כד: 229 (נק' שירה אף שתוכנה תוכחה. גדר ש. במוספי שבת וחלוקת ש. לפרקים הזי"ו ל"ך). 233 (תוכנה רההגילוי אלקות ביחס לישראל ותורה. שייכות הפרקים דש. להשירות בו' (ז') ימי השבוע). 236 (ענינה תשו"ע. נק' בשבת תשובה). 237 (יסוד וכללות התורה. גודל ענין לימוד ש. ע"י כל אחד. בקאפיטל לב". פועלת קיום וחיות בתומ"צ).

שירת הים

חלק יא: 58 (דהנשים. בתופים). 242 (דהנשים).

שירת מרים ודבורה

חלק יא: 242 (בהפטורת פ' בשלח השירה דדבורה. הנשים שומרות בית ישראל).

שכונות

חלק לט: 323 (ביסוס שכונת "קראון הייטס").

שכונות ישראל

חלק ו: 350 (חומרת איסור ההגירה משכונות יהודיות ומכירת בתים משכונות אלו לעכו"ם).

חלק ז: 278 (כנ"ל, ע"י הרחבתן ,"כובשים' שטח נוסף לבעלות הקב"ה, ולהיפך ח"ו וכו'. גודל האחריות והזכות בביסוס הש.).

שכחה

חלק י: 236 (ענין המיתה. ש. בלימוד התורה).

חלק יא: 334 (מצות ש. בהיסח הדעת).

חלק כא: 235 (מקור החטאים).

חלק כד: 24 (שייכות ענין הש. ליין וליסוד ז"א). 26 (ענין הש. למעליותא ודרגת הזכרון שלמעלה ממנה).

חלק כה: 176 (אין שכחה לפני כו').

חלק לד: 24 (בדין דכל המשכח דבר אחד ממשנתו או מתלמודו כו'). 237 (עצה נגד השכחה ללמוד בדיבור כו').

שכחה (מצות שכחה)

חלק כד: 152 (צריכותא בתיבות "קצירך" ו"בשדך" ע"פ פשש"מ).

שכינה

חלק ב: 644 (בי עשרה בגילוי. .ופועלת התעוררות).

חלק ג: 765 (גדולה (או שווה) הכנסת אורחים מקבלת פני הש.). 902 (השראתה במשכן דוקא — בו מקום ולמע' מהמקום [904]). 959 (גלות הש.).

חלק ז: 237 (כמה בחי' ומדרי' בהשראת הש.). 298 (תכלית השראת הש. היא העלאת המטה).

חלק י: 168 (ענינה המשכת הגילוי למטה). 189 (נק' את. טפל לעצם האלקות). 273 (שריא בעשרה).

חלק יא: 50 (נמצאת בגלות). 118 (תכלית המשכן השראת הש.). 15 (כשראה משה ש. עוברת וישתחו). 155 (ראיית הש. דמשה). 157 (ע"ש ששוכנת בתוך עלמין). 176 (משכן וביהמ"ק דירת עראי וקבע להש.). 318 (אלקות המתלבש למטה).

חלק יב: 102 (ממכ"ע).

חלק כ: 94 (גילוי הש. בביהמ"ק ובנביאים ובתורה). 229 (הפי' ב,נסתלקה ממנו ש.". ענינה המשכה למטה). 304 (ע"ש ששוכנת כו'. פני ש.). 17-317 (זיו הש.).

חלק כד: 406 (צדקה היא הדרך לקבלת פני הש.).

חלק כה: 210.

חלק לב: 71 (קדושת הנפש גורמת להדמות ל­שכינה).

חלק לז: 95 (בפי' שכינתא שריא, בקביעות ונצחיות. השראת השכינה גם בדרגת רשע ורע לו).

חלק לח: 43 (השראת השכינה רק בדבר שהוא בטל). 44 (השראת השכינה לפעמים כולל גם דרגת רוה"ק כו').

חלק לט: 72 (לשון שכינה הוא שאור ה' שוכן בעולמות כו').

שכינות

חלק יט: 57.

שכירות

חלק כד: 139 (אם שוכר חייב במעקה מה"ת).

חלק כה: 139 (בדין עבודת הפועל בכל כוחו והלימוד מיעקב. בהאיסור להשכיר ביום בהמה שעבדה בלילה כו'). 140 (בדיני לא תלין ובדיני אכילת פועל בשעת מלאכה). 145 (פועל גופו קנוי לבעה"ב). 147 (פועל ובעה"ב, ישראל והקב"ה). 148 (החילוק בין שכיר ושליח).

שכל

חלק א: 12 (אצל כאו"א צ"ל למע' מהשכל ורק במס"נ אפשר לתפוס אלקות). 20 (א"א לבסס עליו את קיום היהדות). 104 (מע' הקב"ע על השכל, וע"י הקב"ע הש. הוא אמיתי). 167 (שטות דדושה — למע' מהשכל). 226 (א"א להסתמך על הש. וצ"ל מקושר לרבי). 269 (אסור בתחלת העבודה, אפ"ל באמצע העבודה והכרחי בשלימותה).

חלק ב: 424 (תכליתו שיוכלל בלמע' מהש.). 428 (העבודה צ"ל בקב"ע אך בשעבוד הש. וההשגה). 465 (כשאין מקיימים המצוות בכח הש. יכול גם המעשה להתבטל). 561 (ש. מכריח שצ"ל למעלה מהשכל). 671 (כשמקיימים מצוות ,,שכליות'' עפ"י הש. אין להן קיום).

חלק ג: 859-860 (ש. ומדות. התכללותם. מונע הבפו"מ [859]. צ"ל בו קב"ע 861]). 896-897 (גם קיום ה,חוקים'' צ"ל עם כח הש.). 900 (החסרון שבקיום מצוות רק על סמך שכל האנושי). 914 (צ"ל עבודה עם כח הש. אך אפ"ל טעות וצריכים גם לקב"ע). 915 (בהעדר הקב"ע הש. מקור לעמלק ואינו יכול להמנע מעבודה שהיא זרה לו). 922 (מנגד לקב"ע שלמע' מטו"ד. מגביל הקדושה רק לעניני הנשמה. אינו האדם עצמו). 965 (גם מה שלמע' מהשכל צריכים להמשיכו לש. שיהי' בו טעם ותענוג).

חלק ד: 1078. 1078 (עלול לטעות וצ"ל בו ענין הפרישות. הביטול נותן בו כח להיות אמיתי). 1011 (ש. אנושי — לחם מן הארץ, מוגבל, יש בו פסולת, משביע האדם. שכל אלקי — לחם מן השמים, בל"ג, אין בו פסולת, א"א להשיגו לתכליתו ומביא לביטול). 1116. 1117. 1164 (עליו ופירותיו. "תמר''). 1170 (האמונה והקב"ע צריכות לבוא בהשגה). 1201 (אין בכחו לנצח ליצה"ר). 1211 (עבודה שעפ"י שכל נלקחת מהנשמה שבגוף).

חלק ו: 112 (מעלת האדם). 113 (ש. ומדות. מאפשר הבחירה. נמשך למעלה). 114 (צומח. שכל ומדות).

חלק ח: 166 (דיעות אינן באות בירושה משא"כ מדות).

חלק ט: 455 (שלימות האדם כששכלו פועל בו ביטול אל הלמעלה מהשכל). 459 (אינו מוכשר לשפוט, ולעתים מהפך ממש — ראי' משאול. שכל דתורה).

חלק יא: 274 (מה נקרא הוכחה ע"פ ש.).

חלק טו: 60 (לעצמו, השייך למדות). 474 (ואור הש. השתל' הש.).

חלק יט: 141 (השראת הש. באצבעות היד, ובמוח). 169 (ענינו, תקיפות. ומדות). 209 (מוכרח ללמעלה מן הש.). 462.

חלק כ: 168 (עלי' לש. גדול יותר ע"י קושיות). 260 (יחוד הש. ומושכל ומשכיל בלימוד התורה). 295 (ש. הנעלם מכל רעיון). 318 (עלי' לש. גדול יותר ע"י ביטול הדרגא הקודמת).

חלק כא: 194 (ש. מעלים על רצון ומס"נ). 334 (לשון זקני החסידים ,אזוי איז דער ענין" כשלא הגיעו להבנת הענין לתכליתו).

חלק כג: 89 (שלימות במעלות שכליות תלוי' בשלימות במעלות המדות). 94 (מתנאי הש. שצריך להתרכז רק על הנידן מבלי לערב בזה פניות עצמו). 260 (מיום ליום ניתזסף בחכמת האדם). 454 (אפשריות עבד ושפחה להגיע לסברות תנאים בענין שנוגע להם באמת). 473 (ש. ורצון). 484 (מסירת ענינים עמוקים בסגנון קל ופשוט). 510 (פרצת גדרי הש. ע"י שמחה).

חלק כד: 60 (עשירות מרחבת דעתו של אדם). 104 (מעלת ש. המלך והשפעתו בבנ"י). 117 (בחי' חי שבנפש. אינו מוגדר בטבע האדם. שלימות הש. — ע"י שפועל במדות). 183 (אדה"ז המשיך שש. האדם ירגיש שכל מציאותו הוא להשכיל אלקות). 186. 291 (ש. ואמונה). 367 (ראי' ושמיעה בהשכלה). 613 (הוספה בש. ע"י דיעה הפכית).

חלק כה: 68 (שכל הנעלם מכל רעיון). 164 (ענינה התחלקות). 265 (שכל מצ"ע, ושכל כשהוא חלק ופרט מעצם הנפש).

חלק לז: 163 (שכל, משכיל).

חלק לט: 237 (יחוד השכל עם המושכל). ע"ע.

שכם

חלק ה: 150 (הריגת אנשי ש.). 190 (כנ"ל). 251 (כנ"ל).

חלק י: 138 (מילת ש.).

חלק טו: 318 (מקום מוכן לפורענות). 395 (מלחמת שמעון ולוי עם אנשי ש.).

חלק כה: 177 (קניית יעקב חלקת השדה בשכם). 186 (חטא אנשי שכם שנתחייבו עלי' מיתה).

חלק לה: 154 (הריגת אנשי שכם ע"י בני יעקב אחרי תיקונם).

שכן

חלק ל: 181 (אוי לרשע ואוי לשכנו).

שכנות

חלק לג: 10 (טוב לצדיק וטוב לשכנו כו'). 11 (גדרים בהשפעת אדם על שכנו).

שכר

חלק לה: 147 (ענין פרעון שכר לאחר כמה דורות — ע"פ פשש"מ). ע"ע.

שכר ועונש

חלק ב: 623 (גם לשוגג מגיע ע).

חלק ג: 786 (שכר מצוה מצוה). 977 (שייך להעניש גם על בחירה שפנימיותה היא ,,עבירה לשמה'').

חלק ד: 1192 (ב' מיני שכר למע': לפי"ע המצוה [מצד הכלים], נעלה יותר השווה בכל המצוות (מצד האור). ב' סוגי השכר קשורים בב' הענינים שבמצוות [1195]). 1208 (בי"ד שלמע' אינו יכול לדון האדם עד שדן א"ע). 1314 (חטא המרגלים שהקדימו השכר לעבודה, והביא לטענת ,,לא נוכל גו' ''. גם שכר המעולה ביותר רזה הוא לגבי העבודה עצמה). 1341 (עונש — אפי' מיתה אינו שולל המציאות בתכלית).

חלק ה: 134 (ע. דלמע' מסובב בטבע מהעבירה). 243 (שכר עוה"ב). 451 (שכר מצוה לפי אופן קיומה. נס כשכר מצוה). 454.

חלק ו: 53 (הע. מסובב בטבע מהעבירה ונוצר מהחטא). 63 (מידה כנגד מידה). 349. 4 (בגודל טרחת העבודה שכרו נעלה 4 ובהעדרה גדול ההפסד).

חלק ז: 186 (שכר מצוה נמשך במישרין מקיומה. ב' ענינים בהנ"ל: היווצרות השכר ונתינתו).

חלק ח: 280 (עונש בהסרת ההשגח"פ). 282 (שכר ועונש בדצ"ח).

חלק ט: 72 (השכר נמשך דוקא ע"י עבודה את 9 ח ד ן זהלקקך ך— רדקילזדם ק4דל,"ב 89" ר ל4ד דקם בהדומה לו). 84 (לא נזכר שכר ועונש בפרשה ראשונה דק"ש — עבודה בבחי' ראי'). 113 (חומר בעונשי בי"ד על עונשי שמים — שאין מועלת תשובה). 286 (שכר לעומד בנסיון). 296 (שכר בגשמיות למצות הצדקה המעלה הגשם).

חלק יב: 83 (מכריח ענין הבחירה. אני ה' נאמן לשלם ש.).

חלק טו: 70. 72. 226 (מדה כנגד מדה). 311 (הש. מסובב מהמצוה).

חלק טז: 256 (אין ניכר שייכותם להמצוה וכו' בד"כ).

חלק יז: 311. 321 (פונה אני מכל עסקי, משל למלך). 325 (ש. עבור לימוד התורה וקיום המצות ועבור עמלים בתורה). 326 (ש. דופניתי אליכם, ע. דונתתי פני). 328 (ש. באופן דעסק, דלמעלה מעסק). 330 (ש. גשמי מצד העצמות). 336 (תכלית הש. במקום שעושים דירה בתחתונים). 387 (לפום צערא אגרא). 394 (ש. דבן, דעבד, דישראל עבור קיום המצות). 401 (ש. דעוסק בתורה לשמה). 404 (הש. בערך המצוה). 522 (הטעם להבטחת ש. על קיום המצות).

חלק יח: 167 (דעכו"ם). 168 (דבע"ח). 198 (דרשעי ישראל לשיטת הרמב"ם).

חלק יט: 121 (ש. והנאה מגוף המצוה). 122 (טעם שנכתב ש. מצות בתורה). 197 (בעוה"ז, בעוה"ב, ליחיד, לרבים. יעודי התורה). 329 (פרטי הש. וע. דפ' האזינו). 445 (ש. מצוה בהאי עלמא ליכא, וש. המצות שבין אדם לחבירו).

חלק כ: 31 (מוכרח לצורך קיום התומ"צ). 32 (אופן המשכתם ממדה"ר ומדה"ד). 45 (החילוק בין שכר לפרס). 51 (שכר תוצאה טבעית מהמצוות. השכר אינו בסתירה לעבודה לשמה). 53 (החילוק בין שכר לפרס).

חלק כא: 14 (בשכר התומ"צ יש גדרים שמצד הנותן (הקב"ה) וגדרים שמצד המקבל (ישראל).

חלק כב: 48 (השכר חלק מהמצוה. ענין טפל). 51 (השכר בכללות הוא תענוג נברא. להנחיל ש"י עולמות תענוג בורא). 71 (מיסודות האמונה. עונש — תיקון נפש החוטא). 99 (נאמן לשלם שכר ודיין להפרע — בפשש"מ). 100 (עונש — לטובת האדם). 14-111 (קיום המצוות ע"מ לקבל שכר). 165 (יעודי השכר שבתורה, ועבודה לשמה. יעודים הגשמיים ענין בפ"ע או רק אמצעי לטוב הרוחני). 335 (עונש — תיקון נפש החוטא). 354 (אם בחוקותי תלכו גו'). 369 (כנ"ל).

חלק כג: 88 (יעודים גשמיים אינם שכר עבור תומ"צ אלא מסייעים לשלימות קיום תומ"צ). 177 (עונש הרשעים לע"ל). 524 (לפום צערא אגרא. שכר מצוה מצוה).

חלק כד: 30 (ענין שכר המצות הוא רק מפני חסדו ית' ולא שבעצם מחוייב בזה). 77 (חשבון מצוות ועבירות ביחס כר ועונש — אינו באופן של חליפין). 93 (אמיתית קבלת שכר באלף הו'). 100 (חסרון בצדקה דאוה"ע מפני שכוונתן היא קבלת שכר).

חלק כה: 52 (שלימות השכר היא למעלה מגדר העולם). 143 (אודות שכר מצות בעוה"ז ובעוה"ב. במצות שבין אדם למקום ובמצות שבין אדם לחבירו). 215 (בטעם שלא מצינו בעונשי התורה ישיבה במאסר).

חלק ל: 1 (עונשים — תכליתם טוב כו'). 6 (עונשים — תכליתם להביא לידי תשובה). 108 (כנ"ל). 126 (עיקר שכר המצות לעוה"ב. דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו'). 128 (היעודים הגשמיים הם לאפשר הקיום תומ"צ, וסוף מתן שכרן של מצות הוא העוה"ב). 178 (היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם). 180 (עולמך תראה בחייך). 212 (עיקר ענין שכר ועונש הוא רק בישראל). ע"ע.

חלק לב: 260 (לפעמים השכר והעונש על המצות באים לאחר זמן). ע"ע.

חלק לג: 87 (עבודה שלא ע"מ לקבל שכר).

חלק לד: 91 (צדיקים ניזונין בזרוע בזכות שבידם ולא בתורת צדקה וחסד). 132 (שכר מצות בדוגמת תשלום שכר בעה"ב לפועל). 133 (היעודים גשמיים הם כדי שנשב פנויים ללמוד כו'). 134 (אופנים ביעודים הגשמיים: רק מילוי הצרכים ההכרחיים, גם השפעת הטוב כו'). 198 (העונש תכליתו להביא לידי תשובה). ע"ע.

חלק לו: 8 (אם לפעמים הוא ע"ש העתיד).

חלק לז: 77 (הקב"ה נותן הצרכים עוד לפני העבודה). 79 (טעם האריכות בכתובים ביעודים גשמיים). 80 (עבודה שלא ע"מ לקבל פרס).

חלק לח: 97 (שכר גדול יותר במצות כשקיומן בקבלת עול מלכות שמים).

חלק לט: 205 (תוצאה סגולית או תוצאה טבעית). 206 (במארז"ל שכר מצוה מצוה). 384 (תכלית השכר נשמות בגופים). 394 (כנ"ל). 440 (כנ"ל).

שכרות

חלק טז: 370.

שלא לשמה

חלק טו: 78 (מתוך שלל"ש בא לשמה). 163.

שלג

חלק ט: 13 (ש. וצמר). 22 (כנ"ל).

חלק כג: 468 (הוראה בעבודת ה' מירידת ש]).

שלו וברשותו (התוארים)

חלק יב: 4. 7. 8.

שלוחים

חלק ב: 369 (שלוחי המל"ח ותפקידם לילך לפרשות דרכים ולהורות דרך ה'. אין נפק"מ אם רואים תוצאות מהשליחות, אך למעשה מוכרח שישנן תוצאות טובות). 497 (כוונה הפנימית בכל שליחות מהרבי היא הפצת תורת החסידות). 517 (חייבים למלא שליחותם גם אם חושבים שנוצרו לגדולות מזה).

חלק ג: 1011 (כח מהמשלח העושה אותה העבודה).

חלק ד: 1220 (אפי' אם זו ירידה והוא אנוס, בכ"ז צ"ל בשמחה).

חלק ה: 54-55 (אסור להפסיק שליחותו גם אם גורמת לו לסבל, ואדרבה ימשיך, ומתוך שמחה). 301 (צ"ל בקב"ע ואח"כ יהי' להנאתך ולטובתך).

חלק ח: 92 (טענות יצה"ר על הקשיים שבביצוע השליחות. צ"ל במסירה גמורה למשה שבדור ולבטל כל החשבונות). 363 (פעולתם. מוסיף בהצלחתם בתורה ובעבודה). 365 (צריכים לקשר עבודתם לתורה). 367 (ביחס למשלח).

חלק ט: 300 (הש. בימי הקיץ וחובתם לפרסם עניני חודש אלול).

חלק כא: 332 (הש. לירושלים ולצפת). 499 (כינוס הש.).

חלק כב: 220 (שליחות לישיבות). 318 (כנ"ל). 332 (כנ"ל).

חלק כג: 399 (כינוס הש. השלישי בא"י. שייכותו לפ' מטות. דיוק ל' ההזמנה ושייכותו להש. עצמם). 467-471 (ביקור הש. באה"ק (בשנת תשט"ז) בגדר חרישה וזריעה, וחובת אנ"ש דשם לגמור המלאכה). 540 (מההכנות לשליחות — שנה א' בלימוד התורה). 541 (אופן השפעה על אברכים שיסעו לשליחות — אין רגיל שכ"ק אדמו"ר שליט"א יהי' המתחיל בזה).

חלק כד: 391 (מטרות הש. לאה"ק וסדר קדימה בהסתדרותם). 393 (כינוס הש. הרביעי באה"ק. דיוק ל' ההזמנה). 16-512 (ברכות להת' הש. בישיבות שונות). 512 (שיתעסקו בהפצה גם בזמן הנסיעה למקום שליחותם). 513 (שימסרו דו"ח מפעולותיהם). 514 (זכות הוריהם). 543 (קבוצת ש. תבוא לתשרי לכאן בשני שלבים).

שלום

חלק ב: 297 (הכנה למ"ת. קיום נצחי רק ע"י התורה). 502 (ע"י הש. המשכת ה' אחד בערבין).

חלק ג: 813-814 (שייכותו לנר שבת ונ"ח).

חלק ו: 278 (ש. השקט ובטח).

חלק ח: 106 (ענין התורה ומשה). 170 (מבטל הגלות). 215 (הכנה לגאולה). 349 (ניתן לישראל. תורה). 350 (תורה).

חלק ט: 255 (ע"י ה' אחד דק"ש בקב"ע).

חלק טו: 300. 314 (ש. ש. רב). 372 (גדול הש., ש. דנש"ק). 379 (אמיתית הש. שלא יהי' מנגד).

חלק יח: 16 (שלמים, ש. דתורה דז"א). 206 (אמיתית הש. באיחוד הנפרדים).

חלק יט: 440 (אפשריותו ע"י ק"ש). 503 (חרב לא תעבור — אפי' חרב ש"ש).

חלק כ: 180 (תורה ניתנה לעשות ש. בעולם. תורה נק' ש.). 321 (כנ"ל). 341 (כנ"ל). 25-422 (מל' שלימות).

חלק כא: 110 (תורה ניתנה לעשות ש. בעולם). 112 (כנ"ל. ה' עוז לעמו יתן — בש.).

חלק כב: 51 (כלי מחזיק ברכה לישראל. מחבר הפכים).

חלק כג: 196 (ש. אמיתי בימות המשיח). 200 (חיוב קריאה לש. לפני מלחמה). 233 (ש. ואחדות ישראל). 304 (קנאות ע"פ תורה צריכה להביא לידי ש. כמו במעשה פינחס). 380 (ש. בא"י ובכל העולם בזכות תומ"צ). 397 (גודל ענינו). 424 (ש. מלכות בית דוד). 451 (אף שגדול הש. אין לעכב פעולות בהפצה בגלל זה). 546 (הכרח הש. בין המתעסקים בחינוך והפצה).

חלק כד: 151 (בחיבור הפכים של היתר ולא באיסור והיתר). 153 (אין ש. יוצא מתוך מריבה אפי' לאחרי המשפט). 287. 307 (ש. אמיתי). 370 (תורה). 581 (ש. בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה). 614 (שמו של הקב"ה).

חלק כה: 22 (אהרן רודף שלום כו'). 29 (בתיבת נח). 83 (מחיקת שמו של הקב"ה לעשות שלום כו'). 160 (פדה בשלום גו'). 163 (בשלום, ב' בחי' שלום). 165 (בנוסח: שלום עליכם, עליכם שלום). 166 (שמו של הקב"ה). 196 (פדי' בדרך שלום). 260 (ע"פ עושה שלום במרומיו. בא מקו האמצעי, תורה). 262 (פדה בשלום גו'). 342 (שלילת המחלוקת). 344 (כנ"ל). 377 (פדי' בשלום). 390 (פדה בשלום כו'. הפצת המעיינות בדרכי שלום כו').

חלק לא: 8 (מעלת השלום ופחיתות המחלוקת ש­עי"ז נוצחין במלחמה). שלום דובער,.

חלק לב: 111 (נכנס בשלום ויצא בשלום). 265 (שייכותו למספר שלישי). שלום דובער,.

חלק לג: 17 (ע"י תורה). 296 (בפמליא של מטה ובפמליא של מעלה).

חלק לה: 254 (ע"י א"י נעשה שלום בכל העולם כולו). ע"ע.

חלק לו: 157 (ע"פ עושה שלום במרומיו).

חלק לז: 137 (שלום בין ישראל גורם לשלום בין כל העולם). 169 (בהלשון: שלום רב). 209 (מרבים שלום כו').

חלק לח: 186 (כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה). ע"ע.

חלק לט: 34 (בענין השלום שבין איש ואשתו. במארז"ל שהתורה ניתנה לעשות שלום בעולם).

שלום בית

חלק יט: 514.

שלום דובער, אדמו"ר מהורש"ב

חלק טו: 126 (אמר לא' שא"א לו לעזרו וכו'). 129 (נגע לו עד בכי' בהיותו בן ד' או ה' למה אין הקב"ה מתגלה אליו). 135 (הסיפור עם החייט).

חלק טז: 540 (איך גיי אין הימל און די כתבים לאז איך אייך). 585 (יוקר הגוף שבשבילו שפכו כ"כ תומ"צ). 635 (למרות גודל הענין דחשבון הנפש צריך זמנים מיוחדים).

חלק יז: 423 (איך גיי אין הימל כו'). 449 (הי' אומר לשנה הבאה כו' מלעיל כו').

חלק יח: 482 (אמר פעם איך דארף דיינע פליישז וכו').

חלק יט: 27 (הי' מוסיף תיבת ,,ית'" במאמר נתאוה הקב"ה).

חלק כ: 60-66 (בכה בילדותו על שאין הקב"ה נגלה אליו. שאלתו והסבר הצ"צ. כניסתו בכ"י לחדר הצ"צ. ממאורע הנ"ל נתחדש דרך בחינוך שגם קטן צריך לחשוק באלקות. ענינו המיוחד יסוד ישיבת תו"ת — לימוד נגלה ופנימיות בתור תורה אחת). 341 (ישיבת תו"ת — כנ"ל). 388 (כל ימיו הי' בדרגת בי' אחידא כו'. אצלו הותחל עיקר הפצת פנימיות התורה, ובפרט כשהי' במצב דכותשין אותו כו'). 391 (ענינו מיוחד יסוד ישיבת תו"ת — נגלה ופנימיות תורה אחת, ובאופן דהפצה). 400 (הולדתו בשנת 28וחתעקכתר"א"). 401 (כמה ממאמריו הם על הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו בשנה ההיא). 564 (הפצת היהדות במס"נ).

חלק כא: 84 (מנהגו בסעודה ג' דשבת).

חלק כב: 87-184 (שייכותו לעוה"ז גם אחרי הסתלקותו. מעניניו העיקריים התייסדות ישיבת תו"ת).

חלק כג: 161 (דיבר בחריפות נגד גזירת המלכות שרבנים ומלמדים ילמדו לימודי חול. אמירתו ,אבער דער ענין האט זיך ניט אפגעטאן''). 223 (מנהגו לעשות סיומים בהט' ימים). 362 (התיר — בעת מלחמת העולם הראשונה — להשתמש בציציות הנעשות ע"י מכונות).

חלק כד: 183 (שמע ז' תורות מהבעש"ט בש"פ כי תבוא, ח"י אלול, תרנ"ב). 227 (ענה לא' שאינו יכול לעוזרו כו' ולסוף בירך אותו). 336 (הי' נוהג לעשות סיומים בהט' ימים וכו'). 380 (הנהגתו בנוגע לעניית אמן אחר "אל יחסרנו" בברהמ"ז). 396 (מייסד ישיבת תו"ת). 472.

שלום דובער, אדמו"ר מוהרש"ב

חלק א: 23 (בכה בילדותו לפני הצ"צ על שאין הקב"ה נגלה אליו). 25 (סילק ברצונו חוש השמיעה מאוזנו). 53 (נסמך להוראה קודם חתונתו וכן הורה למוהריי"צ). 138 (נתן למוהריי"צ ,,א חסידישער קוש''). 139 (החליט לנסוע לאה"ק ומוהריי"צ ינהיג).

חלק ב: 364 (לא סבל שיפסיקוהו — אפי' במח' — בין נט"י ל,,המוציא''). 484 (יסד תו"ת [בעצת מוהריי"צ] למטרת נרות להאיר''). 496 (נגלה בחזיון לילה למוהריי"צ). 500 (ציוה לרשב"ץ שימעט להתערב בעניני מוהריי"צ באסיפה כו'). 504 (ציווה את בנו לברך על הצצית, ואמר שכל אב משגיח כו'). 505 (ציוה על מוהריי"צ להביט בהנהגותיו. הוסיף בשיעוריו עם מוהריי"צ בעבור שכתב מכתביו). 506 (הי' קורא לבנו בטלפון כו'). 506 (הקפיד על שמוהריי"צ עלה לעליית ביהכ"נ דמהר"ל. נתן לבנו מקל וגולת כסף בראשו). 508 (התיר צצית טווית מכונה). 513 (בשנתו האחרונה דיבר עם מוהריי"צ בענין המא' ,והדרת' שבלקו"ת). 514 (העתיק בגניבה מכתבי מהר"ש. גער במוהריי"צ שהעתיק ממנו). 538 (אסף ג"פ בשנה עבור מוסדותיו ועניניו). 543 (הנהגתו באמירת לשנה הבאה בירושלים'' בהגש"פ).

חלק ג: 836 (גם בישיבתו בראסטאוו הי' מנותק מהעולם). 890 (נהג להוסיף תיבות ,ח"ו' באמרו מארז"ל אלמלא לא ניתנה תורה כו'). 0-10167 (אמר הא לחמא' לפעמי בצירי ולפעמים בקמץ). 7-10167 (חזר מאמרי מהר"ש קודם ברמ"צ).

חלק ד: 1202 (האיר בו בחי' יחידה הכללית ועמד בתוקף על דעה שהונחה אצלו). 1299 (ציוה לתת ד' כוסות ב,,סעודת משיח'' באחש"פ). 1324 (חשב לנסוע לאה"ק ולהשאיר ההנהגה דחו"ל למוהריי"צ). 1326 (קנה לבנו מקל — ענין הנשיאות, וגולת כסף ראשו — נשיאות בנועם ובאהבה).

חלק ה: 86 (בכה בילדותו לפני הצ"צ על שאין הקב"ה נגלה אליו). 346 (כ' מר"ח. שייכותו לפ' ואברהם זקן). 348 (מוהריי"צ הוא כל עניינו). 415 (ייסוד תו"ת).

חלק ז: 209 (מדרי' א"א וע"י שבכתר. ברי"מ ביום ב' דחנוכה — למע' מהשתל'. גילה. פנימיות התורה בהבנה שכלית, בסדר ובהירות כהרמב"ם. מעלת המשך תרס"ו. שייך לגאולה העתידה). 277 (חידש העמקת הלימוד בחסידות, בפרט בהמשך תרס"ו, ידש ד' כוסות באחש"פ — שכ"ז שייך לגילוי משיח).

חלק ט: 90 (ידע בבירור שדרכו לג"ע).

שלום דובער, אדמו"ר נ"ע

חלק לה: 264 (סיפור בכייתו בקטנותו בפ' וירא).

שלום דובער, כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע

חלק ל: 306 (מנהגו בהדלקת נ"ח לפחות חמשים מינוטין כו'). 312 (הוראתו לזוגתו הרבנית בענין הדלקת נ"ח).

שלום דובער, כ"ק אדמו"ר נ"ע

חלק לד: 306 (הנהגתו בתקיעת השברים).

שלום זכר

חלק כד: 179 (מבקרים התינוק משום שהוא אבל על תורתו ששכח). 381 (זהירות באמירת ברכה אחרונה לאחריו).

שליו

חלק טז: 169 (בשר שמן, ברוחני'. בא שלא במדה וגם בשבת. ומן). 170 (התחיל לירד בשבת). 171 (אם ירד רק לפני מ"ת או כל המ' שנה).

חלק כג: 104 (ב' הנסיונות בקשר להש.). 108 (אם ב' הסיפורים בנוגע להש. הם היינו הך). 112 (החומר בנסיון הב' דש.).

חלק לו: 72 (בהדיעות שהי' רק לזמן קצר).

שליח

חלק ל: 102 (כמותו דהמשלח).

חלק לה: 225 (ע"ד שלוחי מצוה אינן ניזוקין).

שליח צבור

חלק כג: 231 (אינו מוציא את הבקיאים בתפלה משא"כ בהלל).

חלק כד: 95 (מעלת תפלת הש"צ מצד ענין האיכות). 402 (צריך להתפלל בדרך המיצוע). 543 (ש. בימים נוראים צריך לנצל זה לדבר בפני הקהל). 19. 5556.

שליח ציבור

חלק ט: 276 (ש"ץ בחור — מנהגינו שאין עוטף טלית). 278 (בביכ"נ שאין שם מנין שומרי שבת).

חלק י: 39 (מוציא את הרבים).

חלק יג: 200 (אין להתעטף בטלית במנחה ומעריב). 201 (כנ"ל. בקבלת שבת יש חשש סכנה).

חלק יד: 226 (הנוסח שלו). 228 (באבל). 233 (במוצאי יוכ"פ).

שליחות

חלק ז: 164 (רש"י לומד בב' מקומות ששלוחו של אדם כמותו, א' במקום שהמשלח מצווה וא' כשאינו מצווה אלא לעשות שליח).

חלק ח: 367 (כמה אופנים).

חלק ט: 39 (במצוה חיובית). 323 (ג' מדרי' בש. וענינן בעבודה).

חלק י: 42 (כמה דרגות בש.). 48 (בש. אין להתפעל מצער). 108 (בש. להפצה צריכים להשאר מקושר להמשלח). 195 (ש. הנשמה למטה).

חלק יא: 24 (לשון ש.). 84 (דיבור המשלח פועל המעשה דהש.). 97 (ש. הנשמה להיות עבד להקב"ה). 147 (ע"י גילוי דעת נעשה שליח ואוסר דבר שאינו שלו). 186 (צ"ל מסירה להמשה שבדור במילוי הש. בהפצת המעינות). 251 (להודיע להמשלח שקיים הש.). 265 (כל רב יש לו ש. למסור דעת תורה. אין לשנות מהש.).

חלק יב: 148 (ג' דרגות בש. והתאמתם בעבודה). 168 (אין תשלומין במילוי ש. הרבי). 241 (כל השלוחים לאוסטרליא המשך א').

חלק יג: 280 (כל יהודי שליח ה'. כמותו ממש). 281 (כנ"ל. דמיון השליח להמשלח). 302 (ש. לערי השדה. לידע שצריך לעשות המקום שיהי' כמו ליובאוויטש. תמיד נוסעים בהש.).

חלק יד: 245 (כח המשלח עמו). 267 (כמה דרגות בש.). 326 (ש. רבותינו לצורך עליית השליח. ש. דתלמידים). 329 (כגוף המשלח). 340 (מילוי הש. צ"ל מתוך שמחה). 474 (ש. בנ"א לפעול עלי' בצח"מ).

חלק טו: 39 (מעכו"ם לעכו"ם). 194 (ב' אופנים).

חלק יז: 485. 527 (אין להחליף).

חלק יח: 205 (שינוי, הוספה).

חלק כ: 56 (ההבדל בין שליח לשכיר. אם בפועל יש דין ש: גדר הש. במלאכה ע"י נכרי בשבת. ג' אופנים בש.). 175 (בש. רבותינו נשיאינו צריך ,,לרתום" כל הכוחות חב"ד חג"ת נה"י לקיים רצון המשלח). 237 (הכלל דשלוחו של אדם כמותו הוא גם ע"פ פשש"מ. שליחות מב"נ לב"נ. ש. לפני מ"ת). 264 (משל בן המלך הנשלח למרחקים). 267 (מצוה בו יותר מבשלוחו). 284 (משל בן המלך הנשלח למרחקים). 293 (שלוחו של אדם העליון כמותו). 303 (כנ"ל. ג' אופנים בש.: ש. ועבד. אין שליח נעשה עד). 318 (משל בן המלך הנשלח למרחקים). 383 (ש. הקב"ה לעשות לו דירה בתחתונים). 412 (משל בן המלך הנשלח למרחקים).

חלק כא: 330 (כ"א מישראל שלוחו דהקב"ה. כמותו ממש. פעולה נמשכת). 492 (מצות שבגופו — בא"א לקיימם בעצמו אם חייב ע"י שליח).

חלק כב: 64-160 (ג' אופנים. צ"ל כמותו דהמשלח. אין ש. לחש"ו. שליח הוא מציאות לעצמו, משא"כ עבד).

חלק כג: 17 (בכתיבת ס"ת. הגדר דמצוה בו יותר מבשלוחו). 94. 399 (שינוי בש. למעליותא). 400 (ג' דרגות). 459 (המשלח פועל או בדרך מקיף או בדרך פנימי). 544 (החזקה דשליח עושה שליחותו).

חלק כד: 291 (שלוחי הקב"ה שבכל דור). 395 (ג' דרגות). 431 (מעלת עשיית מצוה בעצמו ולא ע"י שליח).

חלק כה: 148 (החילוק בין שכיר ושליח). 329 (ענין השליחות בדרגות הרוחניות). 340 (דרגות בשליחות). 362 (כמותו דהמשלח).

חלק לג: 84 (בשליחותו של משה א"א שתהי' אצל השליח שום נטי' ממדת האמת. שליח המשנה שליחותו בטלה השליחות). 113 (בדין דאין שליחות לנכרי ובגדרי שלי­חות). 115 (בדין שליח עושה שליח ואם מת ראשון כו'). 116 (בדין דאין שליחות ל­חש"ו). 117 (דרגות בשליחות). 119 (הת­אחדות מציאותו של השליח עם המשלח). ע"ע.

שליחות (המל"ח)

חלק יג: 302 (כמה מעלות בזה. גם חינוך האברכים. אין הפעולות בהתיישבות כ"כ, אבל זוכר שהוא שליח).

חלק יח: 500 (גודל ענינו, גם עבור השלוחים. בטוחים בהצלחה. האחריות. הדברים שעליהם למסור).

שליט"א

חלק כ: 391 (זקינו הרה"ג כו' ר' מאיר שלמה הי' מה,יושבים" בליו באוויטש). 546 (מצב בריאותו). 574 (כתיבת ס"ת ע"ש כ"ק אד"ש והרבנית שתליט"א).

חלק כא: 356.

חלק כב: 303 (אין הזמן פנוי מרוב הטרדות). 307 (מסירת הבקשות על ציון כ"ק אדמוהריי"צ נ"ע).

חלק כג: 106. 307. 465. 477. 526. 541.

שלימות

חלק יד: 473 (תמימות וש.). 474 (ש. במחדו"מ, ש. לפי"ע דרגת האדם). 475 (ש. בפעולה על דצח"מ). 476 (ענין ירושלים).

חלק כ: 300 (קוב"ה שריא באתר שלים). 328 (ב' פירושים בש.).

חלק כג: 276 (ב' מובנים בש.). 472 (אין ש. בעולם). 474 (כנ"ל). 478 (אין ש. אלא למעלה).

חלק כד: 457 (אין ש. בתכלית באנשים — ביחס לשידוך). 611 (ב' פירושים בש.).

חלק כה: 14 (אם הכל צריך תיקון, או עולם על מליאתו נברא. גדר שלימות תמיד הוא לפי ערך המצב בהווה). 168 (בפי' ויבוא יעקב שלם). 504 (בגופו בממונו בתורתו ובבניו).

חלק ל: 46 (העדר חסרון, ושלימות יתירה). ע"ע.

חלק לה: 284 (אין שלימות בעולם וא"א להיות סיפוק מלא בעניני קדושה).

חלק לז: 122 (אין שייך בקדושה כי שם אין שיעור).

שלימות התורה, הארץ, העם

חלק כ: 274. 328. 423-424. 429. 444. 553. 513. 504. 55-452.

חלק כא: 336. 347. 354.

חלק כב: 188 (כנגד תורה עבודה וגמ"ח).

חלק כג: 272 (תיקון להענינים בלתי רצויים די"ז בתמוז). 285. 294 (דמיון שלימות העם לשלימות התורה). 312 (שלשתן קשורים זע"ז).

חלק כד: 277. 285 (הבלבול בזה. כח המיוחד דילדי ישראל בזה. שלימותן תהי' לע"ל). 300. 307. 316. 326. 339. 378. 548 (בגאולה העתידה). 567. 577. 581. 588 (ממהרת את הגאולה). 593.

שליקה

חלק טז: 396.

שלך

חלק ז: 54. 64 (מגלה השגח"פ בדצח"מ).

שלמה

חלק ד: 1057 (שלימות גדר השכל. לא השיג טעם פרה אדומה ולא נחשב לחסרון). 1333 (היפך שנאת חנם ומאסה של תורה ולפיכך בנה ביהמ"ק).

חלק ה: 368 (חטא דאין כסף לא נחשב מאומה).

חלק ח: 24 (השלים וגילה העילוי דמ"ת. שייכותו לשבועות).

חלק ט: 63 (דוקא בימיו — דסיהרא באשלימותא — נבנה ביהמ"ק). 67 (כנ"ל. בהמשך לאור שנמשך לאברהם).

חלק יג: 91 (לא משל על כל העולם).

חלק יד: 157 (מש. ראי' שעושין סעודה לגמרה של תורה).

חלק טז: 25 (בן י"ב במלכו).

חלק כ: 91 (נענה במענה פיו).

חלק כא: 201 (כל ש. כו' קודש).

חלק כד: 64 (מלך, בנה המקדש — שייכות ענינים אלה אליו). 423 (בנה ביהמ"ק ע"פ הוראות דוד). 614 (מלך שהשלום שלו).

חלק כה: 106 (המשכתו מלכות דוד. מלך בחיי דוד. משיחתו ונצחיות מלכותו). 114 (פעולתו שלימות בעם ישראל. קשר מלכותו עם ביהמ"ק). 433 (עשייתו המקדש).

חלק ל: 97 (מלכותו בחיי דוד). 102 (קיימא סיהרא באשלמותא בימי שלמה). 252 (ישב ב-מקומו ומשם פעל בירור העולם ע"י מלכת שבא כו').

חלק לב: 179 (ידיעתו טעמי התורה).

חלק לה: 97 (בירור בדרך מנוחה).

שלמה, המהרש"ל

חלק כה: 375 (יחוסו משבט יהודה ודוד המלך).

שלמה, ר' שלמה מקרלין

חלק כד: 520 (הנוסח שהוא הי' בר פלוגתי' דאדה"ז במלחמת נפאליאן אינו נכון).

שלמה, רש"י

חלק ל: 29 (פירושו על הנ"ך הוא ג"כ פשש"מ אבל לא כבתורה). 90 (כאשר כותב "מכאן..." — כוונתו לדייק ולשלול שנלמד מכאן ולא ממק"א). 91 (במקומות רבים כשמפרש שני ענינים נפרדים באותן התיבות, דרכו להעתיק תיבות הכתוב פעמיים). 111 (ע"פ רוב אינו מפרש הטעם לחסרות כו' שבמקרא). 92 (אינו מפרש בכל פעם טעם הכפלת ענין בתורה). 135 (לשון "לא כו' אלא" הוא לשון שמורה לעיכובא). 141 (כשישנה קושי' מכתוב א' לשני אינו עומד לתרצה אלא במקום השנ ששם מתעוררת הקושי'). 142 (כשמצינו שקו"ט ארוכה במפרשי רש"י לתרץ דבריו, זה גופא מכריח לומר שישנה הסברה פשוטה ביותר השוללת מעיקרא כל השקו"ט כו'). 185 (בפשש"מ אינה קושי' כשיש יתור של תיבות אחדות לשם תוספת הבהרה כו'). 245 (פירושיו עה"ת אינם צריכים להתאים עם הלימוד ע"ד ההלכה).

חלק לא: 28 (לשון "תרגומו" בפירש"י עה"ת). 34 (לפעמים גם תיבות שבתוך פירושו הם חלק מהד"ה). 62 (גם כשמשתמש בלשון חז"ל, כוונתו למשמעות הפשוטה של לשון וביטוי זה). 80 (שיטתו בהכפלת ל­שונות בשירות שבכתובים). 128 (צ"ע אם חלוקת פרשיות שבס"ת שייכת ללימוד פשש"מ). 137 (אין ענינו להעתיק ולפרש את דברי התרגום). 143 (דרך ציונו להמד­רשים שהם מקור דבריו). 165 (רש"י כותב פעמים רבות שהכתוב הוא מקרא קצר). 204 (לפעמים התיבות שבתוך פי­רושו הם חלק מהד"ה). 215 (לשון רש"י: "לקיים מה שנאמר כו'". שינויים בלשו­נות הכתובים בין ציווי ה' למשה לדברי משה לבנ"י).

חלק לב: 59 (-). 58 (בפי' עה"ת דרכו לפרש ולא להעתיק לשונות רז"ל כצורתן). 86 (פי' אינו ספר הלכות). 93 (כשאינו מפרש דבריו הוא מפני שסומך על המבואר בה­כתובים לפני"ז). 121 (אף אם דרך המקרא להשתמש בוא"ו במקום "או" צ"ע אם גם רש"י יכתוב כן שהרי כתב פירושו בלשון צחה וברורה). 123 (מביא דוגמאות בפי' מן ההוה ורגיל).

חלק לה: 31 (לא נחית בפירושו לבאר כל החסרות שבמקרא). 82 (מפרש רק פשש"מ. לא חייש לפיסוק הטעמים). 89 (בפירושו עה"ת מיישב הוא כל דבר הקשה ב­פשש"מ). 94 (גם בפירש"י ובפשש"מ אפ"ל כמה פירושים שונים). 133 (פי­רושו עה"ת הוא יינה של תורה). 137 (מיישב כל שאלה המתעוררת בלימוד המקרא. דיוקו בשמות שיהיו בהתאם מדוייק לטעם השם). 138 (אותיות מתחלפות בפשש"מ). 146 (ענינו פשש"מ ולא אגדה). 157 (כשכותב "ורבותינו למדו מכאן כו'" אם הוא פירוש חדש או רק הוספת ענין). 214 (מעתיק בכ"מ לשון: היינו דאמרי אינשי).

חלק לח: 55 (אם מפרש תיבה בפי' הש"ס כ"ש שצריך לפרש בפשש"מ). 79 (השמות שבתורה רש"י לא נחית לפרשם). 85 (בהכפלת ענין דרך הכתובים לקצר. ב­פשש"מ הוספת וא"ו היא דרך הכתובים). 91 (בלשון: כתרגומו).

חלק לט: 1 (ד"ה שהוא המשך לדיבור הקודם. אם דרכו בפירושו לפרש את הקושי' שאותו בא ליישב). 2 (דיוק רש"י גם בתיבות שמעתיק בד"ה). 4 (אם דרכו בפירושו לפרש את הקושי שאותו בא לפרש).

שלמה, רש"י (כללים בפירושו)

חלק כה: 2 (דברי אגדה בפירושו). 48 (לשון אדה"ז: פרש"י שהוא בנוי על יסוד התלמוד). 62 (ענין נוטריקון בפירש"י). 64 (ע"ד הפשט אין הכרח לפרש שהשם מבטא עניינו של בעל השם אלא היכן שמפורש בכתוב). 118 (פירושו אינו צריך להתאים להלכה). 169 (אין אומרים שהי' נס רק אם יש לזה הכרח). 183 (חצאי עיגול ברש"י מתלמידו דרש"י). 222 (גם כשמביא ל' המדרש לפעמים הכוונה אחרת ויותר בפשש"מ). 230 (לשונו: זה אחד מן המקראות שקיצרו דבריהם. לפעמים ההמשך ברש"י אינו ד"ה חדש). 270 (מתרץ כל הקושיות שמתעוררות בלימוד פשש"מ. לפעמים כותב לא ידעתי). 285 (לימוד ממשמעות התיבה או הכתוב עדיף מלימוד מיתור הלשון).

חלק לג: 2 (אין דרכו לכתוב סתם טעמי המצות וההלכות). 13 (ההדגשה ד"יינה של תורה" הוא בפירושו עה"ת, משא"כ בפי' הש"ס). 73 (בפירושו עה"ת דרכו לשנות מלשון חז"ל בהתאם לפשש"מ. הבאת שם בעל המאמר בפירושו הוא לרמוז על תוס' הסברה כו'). 76 (כללים כשמביא את התרגום. ה"כללים בדברי רש"י" הנדפס בכמה חומשים צ"ע מי חיברם). 106 (שינויי גירסאות ברש"י לפעמים הגירסא הבלתי מובנת היא הנכונה). 109 (בלשון רש"י: והמדרש אומר כו' אם כוונתו לש­לול הפירוש הפשוט). 131 (ענינו לפרש פשש"מ ולא להעתיק ל' המדרש). 149 (במשלים ושירות שבתורה הוא מפרש גם ע"ד הדרש. כללים בהבאתו התרגום). 171 (אם לפעמים מפרש במקום א' לדיעה א' ובמקום שני לפי דיעה אחרת). 177 (כש­מביא ב' פירושים ה"ז מפני שבכ"א מהם יש קושי שאינו בהשני כו'). 178 (מביא אגדה רק אם צריכים לדברי אגדה. ל­פעמים תיבות שהם מתוך פירושו נדפסו בט"ס בתור ד"ה). 181 (בלשון רש"י: ו­מדרשו באגדה). 208 (מפרש טעמי ה­מצות רק כשנוגע להבנת הפשט).

חלק לו: 28 (פירושו כשמביא "יש בלשון משנה" וכיו"ב). 29 (כשהפסוק הוא "מקרא מסורס" דרכו של רש"י לפרש כן בהדיא). 59 (ענינים שונים, גם כשהם שניהם בפירוש תיבה אחת, הוא מחלקם לשני ד"ה). 60 (ברובא דרובא אינו מפרש טעמי המצות). 61 (נרמזים בו גם ענינים מופלאים). 65 (מפרש רק פשש"מ, ופירושי חז"ל שמביא הוא רק כשהם מיישבים בפשטות המקרא). 110 (בדרך כלל אינו מבאר פירוש השמות). 115 (כנ"ל. בלשון: מכאן למדו רבותינו). 131 (מפרש רק פשש"מ ואינו מביא כל דיעות חז"ל בענין מסויים). 133 (בלשונו: "והכתוב מוכיח". וכיו"ב). 150 (רש"י עה"ת אינו מוכרח שיתאים לפירושו בנ"ך).

חלק לז: 2 (אינו מפרש טעמי המצות. בא לפרש פשש"מ). 61 (גם הדיבור המתחיל מדוייק הוא. אינו מציין את כל התחלות הפרשיות). 63 (בפשש"מ אין הכרח שהכתוב יפרש להדיא ציווי הקב"ה למשה אלא מספיק דיבור משה לישראל).

שלמה, רש"י (פירושו)

חלק ה: 1 (כולל כל חלקי התורה בפי' הפשט). 2 (פירושו לפס' בראשית מרמז את דרכו בלימוד והוא הקדמה וביאור כלליים). 107 (יש ללמוד גם מ,,שתיקתו''). 141 (בפירושו באווארנט'' כל הקושיות שבדרך הפשט). 180 (פירושו לנ"ך אינו כ"כ בפשטות). 194 (מפי' עה"ת יש ללמוד גם עניני הלכה). 279 (מאחד הפשט והסוד). 280 (בדבריו מוכרח שתהיינה הוראות לעבודת האדם). 365 (מעלת לימוד פירש"י). 369 (עניני הלכה בפירש"י).

חלק ו: 50 (בפירושו יש גם חלק הדרוש וההלכה).

חלק ח: 73 (ענינו — תושבע"פ כשהיא בסמיכות לתושב"כ).

שלמי שמחה

חלק לג: 66.

שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתו לארץ

חלק טז: 300.

שלש קליפות הטמאות לגמרי

חלק י: 83 (אפשר לבררם ע"י תשובה).

חלק יב: 36 (אא"פ לבררם כ"א לדחותם. בלמכה מצרים בבכוריהם נתבררו). 196 (אם חכמת ע"ז בכלל ש.). 199 (ב' אופני שייכות חפץ לש.).

חלק יד: 258 (הגופות שמש.). 259 (הניצוצות קדושה שבש.).

שם

חלק ב: 472 (ניתן מלמע' בדעת ההורים, ומתאים לנשמה. מעורר החיות). 516 (ע"י קריאת שם מוהריי"צ נתעורר אדם מעלפונו). 605 (שם משמן טוב).

חלק ג: 843 (אופן העבודה בזה"ג בבחי' שם''). 893 (חיות הדברים שאין להם שם בלה"ק).

חלק ד: 1214. 1247 (אם אדה"ר קרא שמות לדגים).

חלק ה: 57 (שמות פרשיות התורה ודמסכתות הש"ס). 59 (הגדלת השם דאברהם). 287 (אופן כתיבת השם בגט ניתן ללמוד [לכמה שמות). 338 (מחי' הדבר שבשמו נקרא).

חלק ו: 6 (גילוי חיבה בקריאת שם). 7 (חיבה דשם ודמספר). 8 (שם ומספר מורים על העצם שלמעלה מציור). 10 (חילוק מספר ושם). 35 (מורה על מהות האדם).

חלק ז: 307 (אם נתינתו ע"י האב או ע"י האם. הקב"ה משים השם בפיהם). 308 (יכול לשנות שמו).

חלק י: 93 (אופן רמז הטעם בהש.). 97 (מקשר הנשמה בגוף. ש. דהאבות והשבטים). 123 (שינוי קטן בש. רגיל). 310 (מחבר נשמה וגוף. אם אדה"ר קרא שמות לדגים).

חלק יב: 81 (מצורע מוציא ש. דקליפה. תורה ענינה ש. דקדושה). 160 (מבטא תוכן הענין). 182 (קריאת ש. לבת ביום הקריאה הקרוב. מלמע' נותנים לההורים לכוון הש.).

חלק יג: 75 (ש. מילתא גם בנוגע לפועל).

חלק יד: 2 (ש. מקום ע"ש איזה פעולה צ"ל נרמז בזה הפעולה). 227 (אמירת אותיות התחלת וסיום שמו). 250 (קריאת ש. לבת).

חלק טו: 13 (מורה על המקור). 145 (מורה על התוכן). 176 (אותיות, טעם, השם). 396 (כפילת השס). 497 (קריאת שם הילד ע"י אביו ואמו).

חלק טז: 4 (אין לכולם טעם בפשש"מ). 24 (הזכרת ש. מורה על חביבות וחשיבות). 36 (ש. הסדרות מורים על תוכנם). 37 (ב' קצוות ביחס בעל הש. לשמו. שייכות לענין הגלות). 64 (נמנה ראשון).

חלק יז: 474 (כשיש קרוב שגם הוא נקרא באותו הש.).

חלק כ: 264 (ובקשתם משם). 270 (האות הראשונה שבש. היא העיקר). 341 (ש. האדם מורה על ענינו). 371 (הי' הוא ושמו בלבד). 393 (תורה שמותיו של הקב"ה).

חלק כא: 174 (קשור בעצומ"ה האדם. רק להולות). 178 (כנ"ל). 204 (כנ"ל). 247 (ש. האדם מכוון לבחי' נשמתו. הטעם דר' יוסי לא הוה מדייק בשמא).

חלק כב: 148 (ר"מ הוה דייק בשמא).

חלק כג: 5 (מינוי ע"י קריאה בש.). 7 (ב' קצוות בו. חיבור העצם עם כחות הגלויים של האדם). 166 (שלא לקראות ש. בנו בש. רשעים). 295 (ש. האדם מחי' אותו).

חלק כד: 177 (מבטא תוכן הענין). 198 (נקיבת ש. לשנה ע"ש פעולה חד פעמית). 291 (ש. גרים). 348 (שורש וחיות הדבר). 62-457 (חשבון השמות בעניני שידוך).

חלק כה: 64 (שייכות השם לבעל השם. נתינת השם ע"י ההורים). 126 (מורה על התוכן). 170 (טלטול הדרך ממעט את השם). 245 (מורה על התוכן).

חלק ל: 134 (שמו של אדם קשור עם שורש נשמתו כו'). 176 (שם כל דבר הוא חיות הדבר. ע"ד שמות הפרשיות). 284 (יש שמות רבים לזכר ולנקבה שוים).

חלק לד: 14 (תכונות דומות בין בעלי אותו שם). 299 (שם הניתוסף הוא עיקר).

חלק לה: 1 (שם דבר מורה על מהותו וטבעו). 137 (ע"ד שינוי בהכתובים בכתיבת השם ממקום אחד לחבירו).

חלק לו: 110 (רש"י בדרך כלל אינו מבאר פירוש השמות). 230 (הוא הצנור המקשר את הנשמה עם הגוף).

חלק לז: 34 (מורה על המהות ופנימיות). 170 (כנ"ל). 186 (זמן קריאת שם לבת).

שם אלקים

חלק יב: 11 (בקרבנות).

חלק יג: 159 (באי"ע מהוי'. למע' ממצרים).

חלק יד: 480 (בעל היכולת ובעל הכחות).

שם הוי'

חלק ד: 1044 (כמה עניני חיבור גבול ובל"ג שע"י שם הוי'). 1348-1349 (ב' שמות הוי' שביגמה"ר).

חלק ה: 111 (כפל ההי"ן).

חלק ו: 38 (מעלתו על שם אל שדי). 117 (דצח"מ שבשם הוי').

חלק י: 187 (ג' ענינים בה.).

חלק יא: 228 (הצירוף דה.).

חלק יב: 11 (שם ה. בקרבנות). 15 (למע' מכל התחלקות).

חלק יג: 159 (באי"ע לאנכי. למע' מאלקים).

חלק יד: 105 (ה. והקב"ה). 474 (ד' אותיות הם דצח"מ).

שם ועבר

חלק כ: 393 (תושב"כ ותושבע"פ. סתים וגליא דתורה).

שם חם ויפת

חלק י: 28 (ג' קוין).

חלק כ: 280 (ג' הקוין תורה עבודה גמ"ח).

חלק כג: 174 (בני שם ויפת יתבררו לע"ל משא"כ בני חם).

שם טוב

חלק טז: 2 (סדרו בלימוד. ורב). 9 (הלכתא כשמואל בדיני).

חלק יז: 303 (כתר ש. עולה על גביהן).

חלק יח: 63 (נזיר הי').

שם, שמות

חלק לח: 188 (שמות המקומות בתורה ע"ש המאורעות). 213 (הקב"ה משים בפי ההורים השם השייך אל הנשמה כו').

שם שמים

חלק ט: 255 (אמירתו בלימוד הברכות).

חלק כ: 442 (ש. שגור בפיו).

שמא

חלק ה: 218 (ש. ופן).

שמואל

חלק א: 134 (הרג בעצמו את אגג).

חלק כד: 104 (בקשת בנ"י לש. למנות מלך).

חלק לה: 15 (שקול כנגד משה ואהרן). 16 (התפלל על דורו).

חלק לח: 45 (מסירותו לישראל וענוותנותו).

חלק לט: 332 (שייכותו למלכא משיחא).

שמואל, אדמו"ר המהר"ש

חלק טו: 502 (אמר שכשיש חסידים יש רבי).

חלק יח: 462 (פתגמו בענין שמירת הברית).

שמואל, אדמו"ר מהר"ש

חלק א: 54 (ציוה למוהרש"ב לקבל סמיכה קודם חתונתו). 124 (פתגמו ,,מ'דארף לכתחילה אריבער''). 132 ( אידישער קרעכץ איז תשו"ע''). 138. 241 (במאמרו: נהר פרת לא נבקע בקרי"ס).

חלק ג: 1016 (,"מ'דארף לכתחילה אריבער''). 1016.

חלק ד: 1260 (בי' בסה"מ תרכ"ט ד"ה ויגש). 1361 (לידתו בספי' ת"ת שבת"ת והסתלקותו בי"ג תשרי שכנגד ספי' הת"ת. מענהו להצ"צ שריבוי כתיבת מאמריו הם בזכות ה,,יחידות''. המענה באופן דכיבוד אב [1363]).

חלק ו: 80 (מענהו להצ"צ: ,,מען דארף האבן משיח'ן למטה מעשרה טפחים'').

חלק ז: 124 (מעלתו על אחיו, שירש חכמת הצ"צ שלעת זקנותו).

חלק ח: 80 (בי' בסה"מ תרכ"ח).

חלק ט: 77 (ד"ה וכתבתם תרכ"ט נא' בפ' עקב דוקא). 275 (פתגמו על אריכות התפלה שעושה מחצה כו').

חלק יב: 186 (דרכו דלכתחלה אריבער). 187 (כתב רעצעפטן, לא למד באוניברסיטות. היו לו ספרי רפואה).

חלק יד: 401 (הנהגתו בעש"ט'סקע אופנים).

חלק כ: 344 (הוראתו ,לכתחילה אריבער"). 391 (היו אצלו ,,יושבים אברכים שלמדו).

חלק כג: 309 (מאמרו ד"ה מי כמוכה).

חלק כד: 238 (הוראתו והנהגתו הי' באופן דמלכתחילה אריבער). 337 (הנהגתו באמירת ההפטרה בשבת ר"ח מנ"א).

חלק לב: 23 (התחלת נשיאותו בי"ג ניסן).

חלק לד: 233 (פתגמו לכתחילה אַריבער). 269 (הזכות בהדפסת ספריו).

שמואל בצלאל, הרשב"ץ

חלק כב: 356 (פתגמו על ירידת הנשמה בשק של בשר ועצמות).

שמואל בצלאל, רשב"ץ

חלק ב: 500 (מוהרש"ב ציווהו להתלוות למוהריי"צ לאסיפה, אך שימעט להתערב). 611 (הנשמה "ח"ע אין א טאפ..'').

חלק ד: 1180 (כנ"ל).

שמואל הקטן

חלק לח: 42 (ענוותנותו). 45 (כנ"ל).

שמואל, כ"ק אדמו"ר מהר"ש

חלק כה: 322 (פתגמו "לכתחילה אריבער" כו'. גם הנהגה ד"לכתחילה אריבער" צ"ל לפי עולם התיקון).

חלק לט: 290 ( ע"ע).

שמואל, ר"ש גרונם

חלק כד: 346 (ביאורו לתניא).

שמואל, ר"ש מונקעס

חלק טו: 504 (טענתו לאדה"ז שאם אינו רבי איך קיבל ע"ע ליקח מאלפי יהודים תענוג בגשמי').

חלק יח: 500 (שתלה עצמו על פתח כ"ק אדה"ז).

שמונים

חלק יד: 310 (מרמז לנגלה ולפנה"ת. בחי' יסוד). 312 (שייכות לתורה מצות ותפילה).

שמונת ימי המילואים

חלק יא: 172 (ברכת משה בש.). 181 (משה הי' מעמיד ומפרק המשכן. דעת רש"י ודעת רמב"ן). 183 (השתתפות משה בו' ימה"מ).

חלק יב: 37 (ענינם עליית המל'). 57 (מעלת יום הח' בדוגמת מעלת ר"ח). 58 (מחלוקת רמב"ן ורש"י בטעם הקמת המשכן בז' ימה"מ). 59 (חילוק בין זימה"מ ליום הח' הוא כמות ואיכות).

שמועה בשם אומרו

חלק יא: 219 (שפתותיו דובבות בקבר. בדוד. ר' יוחנן. ר' ששת ור' יצחק). 221 (פועל בין בעוה"ז בין בעוה"ב. בנגלה ובנסתר).

שמור את חדש האביב

חלק טז: 95 (סיבה לעיבור שנים).

שמות

חלק ג: 843 (אופן העבודה בגלות בבחי' שם''). 908 (סדר הפרשיות בספר שמות).

חלק ו: 235 (,,יציאה מאפילה לאורה'' חיתומו "בכל מסעיהם'').

שמות הקדושים

חלק טז: 491 (הכוונה בקריאת ש,, עצמות אינו נתפס בש.).

חלק כא: 195 (השמות שאינן נמחקין — שבעה, עשרה כו'). 202 (עצומ"ה שלמע' מהשמות).

חלק כד: 410 (תרגומם לאנגלית). 583 (לעצמותו אינו שייך לקרותו בשום שם שבעולם).

חלק כה: 72 (כל שמות האמורים באברהם קודש כו').

חלק לו: 54 (שמות הק' שיש בהם גם פירוש של חול). 237 (באופן כתיבת ג­ט או - — לא לכותבם בשלימות). ע"ע.

שמחה

חלק א: 65 (אין מערבין ש. בש.). 175 (להחמיר בכ"מ שיש דעה שצ"ל שמחה. כשדעתו רחבה תמיד בש.). 229 (ש. דדוד בהבאת הארון. ריקוד. הכנה לנבואה. בגבול ובל"ג). 231 (ש. פורץ גדר ואיש מזריע תחילה יולדת זכר).

חלק ב: 389 (ח"י אלול נותן ש. בעבודת התשובה כשלעצמה). 421 (ש. פורץ גדר — למטה ולמע'. ג' הקוין תורה עבודה וגמ"ח צ"ל בשמחה. עבודה בש. רק כשהעבודה בקב"ע). 427 (ש. שמקב"ע גדולה מש. שמהשגה). 429 (הש. שמקב"ע מוסיפה בשמחת ההשגה). 432 (ש. יו"ט בזה"ז ביין). 602-612 (ש. בעת לידה, וביום הולדת של רבי. שמחה שע"י העבודה גדולה מש. דבריה"ע ודמ"ת [606]).

חלק ג: 786 (ש. מצד הנשמה ונרגשת בגוף).

חלק ד: 1090-1091 (גם בשבת. ביו"ט שחל בשבת). 1262 (פועלת למע' ג"כ תנועה דש.). 1274 (כמה דרגות בשמחה וענינה בכל חודש אדר ובהוספה בכל יום כו'. פורץ גדר ומביאה את הגאולה דניסן). 1307 (קיום יותר להמצוות).

חלק ה: 55 (אפי' לאדם פשוט שאינו מרגיש). 362. 436 (אבן פינה ומיסודות החסידות).

חלק ז: 247 (פורצת גדרו של עולם).

חלק ח: 367.

חלק ט: 252 (האריז"ל זכה לרוה"ק משמחה של מצוה. שמחה וטוב לבב). 393 (ש. של תורה וש. של מצוה. פורץ גדר וכו'). 474 (ש. וטוב לבב. רוה"ק).

חלק יא: 40 (ביו"ט. בכל השנה). 334 (דחודש אדר ודפורים). 336 (בפורים וביו"ט). 338 (צ"ע ברמב"ם בקשר לש. בחודש אדר).

חלק יב: 211 (גרעון עצבות). 172 (הכרח הש. תמיד).

חלק יג: 25 (ביו"ט, בשבת). 28 (גם בעת הש. צ"ל ביטול). 158 (ש. פועלת שיהי' בפנימיות). 287 (התעוררות בחיזוק תומ"צ בש.).

חלק יד: 157 (ש. דשמח"ת ודחה"ש). 166 (דג' רגלים ודשמע"צ ושמח"ת). 336 (משתף בה אחרים). 340 (צ"ל ש. בכלל, בפרט במילוי השליחות). 355 (ע"י התבוננות שמתאחד עם הבורא בא לש. בפרט בענין התשובה). 356 (עצבות מופרך. לב נשבר צ"ל רק כשבא מפני תשובה). 357 (הרגש ירידה ברוח' צריך ג"כ להביא לש.). 358 (ש. באשה נוגע ביותר). 403 (ש. למטה פועל ש. למעלה. ממשיך חיים). 416 (ש. כפולה דמקיף ופנימי). 436 (תומ"צ צ"ל בש.). 452 (בעבודת ה'). 453 (בשבת). 470 (בסוכות, בד"מ).

חלק טו: 83 (דבראשית, נח, לך לך). 91 (פורץ גדר).

חלק טז: 526 (פעולתה למעלה).

חלק יז: 100 (העבר את המת שלא לערבב הש., ש. המקום, ישראל). 269 (ש. של מצוה). 275 (ש. המועדות, סוכות, של מצוה).

חלק יט: 353 (דחה"ס). 368 (נשים בש. יו"ט). 521 (ההכרח דעבדו את ה' בש.). 522 (כנ"ל ובפרט כשמראים כמה ענינים טובים). 523 (מוסיף בברכת ה'). 524. 534 (ביותר בחדש תשרי).

חלק כ: 104 (ש. ומרירות ביחד. זמן המרירות בליל חמישי וזמן הש. בש"ק). 126 (צ"ל גם בזה"ג). 174 (מעיקר ההדגשות שבתורת החסידות עבודת ה' בש. וחיות). 259 (פורץ גדר). 272 (עבודה בש.: זריזות תוצאה מש.). 280 (פורץ גדר). 375 (כנ"ל). 383 (הש. מהזכות להיות שליח הקב"ה לדירה בתחתונים. ש. פורץ גדר). 384 (צ"ל במיוחד בעקבתא דמשיחא). 405 (שיר וש. בגלות). 507 (עבודת ה' בש.). 552 (כנ"ל. עי"ז זכה האריז"ל לרוה"ק. ש. וטוב לבב — שייכותם). 555 (עבודת ה' בש.).

חלק כא: 491 (טוב לב משתה תמיד). 491 (טוב לב משתה תמיד).

חלק כב: 62. 62 (בתומ"צ נעשה קירוב אחר ריחוק דנשמה ואלקות — בדוגמת שמחת חו"כ). 193 (עבודה בש. בזה"ג). 251 (עבודה בש.). 319 (ש. פנימית, וגלוי'). 321 (החובה לשמח כאו"א — אנשי בדוחי). 341 (ע"י ש למטה — פועלים ההמשכות מלמעלה בש.). 351 (פורץ גדר).

חלק כג: 128. 241 (שמחת הגאולה). 268. 128. 241 (שמחת הגאולה). 268 (השפעת ש. על כל השנה מיו"ט). 311 (כל עניני תומ"צ צריכים להעשות מתוך ש,, בפרט תשובה). 321 (ש. של מצוה). 321 (מוליכין חלילין לבית הש,, בית הש. הכללי לע"ל). 67-464 (מוסיפה בהצלחת העבודה). 510 (פורצת כל הגדרים). 547 (הכרח עבודת ה' מתוך ש. אפי' בתוך י"ב חדש).

חלק כד: 48 (הש. בהשלמת מצוה). 66. 48 (הש. בהשלמת מצוה). 66 (ש. דלע"ל). 72 (קבלת פורעניות בש.). 236 (בתשו"ע. בשירה). 247 (ב' אופני ש. (של מצוה) — א). 250 (שלימות הש. הבלתי מוגבלת היא כשחודרת בכחות הפנימיים). 251 (בכלי שיר). 263 (הנהגה התמידית דבנ"י). 276 (שמחת ישראל ושמחת הקב"ה). 283 (כנ"ל). 293. 303 (עבודת ישראל בש. מצד שמחת הקב"ה בהם). 328 (ש. בכל השנה משמח"ת). 382 (מוסיפה בהצלחת התפקיד). 427 (הכרח הש. בהשגת נצחון בעבודת ה'). 487. 516 (רחבות גדלות המוחין). 522 (הכרח הש. תמיד. ריבוי הש. — ש. וטוב לבב). 526. 529 (ש. ש"מ במצות תשובה). 542 (ש. כפולה — השי"ת ובנ"י). 48. 547. 556. 565 (דוגמא להפלגת הש. משמחת נשואי בנו יחידו). 571. 608 (ע"י ש. של מצוה — התגברות על הנסיונות. פורץ גדר). 617 (ש. של מצוה). 639 (קיום המצוות בש.: עי"ז זכה האריז"ל לרוה"ק).

חלק כה: 142 (בדין אין מערבין שמחה בשמחה). 262 (גילוי כוחות עצמיים). 341 (בעבודת השליחות). 351 (בינה). 357 (הפצת המעיינות מתוך שמחה). 361 (יש ע"ז נתינת כח מלמעלה). 372 (פורצת גדר הגלות). 400 (הו"ע כללי בתומ"צ. נחיצותה בימינו). 401 (ביטול גזירות ע"י הוספה בשמחה). 402 (פורצת גדר). 414 (בהתאסף כמה מישראל). 491 (בלימוד התורה).

חלק ל: 104 (החילוק בין שמחה וגילה. וגילו ברעדה). 106 (פורצת הגדרים).

חלק לא: 76 (פורצת גדר. ענינה גילוי). 267 (עבדו את ה' בשמחה). 272 (פורצת הגדרים ד­גוף ונה"ב).

חלק לב: 187 (פורץ כל הגדרים). 205 (בעבודת ה'). 252 (כנ"ל). ע"ע.

חלק לג: 67 (כל יום נק' יום שמחה מכח הקרבת התמידין). ע"ע.

חלק לד: 335 (צ"ל שמחה אמיתית במצב תמידי). 336 (העבודה לשמח את קונו).

חלק לה: 265 (מצד אהבת ישראל צריך להודיע גם בשורות משמחות). 279 (מיסודות תורת החסידות). 283 (שמחה דלמטה ממשיך חדוה עילאה). 321 (ע"י האור דתורה באים לשמחה). ע"ע.

חלק לו: 83 (באה ע"י הביטול שלפנ"ז. פורצת גדר). 298 (פורצת גדר). ע"ע.

חלק לז: 127 (שמחה של מצוה). 173 (שמחת לבב, ב' חללי הלב).

חלק לח: 158 (עבודת ה' בשמחה — נקודת החסידות).

חלק לט: 7 (עבודת ה' מתוך שמחה רבה וחביבות יתירה). 230 (פורצת גדר). 325 (עבודת ה' מתוך שמחה). 360 (תשו"ע מתוך שמחה). 402 (פורצת גדר). 434 (בקיום המצות). ע"ע.

שמחת בית השואבה

חלק ב: 419 (ניסוך המים כשר במי מקוה דכיור. כש,,ושאבתם מים בששון'' אז ,,ממעיני הישועה''). 420. 422. 423. 424. 425 (שייכת משקידש היום. ניסוך המים כשר אפי' בלילה הראשונה). 427 (שמחה בניסוך המים דוקא). 429 (שמחה בכל ימי הסכות — גם בניסוך היין).

חלק ד: 1365.

חלק ז: 331 (פרסום ושמחה יותר מאשר בקצירת העומר).

חלק יד: 159 (לא כשמח"ת). 166 (כנ"ל. שמחה מוגבלת). 202 (המים לנו בחבית של זהב).

חלק יז: 267.

חלק יט: 305 (האחדות דש. ודהקהל). 355 (טעם להחילוקים בש.).

חלק כד: 246 (מתחלת בליל א' ובשלימות בליל ב' אחר נטילת ד' מינים). 247 (בזה"ג ש. מתחלת בכל התוקף בליל א'). 248 (שמחה בלתי מוגבלת). 250 (אופן השאיבה בליל א', בשבת). 251 (החידוש דכלי שיר בש,: בזמן בית ראשון). 252 (מעלת ש. בזה"ז). 342.

שמחת תורה

חלק יד: 156 (קרה"ת דש. השמחה הוא על הלוח"ש). 159 (יותר משמחת ביה"ש). 164 (קרה"ת דש.). 166 (השמחה בש. אינה קשורה במצות). 167 (בלי התחלקות). 168 (המשכת בל"ג בתורה). 442 (ע"י הריקודים נמשך כתר תורה ואותיות התורה. נוגע לכל השנה. המ"ח שעות דשמע"צ וש. יקר ביותר).

חלק טו: 5 (תחילה ריקוד ואח"כ קריאה בתורה). 479 (השמים ש. לה'. כמה פי' בש.).

חלק יז: 276. 286 (ש. הארץ, האדם). 287 (פירות ש.). 288 (עומר ושתה"ל דש.). 289 (שומרי ש., ש. קרקע וכספים). 291 (נפקע שעבוד הגוף ולא דנכסים). 295 (חיוב ושלילה דש.). 446 (טוב לשמים וטוב לבריות). 520.

חלק יט: 371. 380 (תרעין פתיחין, שערי אורה, ברכה והצלחה). 381 (שייך ללוחות שניות). 382 (יו"ט שני וענין בפ"ע, שייכות למ"ת, לוחות שניות ומנהג). 578 (הליכה להקפות בבתי כנסת). 579. 559 (שבת לה', תענוג). 599. 606 (השלמת תקופה). 608 (איסורי מלאכות דש. ושבת). 609 (ע"י קיום ש. מביא גאולה). 611 (הקדמה להקהל). 1. 4. 75. 5. 7. 5. 9. 5. 6. 8. 190 (אתם עדי. וישראל). 329 (עדים על ההתראה לקיום המצות). 331 (כנ"ל, באופן דסימן). 334 (כנ"ל, באופן דעדות גמורה. כח הבנה דש.). 336 (שני כתי עדים או כת אחת).

שמיטה

חלק א: 107 (שביתה למרות קושיית ,מה נאכל'. קב"ע. שבת לה' בענינים ארציים). 273. 274. 275.

חלק ב: 548 (שבת הארץ, התמסרות לעניני קדושה. ברכת שנה הששית מוכיחה שאין טעם הש. עפ"י השכל [549]). 551 (עבודת שש השנים מכח ה,,ושבתה''). 628. 4. 4. 4. 4. 630.

חלק ז: 170 (ש. קרקע וכספים בזמן שאין היובל נוהג. מחלוקת הבבלי והירושלמי). 171 (בזה"ב ש. קשורה ביובל — בכמה דרגות. בזה"ג אינם קשורים). 172 (בעבודה — קב"ע וביטול היש). 173 (מעלתה העיקרית בזמן בית ראשון — קב"ע בהשגה. בזמן ב"ש — חב"ד שבהוד. בזה"ג— הוד שבהוד). 174 (תיקנו זכר לשמיטה ולא זכר ליובל). 184 (אדנות הבורא בגלוי בשנת הש. ובהעלם בשש השנים). 185 (הכח לשילוב עבודת ו' השנים עם השביתה בשביעית הוא מהר סיני). 355 (מצוה לפרסם פסק אדה"ז שזמן עשיית הפרוזבול לכתחילה הוא בסוף שנה הששית. וי"ל שיעשה בער"ה אחר התרת נדרים. אם בזה"ז עובר מה"ת באם אינו מלוה מפני שקרבה שנת השבע). 357 (קודש לה' ועדות לבורא עולם — כשבת. השביתה צ"ל לשם ה'). 358 (ניצול הפנאי לעניני קדושה. רוח הקדושה של הש. צריכה להימשך ולהשפיע בשנים שלאחרי'). 359 (כשבת — שכל המעשים קודש לה').

חלק ט: 379 (ש. ותשובה). 407 (שביתה מחומריות לשם ה', בכל עניניו). 442 (תכלית ,,שבת לה' '' בעבודת שש השנים). 476 (ש. ושבת. מגלה בעלות הקב"ה).

חלק כ: 399 (טעמו מכיון שהוא זמן מיוחד להתמסרות ללימוד התורה).

חלק כב: 143 (ביאור הזוהר — שעבדים יוצאים לחירות בשנת השמיטה).

חלק כד: 197 (שייכות תוכן מצות ש. להקהל). 201 (שקו"ט אם הקהל מה"ת תלוי בש. מה"ת). 201 (ג' עניני ש. — שביתת האדם והארץ והפקר הפירות — מדגישים אדנות הקב"ה על האדם, חוקי הטבע ונכסי האדם). 205 (המשך עניני ש. בשנה השמינית). 283 (תוכנה — שבת, תענוג). 284 (שייכותה לחודש אלול שלפני'). 310 (פי' בז דוד בא במוצאי שביעית). 314 (תוכנה שבת. הוספה בתורה, תפלה וגמ"ח בש. ובחודש אלול שלפני').

חלק לב: 159 (ענינה להחדיר ההכרה שהצמיחה תלוי' בהקב"ה). 160 (בשנה השביעית עסק התורה במנוחה בלי שום דאגה). 257 (בענין מכירת הקרקעות לזמן).

חלק לד: 108 (טעמה ההכרה שהכל ברשות אדון הכל). 112 (הסך-הכל מכל דבר צריך להיות שבת לה'). 188 (בעון שמיטה גלו מא"י). 215 (מצוה נצחית. תוכנה ההכרה שהכל ברשות אדון הכל). 233 (עי"ז רצית ה' ארצך גו'). 318 (שייכותה לשבת). 326 (ההכרה שהכל ברשות אדון הכל. הפקר לכל).

חלק לו: 243 (בשנת השמיטה כולם שוים, עניים ועשירים). 298 (זהירות לא לשגוג בעניני שמיטה בתור סגולה לבריאות).

שמיטה ויובל

חלק י: 176 (עוה"ז שמיטה שני').

חלק יא: 300 (שמיטה ושבת. שייכות שמיטה לגמ"ח).

חלק יב: 47 (אופן שחרור עבדים ביובל). 108 (ב' ענינים בזה ששמיטה צ"ל לשם ה'). 110 (תוס' שביעית). 112 (שמיטה זכר למעשה בראשית. אבל לא בכל מלאכות). 113 (ממשיך קדושה בפירות וגם בהארץ וגם בעניני בהמה). 245 (שמיטה ענינה קדושה יתירה). 247 (שמיטה הוא תנאי מוקדם להו' שנים). 250 (שדך וכרמך. מרמז להידור מצוה). 256 (ענינה לימוד התורה. כמו לע"ל. פרוזבול בנוגע להלוואות דשנת הז').

חלק יג: 250 (חירות בא מיובל).

שמים

חלק כה: 177 (שא מים). 247 (שמים וארץ מי נברא תחילה).

חלק לד: 170 (שמים במקרא לפעמים פירושו מקום גבוה ביותר או מקום רחוק בארץ). 204 (שמים וארץ, תומ"צ).

חלק לה: 43 (במארז"ל חמשה קנינים כו' שמים וארץ קנין אחד. גילוי אלקות גם בשמים וארץ הגשמיים ע"י שהם חזקים כיום הבראם כו').

חלק לט: 139 (מעלת צבא השמים על צבא הארץ). 212 (ההבדל דהתבוננות בצבא השמים שאו מרום עיניכם גו' והתבוננות בצבא הארץ. על פסוק: דברך נצב בשמים). 214 (בצבא השמים אלקות בגילוי). 446 (האזנה על "שמים" ושמיעה על "ארץ").

שמים וארץ

חלק ד: 1158-1159 (שבנשמה ושבתומ"צ).

חלק ו: 76 (מי נברא תחילה).

חלק ח: 117 (רקיע המבדיל).

חלק כ: 265 (שמים חדשים וארץ חדשה). 319 (הפכים. "ארצה" ו,שמימה" בתוס' ה"א). 340 (שמים — תורה). 371 (שמים — עצומ"ה. שמים לשון שבועה).

חלק כד: 41 (עצם מציאות השמים מגלה אלקות). 630 (שמיעה והאזנה).

שמיני עצרת

חלק יד: 162 (הקליטה). 164 (כנ"ל. דתמליכוני עליכם דר"ה). 165 (ב"פ בש.). 166 (יום שמיני). 442 (הקליטה. המ"ח שעות דש. ושמח"ת יקר ביותר).

חלק יז: 337 (למעלה גם מתענוג הבלתי מורכב דיו"כ).

שמיני עצרת ושמח"ת

חלק ב: 433 (מונע ,,פרידתכם''. אחדות דשמע"צ ואחדות דסכות. הריקודים אחדות ושמחה בל"ג [434]). 435 (קריאת ,,לעיני כל ישראל' אחדות). 439 (ע"י השמחה בשמח"ת אפשר לפעול כמו ע"י המרירות בר"ה ויו"כ, וכן בכח האחדות שבשמח"ת). 443 (לך לבדך. אין ענין הדינין). 447 (עבודה בקו השמחה למי שלא עבד עבודת המרירות בר"ה ויו"כ). 647 (כנ"ל. קביעותם כקביעות ב' ימי ר"ה. כ"א יום מר"ה לשמע"צ ושמח"ת. קבלה בכח התורה). 648 (שמע"צ מה"ת שמח"ת מדרבנן ורק בחו"ל). 640-650 (כר"ה יו"כ. עורו ישנים — גם ממדרי' הגבוהות דשינה). 652 (מלאכים מסדרים תפלות שמח"ת המעורבות).

חלק ג: 833-834 (שייכות שמע"צ ליוסף. רגל בפ"ע והמשך לסכות. פר א' איל א'. מדריגת ,,שמיני''). 835 (שייכות למוהריי"צ).

חלק ד: 1167. 1215 (הריקודים בהקפות — כתר שם טוב, קבלה בשמחה לקיום המצות בפועל במשך כל השנה. יציאה מהגבלותיו [1217]). 1368 (אין נטילת ד"מ).

חלק ה: 7. 7. 228 (שמע"צ רגל בפ"ע). 229 (יש גדר סוכה בשמע"צ [ונפק"מ להלכהו אך אין ישיבה בסוכה. עיקר ענין ההקפות הוא בשמח"ת. המשכת המקיף דסכך נעלה יותר בשמע"צ מבסכות, ובשמח"ת עוד יותר). 231 (המשכת ג' המקיפים בפנימיות, בסכך, ובמדרי' נעלה יותר. ישיבה בסוכה מד"ס). 232 (אין מברכין על ישיבת הסוכה בשמע"צ. מקיף דשמח"ת). 233 (אחדות בבנ"י, ופועל האחדות גם לאח"כ). 235 (שמח"ת ביוט"ש ש"ג והוא עיקר מעלתו דיוט"ש. בשמח"ת מתעלית עבודת סכות ושמע"צ). 237 (שייכות קריאת וזאת הברכה לענין המועד דשמע"צ. בחי' ,,אומה יחידה'' בגילוי). 238 (שייכות ענין שמח"ת לענין שמע"צ). 242 (שייכות שמח"ת ללוחות הראשונות והשניות. שמחים בתורה ומשמחים התורה— ומרומז בקריאה"ת דשמח"ת. ב' ענינים בפ' וזאת הברכה ושייכותם לשמע"צ ולשמח"ת). 243 (נתינת הכח משמע"צ ושמח"ת על עבודת כל השנה). 391 (ענין האחדות בשמע"צ). 393 (שמח"ת מביאה לשמחה של מצוה). 394 (בשמע"צ אסיפת ההמשכות דתשרי ובשמח"ת התחלת ההתגלות לכל השנה. שמחה עליונה וכללית ביותר ואינה במנין המצות). 397 (בשמע"צ ושמח"ת הוא כבנעילת יו"כ. ברכת גשם בשמע"צ).

חלק ז: 287 (דין שמע"צ להעובר את קו התאריך).

חלק ח: 159 (הבדלה בין ישראל לעמים).

חלק ט: 225 (שייכות שמח"ת לקריאת וזאת הברכה משום היותו למחרת שמע"צ. אין קוראין הנ"ל ביו"ט א' כבשאר יו"ט). 226 (פתגם אדה"א בנוגע שמע"צ ושמח"ת ,,די בני א"י מישן אויס באטשווענע מיט פלייש''. בשמח"ת ענין בפ"ע מלבד היותו יוט"ש. בא"י ב' הענינים ביום א'. סיום התורה שייך לענינו של יום). 227 (חלוקת שמע"צ משמח"ת בשייכותם לחגה"ס. אכילה בסוכה 5 בשמע"צ. שמח"ת נק' גם ,תשיעי').

חלק כה: 298 (קשה עלי פרידתכם כו'). 300 (כנ"ל). 301 (אחדות. פר אחד). 303 (יום אחד. המשכת המקיפים בפנימיות). 489 (ההשלמה בשבת בראשית. הכרזת ויעקב הלך לדרכו במוצאי שמח"ת).

חלק לה: 14 (ויעקב הלך לדרכו. לאחרי כל ה­עבודה דתשרי ישראל ומלכא בלחודוהי — רצוא, קריאת בראשית ברא גו' — שוב). 242 (הכרזת ויעקב הלך לדרכו במוצאי שמח"ת. המשך ההקפות דביהכ"נ כאן לחברון וירושלים). 243 (פסוקי ההקפות להביא ראי' מן התורה לענין ההקפות. שייכות לאהבת ואחדות ישראל). 249 (הכרזת ויעקב הלך לדרכו במוצאי שמח"ת. המשך ההקפות דביהכ"נ כאן לחברון וירושלים).

חלק לז: 111 (שמיני מלשון שומן כו'). 178 (בפי' שמיני).

חלק לט: 407 (משיחות שמע"צ ושמח"ת תרצ"ה. פתגם: הקפות נותנים בהקפה כו'). 408 (הזווג להולדת הנשמות. רמז בפז"ר קש"ב). 409 (השמחה וגעגועים בעת היציאה שעוברים לעבודת "ויעקב הלך לדרכו"). 410 (נוסח המברק למשתתפים בהקפות שניות בירושלים ת"ו). 426 (יהיו לך לבדך גו'). 427 (ישראל ומלכא בלחו­דוהי). 438 (מעלתם כשחלים בסמיכות לשבת). 451 (כנ"ל).

שמיני עצרת ושמחת תורה

חלק כ: 255 (ריקוד בס"ת המכוסה במפה. השמחה גם אצל הפשוטים. ריקוד בס"ת — תושב"כ. שמח"ת בשמע"צ ולא בחגה"ש. המשל במדרש למלך שהיו לו בנות הרבה אחת" בשמח"ת. אסרו חג התחלת ההמשכה על כל השנה). 260 (פר אחד — למע' מהתחלקות). 268 (כנ"ל. קשה עלי פרידתכם. בהריקוד ברגלים (שבזה כולם שוים) מודגש ענין האחדות, ומעלת אלו שהם בדרגת רגלים). 298 (בהריקוד ברגלים מתנשא גם הראש). 369 (שמחת התורה עצמה. התורה בבחי' שעשוע המלך בעצמותו. עבודת היום בשמחה וריקודים. בהריקוד כולם שוים. בהריקוד ברגלים מתעלה גם הראש. מתגלה מעלת ישראל כפי שהם בשרשם למע' מהתורה. ישראל ומלכא בלחודוהי). 374 (שמח"ת בשמע"צ ולא בחגה"ש).

חלק כב: 126 (נכלל בהשם: ,חג"). 129 (רגל בפ"ע).

חלק כג: 195 (קרבנותיו כנגד ישראל).

חלק כד: 223 (הטעם שגומרים ומתחילים התורה בשמח"ת ולא בר"ה). 233 (אופן חזרת הקריאה דפ' ברכה). 328 (מרקדים ברחובות). 342 (היתר השירה והריקוד). 358 (שמחה כפולה והדדית). 96-592. 593 (מעלת היות המחנך עם המחונכים בשמע"צ ושמח"ת). 644 (השלימות רעבודת תמליכוני עליכם דר"ה).

חלק לג: 176 (בפי' הכתוב: עצרת תהי' לכם). 182 (במארז"ל שמיני רגל בפ"ע כו'). 184 (שמע"צ הוא השרש בתורה לענין יו"ט שני של גליות). 185 (עצרת תהי' לכם, ישראל ומלכא בלחודוהי).

שמיעה

חלק ה: 180 (כפשוטה: המתנה).

חלק ו: 121 (וראי'. שומעין את הנראה כו').

חלק ט: 59 (כנ"ל. הולדת המדות מב' אופנים אלו). 82.

חלק יז: 112. 359 (שייכותה לשמעון. תורתו אומנתו).

חלק כ: 214 ("הערן" ו"דערהערן").

חלק כג: 13 (מעלת הלימוד על הש.). 231 (החילוק בין ,שומע כעונה" לעניית אמן).

חלק כד: 367 (ש. וראי' בהשכלה). 630 (ש. מרחוק והאזנה מקרוב).

חלק כה: 483 (בלשון הבקשה "שיפעלו הדברים בי ובהשומעים". "הערן" ו"דערהערן").

חלק לד: 203 (שמיעה והאזנה). ע"ע.

חלק לז: 161 (דרגות בשמיעה: שמיעה סתם, ושמיעה נפשית).

חלק לט: 446 (האזנה על "שמים" ושמיעה על "ארץ"). ע"ע.

שמיר

חלק כה: 204 (כתוב כו' בצפורן שמיר).

שמירה

חלק י: 193 (ממתין ומצפה).

חלק יד: 138 (ש. ענינה שלילת הפעולה). 444 (ש. משטרה וצבא בא ע"י הקב"ה).

חלק כה: 204 (ל' שמירה בזכרון).

חלק לא: 115 (ענינה בעבודה הרוחנית). ע"ע.

שמירת הברית

חלק ז: 312 (כהיום יש מקום לפרסם ע"ד גודל האיסור כו'. י"א דהוי במנין המצות). 314 (תיקונים: ע"י תפלין, צדיק, סמיכת גאולה לתפלה, עסק בסודות התורה).

חלק יח: 462. 483 (שייך לאותיות יו"דה"א. התקשרות הקב"ה וכנס"י).

שמירת הלשון

חלק יב: 183 (לה"ר מזיק לג'. לה"ר גם אם אמת). 185 (סיבה לעון הידוע).

חלק יד: 294 (אסור לדבר לה"ר על עצמו).

שמירת מקדש

חלק יח: 464 (נשנה במס' מדות ותמיד). 465 (עונש הישן בשעת הש.).

שמלות

חלק יח: 447 (אורך הש.).

שמן

חלק א: 102 (מעלת הרגל על השמן. שמן וזיתים). 171 (רזי רזין. מים יין ושמן דש.).

חלק ב: 483 (בחנוכה. העלם, חשאי. שמן ויין). 605 (שם משמן טוב).

חלק ד: 1258-1259 (נס חנוכה וי"ט כסלו הידור בש. דמנורה וש. שבתורה). 1259 (ש. המשחה — תורת חב"ד).

חלק י: 275 (פנימיות התורה). 293 (תכונות הפכיות). 294 (גם בש. עכור ה"ה אור. ש. ה"ה פנה"ת).

חלק יא: 127 (ש. זך בלי שמרים). 130 (ש. למנורה אינו טוחן ברחיים).

חלק כ: 395 (פנימיות התורה). 579 (כנ"ל).

חלק כג: 198 (ש. המשחה וש. אפרסמון במשיחת מלכים). 514 (פנימיות התורה נק' ש.).

חלק כד: 20 (ביאור הפלוגתא אם רגב בעבר הירדן הוי שני' לתקוע לש.). 21 (ענינו — ביטול במציאות). 23 (ש. וחכמה). 24 (לשכת בית שמנים: שם היו נותנים יין וש. — המשכת בחי' הזכרון במקום השכחה. השייכות לראב"י ואבא שאול). 26 (ענין יין וש. ביחד בתורה).

חלק כה: 108 (משיחת מלך בשמן המשחה). 111. 353 (פנימיות התורה). 387 (רזין דרזין. הוא מפעפע בכל דבר והעצם שבכל דבר).

חלק ל: 308 (ישראל נמשלו לשמן שאין מתערבין כו').

חלק לה: 174 (חכמה). 320 (פנימיות התורה). ע"ע.

חלק לז: 111 (מפעפע בכולו. פנימיות התורה).

שמן המשחה

חלק טז: 394 (מדתו, אופן עשייתו). 397 (באופן של רקיחה, שישאר שמן).

שמע"צ ושמח"ת

חלק לד: 223 (פר אחד איל אחד. מלכא וישראל בלחודוהי). 224 (ב' פי': שמחת ישראל בתורה, ושמחת ישראל את התורה). 312 (המשכת השמחה על כל השנה. ההכרזה במוצאי שמח"ת ויעקב הלך לדרכו). 313 (לפרסם להמשתתפים בהקפות שלא לחלל יו"ט).

שמעון

חלק ה: 150 (הרג אנשי שכם). 161 (חטא שמעון ולוי). 190 (כנ"ל). 228 (נשא אחותו דינה). 251 (מעשה שכם).

חלק טז: 75 (שיטתו שמותר להתגרות ברשע שהשעה משחקת לו). 535 (יעסוק בתורה ומלאכתו נעשית ע"י אחרים).

חלק יז: 359 (השם, שייכות לתורתו אומנתו). 272. 273. 303 (שייכות מאמרו שכתר שם טוב למעלה מכתר תורה לל"ג בעומר). 309 (לאחר י"ב, י"ג שנים במערה). 310 (לפעמים מוזכר לפני ר"י ולפעמים לאחריו. אם הי' בדור לאחרי ר"י). 311 (גילה רזי תורה. יכולני לפטור את העולם כולו מן הדין). 358 (דרגת תורתו אומנתו דרשב"י, וחביריו, לפני ולאחר יציאתו מן המערה). 361 (אנא סימנא בעלמא, מאן פני האדון ה' דא רשב"י). 363 (לא נראתה קשת בימיו. יסוד עולם). 364 (יכול לפטור כל העולם מן הדין). 505. 508. 513 (אין אומרים עליו זי"ע). 356 (מאמרו בפרקי אבות). 357 (שייכותו לרשב"י). 361 (דרשתו במעשה מרכבה). 362 (אם הי' כהן. פעל שנתקשרו השמים בעבים ונראתה הקשת).

חלק יח: 427 (אנא ידענא דאנפאי נהירין. ומשה).

חלק כ: 348 (בחי' שמיעה, יראה, פ' שני' של ק"ש).

חלק כג: 60 (הרמז בהקרבן דנשיא ש.). 304.

חלק כה: 186 (שמעון ולוי הריגתם אנשי שכם). 291 (בחי' שמיעה ויראה. התכללותו עם עבודת ראובן).

חלק ל: 388 (רמז בהשם שמעון).

שמעון הכופר

חלק יט: 91.

שמעון, ר"ש בן לקיש

חלק ז: 109 (מחלוקת ר"י ור"ל בדין זבה דיום י"א היא כענין מחלוקתם בדין חצי שיעור).

שמעון, רשב"י

חלק א: 283 (האיר בו גילוי דלע"ל, ראה הברכות הנסתרות וגילן לכאו"א). 285 (הביא גשמים ע"י אמירת תורה). 287 (לגביו לא הי' החורבן. המשיך פנימיות התורה בגילוי לעולם, וכן ההשפעות הגשמיות שממנה. יגן על בנ"י עד ביאת משיח [289]).

חלק ג: 766 (פני האדון הוי' דא רשב"י. קבלת פני השכינה דרשב"י. קיום מצוות ברוחניות). 872 (נרמז בתרגום. תורתו מביאה הגאולה). 1002 (מדריגתו בהסתלקותו. גבוה באי"ע לדורו אך שמחת ההילולא שייכת לכאו"א [1003]. מחבר הגבוה ביותר והנמוך ביותר, ממשיך נצחיות התורה אפי' לע"ה, מתקן העולם אפי' במקום טומאה — וכ"ז אחר ההתעלות שבמערה [1004-[1005]. ירידה אל החוטאים לפוטרם מן הדין — מהיותו מבני עלי' [1006]. כדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק — בזה"ג [1007]). 1014 (כל מציאותו אלקות).

חלק ד: 1232 (פעל בעולם לא בדרך התלבשות). 1236 (צדיק יסוד עולם יחיד בדורו. הוי מסי למה דהוה מחי ר"א, עבודה עם העולם. לא נראתה הקשת בימיו — זיכוך העולם [1239]). 1303-1304 (הארת משיח. בירר המחיצה שבין עליונים לתחתונים. גילוי פנימיות התורה לתנאים ועד לינוקי. שרשו מבחי' משה ומבחי' משיח. שמחה בהילולא דילי').

חלק ה: 31 (דריש טעמא דקרא). 129 (מעלתו על שאר התנאים. גילה רזי תורה. הסתלקותו). 130 (מבחי' משיח). 149 (ברח למרות שלגביו לא הי' חורבן).

חלק ז: 38 (המשיך ממדרי' הנעלות ביותר למטה מטה, ובכחו ניתן להמשיך מפנימיות הנשמה לנה"ב והעולם). 188 (שיטתו בכ"מ שביטול הצורה הוא ביטול גמור). 336 (מש"כ בפרע"ח שרשב"י מתלמידי ר"ע שמתו בספיה"ע). 337 (שייכותו למשה). 338 (פתח צינור השפעת פנימיות התורה לכל באי עולם). 340 (הביא גילוי פנימיות התורה בעולם). 343 (יום שמחתו בל"ג בעומר. אהבת ישראל שלו). 346 (מדריגותיו. ר"ע א"ל דייך שאני ובוראך כו' אך ר"מ ישב ראשון).

חלק ח: 179 (דריש טעמא דקרא ומפרש חטא צלפחד שיתאים יותר לקרא. מתי דורש טעמא דקרא). 180 (הפסיק לעשיית סוכה). 355 (לגביו לא הי' חורבן אך קיים דיני האבילות). 365 (פעל ירידת גשמים ע"י תורתו).

חלק כ: 92-95 (ע"י תורה פעל גשמים מיד, משא"כ חוני המעגל ע"י תפלה. מאמרו: ג' נענו במענה פיהם). 147 (דריש טעמא דקרא. סתם ר"ש רשב"י). 152 (למרות הגזירות עליו ממלכות רומי הלך אליהם לבטל גזירה. מלומד בנסים. ר"א מחי ור"ש מסי. יכולתו לפטור העולם מן הדין. אופן המשכתו אלקות בעולם ובהרע כפי שהם במקומם ובמדריגתם ולא ע"י שינוי בהם). 388 (בחד קטירא כו').

חלק כא: 17 (בי' אחידא). 244 (תורתו אומנתו). 40-247 (כנ"ל).

חלק כב: 141 (עבודתו במערה הביאה לעבודתו בתיקון העולם — ע"ד רצו"ש). 142 (מפרק כ"ד פירוקי). 153 (דריש טעמא דקרא). 156 (שיטתו שצ"ל מלאכתן נעשית ע"י אחרים. מאמרו — שכינה עמהן). 161 (אנא סימנא בעלמא). 319 (שייכותו לכל בנ"י. שייכותו לענין השמחה). 320 (מלומד בנסים. יכולני לפטור כל העולם כולו מן הדין. כדאי לסמוך עליו בשעת הדחק). 323 (כנ"ל. שייכותו לגאולה העתידה). 27-323 (תקנותיו לטובת ישראל תיכף ביציאתו מהמערה). 328 (עסקו במערה בת"ר סדרי משנה).

חלק כג: 161 (מאן פני האדון הוי' דא רשב"י). 246 (מעלות רשב"י ועניניו רובם הובאו דוקא בירושלמי).

חלק כד: 35 (הורדת גשמים דרשב"י ע"י תורה). 88 (סתם ספרי ר"ש).

חלק כה: 83 (ע"ד הבקשה לומר מילתא חדתא בענין פרה אדומה). 291 (מודה רשב"י שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב).

חלק לב: 152 (השתדלותו באהבת ישראל. מאמרו: יכול אני לפטור כו'). 153 (כדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק דגלות). 254 (וצדיק יסוד עולם). 255 (כדאי הוא ר"ש לסמוך כו'). 262 (אהבת ישראל שלו. עילויו שלא בערך לאחרי יציאתו מה­מערה). 264 (ענינו חיבור הזוהר ופעולת הגאולה).

חלק לג: 76 (שיטתו שלפעמים המיעוט מכריע את הרוב. מאמרו: יכול אני לפטור כו').

חלק לה: 32 (מאמרו שיכול לפטור את העולם כולו מן הדין. במארז"ל שבדורו לא נראתה הקשת). 38 (שייכותו לביאת המשיח). 149 (גילה את פנימיה"ת. מא­מרו שמותר להתגרות ברשעים כו' — הכנעת הרשעים בעודם בתוקפם. הוא ניצוצו של משה).

חלק לז: 121 (תורתו אומנתו. שייכותו המיוחדת לילדי ישראל). 122 (פקד עקרות). 123 (כדאי לסמוך עליו בשעת דחק הגלות). 128 (אני ובוראך מכירין כוחך. תורתו אומנתו). 130 (התעסקותו באהבת ישראל). 138.

חלק לט: 372 (תורתו אומנתו. לגבי דרגתו לא נחרב הבית כלל). 418 (בחי' שבת. תורתו אומנתו).

שמש

חלק ז: 155 (השמש ואורה וגודלה משל לשמש הוי'). 1. 4. 44. 1. 90. 1. 4. 9.

חלק י: 180 (קס"ז פעמים ככדור הארץ. אין סתירה לדעת המדעים). 181 (אם הש. סובב או הארץ). 184 (לע"ל. זמן סיבוב הש. תלוי בהמרחק).

חלק יג: 88 (מרמז לחשוב ביותר).

חלק כ: 288 (ש. ולבנה — משפיע ומקבל, בעבודה: העבודה דתומ"צ והעבודה בדברי הרשות. צדיקים ובע"ת). 26 (ע"ד הנ"ל).

חלק כא: 47-440 (זיו הש. בש., ענינו מצ"ע וענינו בתור מאור).

חלק כב: 188 (חמה בתקופתה. ש. ולבנה — הקב"ה ובנ"י. תורה שבכתב ותורה שבע"פ). 194 (כנ"ל. ברביעי נתלו המאורות).

חלק כג: 367 (תוקף הש. בחודש תמון). 400 (כנ"ל).

חלק כד: 47 (מט"ו באב ואילך תשש כחה של חמה). 273 (גדולתו. השפעת מהלך הש. בחיי היהודי. קיומו בזכות ישראל). 324 (ענין קבלת הלבנה מהש. בעבודת האדם). 633 (ש. ולבנה — עבודה דהעדר שינוי ותוקף ועבודה דשינויים).

חלק כה: 4 (בהדיעות מתי התחילו המאורות להאיר). 239 (אור השמש אינו מאיר כ"כ למטה כמו למעלה). 241 (אור הנר ואור השמש).

חלק לח: 228 (השמש בגבורותו מורה על גילוי אור הוי'). ע"ע.

חלק לט: 5 (חמה לבנה וכוכבים מורה על אב אם ובנים). 6 (שמש תמידיות, ולבנה התחד­שות, ומעלת שניהם). 287 (שמש ולבנה, תורה ומצות). 457 (שמש ולבנה, תושב"כ ותושבע"פ).

שמש וירח

חלק י: 182 (מתי התחילו לשמש). 185 (בתחלת הבריאה. מהלכם).

חלק יא: 335 (בנ"י ואו"ה).

חלק יב: 37 (לע"ל גם הירח יאיר מצ"ע).

חלק יד: 398 (בתורה). 479 (משפיע ומקבל).

שמש ולבנה

חלק ל: 10 (תושב"כ ותושבע"פ). 13 (מצד מעשה הקב"ה שניהם הם בגדר מאורות הגדולים). 188 (שמש ולבנה — צדיקים ובע"ת). 273 (אור השמש ואור שנברא ביום ראשון — שני ענינים נפרדים הם. בענין ליקוי חמה וליקוי לבנה). ע"ע.

חלק לב: 218 (משפיע ומקבל, וחיבורם). 221 (כנ"ל).

שמשון

חלק ו: 32 (שפיטתו לישראל כ' שנה אחר מותו).

חלק י: 122 (וירד גו' תמנתה).

חלק יח: 64 (נזירותו).

שנאה

חלק כג: 73 (משנאיך (של הקב"ה) ע"י שהם שונאי ישסאל. מדה שבלב. חילוקה מאיבה. א"א לשנוא הקב"ה מצ"ע). 303 (שנאת חנם סיבת החורבן).

חלק כה: 268 (הגלות בגלל שנאת חנם).

שנאת חנם

חלק ל: 220 (סיבת הגלות).

(שנברא ביום הראשון)

חלק ב: 444 (גלוי בתורה וגלוי לצדיקים).

חלק ד: 1138 (למע' מע' מהשתל'. נגלה לבעש"ט והה"מ בראי' גשמית ולאדה"ז בהתיישבות. ניתן בתורת החסידות [1139]).

שנה

חלק ב: 858 (חזרת הענינים בכל ש.).

חלק ד: 1323 (ל' שינוי).

חלק ה: 100 (שינוי: ש. תמימה). 399 (חזרת הענינים בכל שנה).

חלק ו: 35 (כנ"ל). 359 (עיבורה, ולעתים בתוספת מרובה על החסר). 378 (כנ"ל, תיקון העבר והבטחת העתיד).

חלק ט: 387 (אם מסתיימת בר"ה או נמשכת עד יו"כ).

חלק כ: 170 (חזורת הענינים בכל ש.). 363 (שית אלפי שנין כנגד שי"ב). 389 (חזרת הענינים בכל ש.). 399 (בכל ש. יורד אור חדש כו', ולפעמים אור חדש שלא בערך).

חלק כג: 248 (החזרת הענינים בכל ש.). 256 (כנ"ל). 288 (כנ"ל). 370 (כנ"ל).

חלק כד: 189 (נקיבת שם לש. ע"ש פעולה חד פעמית). 394 (כוללת כל השינויים האפשריים). 568 (ש. כסדרה" — עבודת ה' באופן של תמידים כסדרם").

חלק כה: 330 (בכל שנה יורד אור חדש כו').

חלק ל: 14 (שנת העיבור — השוואת שני לבנה לשני חמה). 46 (שלימה, תמימה — חילוקם). 52 (תשמ"ט — שנה תמימה). 273 (כשמובא מנין שנים בכתובים, לדוגמא שנה ק"ל, לפעמים ספק אם הכוונה בשנה ק"ל או לאחר שעברו ק"ל שנה). ע"ע.

חלק לב: 160 (שנת תשמ"ט — תשמט ידיך). 192 (שנת תשמ"ח). 214 (כנ"ל). 216 (שנת תשמ"ט).

חלק לד: 235 (שנת תשמ"ח). 273 (כנ"ל). 335 (כנ"ל). 338 (שנת העיבור — השלמת הימים החסרים דמהלך הלבנה. שנת תשמ"ט). 340 (לשון: סוד העיבור).

חלק לו: 250 (הר"ת דשנת תש"נ). 252 (הר"ת דשנת תנש"א). 254 (הר"ת דשנת תשנ"ב).

חלק לח: 231 (הרמז בר"ת של שנת תש"נ). 232 (כנ"ל בשנת תנש"א).

חלק לט: 13 (הרמז בר"ת של שנת תנש"א). 286 (ר"ת שנת תש"נ). 290 (ר"ת שנת תנש"א). 332 (רמז שנת תשמ"ט ותש"נ). 334 (רמז שנת תשמ"ט). 338 (ר"ת שנת תש"נ ותנש"א). 341 (שנה שלימה. שנת העיבור שנה תמימה). 350 (ר"ת שנת תשנ"ב). 359 (ר"ת דשנים תשמ"ח ותשמ"ט). 364 (ר"ת דשנים תשמ"ח, תשמ"ט, תש"נ). 368 (מלשון שינוי ומלשון שני. ר"ת דשנת תש"נ). 387 (ר"ת דשנים תשמ"ט, תש"נ, תנש"א). 397 (ר"ת דשנים: תשמ"ט תש"נ תנש"א). 402 (הר"ת דשנים תש"נ ותנש"א). 429 (ר"ת שנת תש"נ). 430 (רמז שנת תשמ"ט). 431 (ר"ת דשנת תש"נ). 462 (רמז שנת תנש"א). 468 (כנ"ל).

שנה טובה ומתוקה

חלק יד: 7. 274 (טובים מצ"ע ואלו שנמתקו). 453 (כנ"ל).

שנה מעוברת

חלק יא: 311 (טעם ההוספה).

חלק יב: 97 (שנה תמימה).

חלק יד: 454 (להשוות עם שנת החמה. לפעמים גם מקדים קצת. ההוראה לעשי"ת). 478 (להשוות עם שנת החמה. בסוף מחזור קטן משתווים ממש. לדעת ר"א ולא לדעת שמואל). 479 (הוראת ש. להיות משפיע ומקבל בשלימות).

שנה עליו הכתוב לעכב

חלק ד: 1253 (דוקא בהקדש).

שנה, שנת העיבור

חלק לו: 112 (עיבור השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה). 247 (רומז על ענין האחדות. שנה תמימה). 254 (כנ"ל).

שניאור זלמן, אדה"ז

חלק טז: 33 (הסתלקותו שייכת לפ' שמות, זמן הסתלקותו, מדרגותיו). 35 (מקום הסתלקותו מורה על המעלה דעבודה בזמן הגלות. זמן בואו לכפר פיענא). 38 (שמו). 40 (שייכות הסתלקותו לפ' וארא). 56 (כנ"ל). 250 (לקח כל השמנונית). 285 (נתן לחולה מצה שמורה במים).

חלק יז: 4 (חינך את הצ"צ). 76 (לא הי' אצלו ענין של שבירה, גם לשם מצוה).

חלק יט: 104 (שכיון שהתחיל לומר דא"ח בהרחבה ימשיך בזה). 244 (ח"י אלול). 245 (גילוי החסי' דאדה"ז). 251 (נשמה חדשה, מאור הגדול). 252 (הראה איך אפשר לעבוד את ה'). 285 (שאמר תורה על משביעין אותו תהי צדיק בער"ה). 478 (בעל התניא והשו"ע).

חלק לה: 105 (ב' ענינים: א' מנשיאי תורת החסידות הכללית, ומייסד תורת חסידות חב"ד. הרמז במס' כ"ד שנה שאדה"ז אדהאמ"צ ואדהצ"צ חיו יחד. אדה"ז ואדהאמ"צ והצ"צ — חב"ד). ע"ע.

שניאור זלמן, אדמו"ר הזקן

חלק י: 99 (ספי' החכמה). 101 (תלמיד חביב דהה"מ). 106 (לא הרגיש טעם בהמאכל). 121 (עשה בעלי תשובה. הפצת המעינות). 221 (גאולתו היתה בהסכם הלעו"ז). 223 (הבעש"ט והה"מ ביקרו אותו בתפיסה ואמרו לומר יותר דא"ח אחר שחרורו). 228 (במלחמת נאפאליאן). 235 (האגרת שכ' קודם הסתלקותו אודות מצות מעשיות). 248 (בשקלאוו אמר טעמו וראו וגו' ונעשו עשיריות חסידים). 258 (נתן הוראה דאהבת ישראל). 259 (יצא מהמאסר כשאמר פדה בשלום). 262 (הדגיש ענין החנוך). 268 (הרה"צ משפאליע אמר לו לשרוף ספר של צדיקים). 269 (גאולתו היתה נתינת כח להפצת רזי תורה). 315 (קבע נוסח הסידור ע"פ ס' סידורים).

חלק יא: 192 (יום הסתלקותו). 195. 192 (יום הסתלקותו). 195 (גילה איך להביא ג' האהבות בפועל). 247 (גדול שבאחרונים). 295 (מס"נ על כולל חב"ד).

חלק יב: 232. 232 (שני אור דנגלה וחסידות ודרוח' וגשמיות. ממשיך בזמן מסוים).

חלק יג: 40. 40 (לא רצה לקדש הלבנה כשעמדה הספינה ע"פ נס).

חלק יד: 63 (בע"ש הי' מתנמנם מעצמו כי אז זמן שינה למעלה). 351 (התעסק בטובתם של כל בנ"י). 353 (התמסרותו לחינוך). 354 (דיוק זמן הולדתו). 393 (שני אור. זלמן אותיות לזמן).

חלק כ: 168 (איך חשש שמא יגרום החטא). 182 (התניא כתב בעצמו, ושאר דרושיו נרשמו ע"י תלמידיו). 391 (היו אצלו חדרים ללימוד נגלה ופנימיות). 393 (גודל הדיוק בלשונו הזהב). 584 (ר' ברוך אביו).

חלק כא: 77-272 (נכד רוחני דהבעש"ט. שמו: המשכת ,שני-אור" "לזמן". שייכותו ל"טוב לשמים וטוב לבריות"). 279 (,"שני-אור" בתיבה אחת). 280 (ספריו הראשונים — הל' ת"ת וברכה"נ). 1.

חלק כג: 150 (ג' השעות שישב בבית המתנגד הי' לו צער גדול מכל המאסר). 157 (המאסר והגאולה ק שלו הי' הכל בהשגחה העליונה). 159 (הי' בשמחה גדולה שזכה לישב בתפיסה). 333 (ביום ד' נטלו ונתלו המאורות). 360 (תקנתו לשלוח מרגלים למנינים ולדחות המתעצל כתפלה). 384 (מנהגו בשיעורי תהלים). 478 (בגלל מס"נ שלו פסקו בב"ד של מעלה שיד מקושריו על העליונה). 506 (אופן הפצת החסידות על ידו). 517 (הבטיח לכל אלו שמשתדלים בעניניו שיצליחו בזה). 527 (מאמריו מלפני פ"ב "האבן געברענגט פאטשטן מלמעלה").

חלק כד: 178 (השייכות המיוחדת דכללות עניז יום הולדת להבעש"ט ואדה"ז). 182 (המשיך חיות הנפש בכל פרטי האדם). 186 (במס"נ פעל שלימוד תורת החסידות יפעל על השומעים). 317 (גודל הענין בקיום פס"ד שלו). 353 (בגלל מס"נ מובטח שיד מקושריו על העליונה). 369 (מייסד כולל חב"ד). 488 (אדה"ז והבעש"ט). 493 (התעוררות משנת הק"נ להסתלקותו). 493 (הפסיק לימודו לפייס ילד הבוכה). 497. 1. 508 (הבטחתו שההולכים בדרכיו יצליחו). 519 (מייסד כולל חב"ד). 520 (מי הי' הברפלוגתי' ראדה"ז במלחמת נאפאליאן). 555 (מעלת ס' הצאצאים שלו. תפקיד ושליחות צאצאי אדה"ז). 561 (רצה ליתן להצ"צ במתנה ידיעות בתורה).

שניאור זלמן, אדמוה"ז

חלק א: 32 (גודל יראתו באמירת ,,תן פחדך''). 73 (ביאורו לשאלת הקב"ה איכה'' הצילו מכלות הנפש). 74 (הוריד רזי רזין בשכל אנושי — דירה בתחתונים. הקטרוג (המאסר) והזיכוי). 118 (חזר למעזריטש כששמע דברי ה,,מלאך''). 260 (שיטתו שחסידות היא עבור כל ישראל).

חלק ב: 404 (נגלה אל הצ"צ בזכות הצדקה). 651 (תרדמתו בערב שבת).

חלק ג: 802 (באמצע לימודו שמע קול ילד בוכה). 853-854 (שמחה יתירה ביום ההילולא שלו. עבודתו לא בשבירה, וגם דומם לא שבר לצרכו. השתמש במכסה מלוטש לכוון תש"רי). 874 (הביא חסידות בהשגה המובנת לכאו"א).

חלק ד: 1120 (אם הי' בזמן התנאים כו' הנביאים כו' והי' בו כ"ז בהתיישבות והלבישם בחסידות). 1136 (קרא לבעש"ט חיידע', לקח עצמותו והשלימו ע"י תורת חסידות חב"ד. אור עצמי שאינו זקוק למופתים. אמר עתידות קולע אל השערה'' — גילוי אור שלמע' מהשתל' [שנגלה לבעש"ט והה"מ). 1138. 1139. 1149 (יסד חסידות חב"ד [תורה). 1255 (קיים במס"נ עשיית טובה ליהודים באהבת ישראל). 1261 (הי' דוגמא חי' על צד ההפלגה לכל אשר הורה בתורתו, בעזר לזולת — צדקה, הפצת התורה, חינוך עטה"ק). 1262 (כמה ענינים שהיו בכפר פיענא קודם הסתלקותו. בשעת תקע"ג הי' אחר מ' שנין דקאי אדעתא דרבי'). 1353 (המשכת חיות פנימי מלמטלמ"ע).

חלק ה: 131 (ספי' חכ'. גילה דא"ח באופן דנקודה). 174 (טעם שלא הכניס בהגש"פ ,"חסל סידור פסח''). 39 (כתב ,קטונתי' למרות הבטחות בעש"ט והה"מ בפט"ב — נתיירא מהחטא). 398 (מאסרו בחי' קטנות קודם העלי'. משל מכתישת הזית). 440 (יציאתו בשלום מהמאסר ע"י שעסק שם בג' הענינים דתורה, תפלה (בצבור) וגמ"ח. ע"י עבודתו בבחי' יחידה פעל הרשות להפצת החסידות). 165.

חלק ו: 35 (שייכותו לפ' וארא. שמו מרמז על גדלות עבודתו). 36 (בעל התניא והשו"ע). 37 (אור הנגלה והנסתר). 40. 258 (ענינו איחוד הנגלה והנסתר לתורה תמימה). 259 (ענינו בחד קטירא וכו' ונמשך להולכים בדרכיו). 264 (פסק מלימודו לקול ילד בוכה ההוראה מכך).

חלק ז: 63 (ע"י ראייתו מהגמ' להשגח"פ בכל המינים ,,גילה'' ענין השגח"פ). 206 (ממנו החלה התפשטות פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה).

חלק ט: 90 (ידע בבירור דרכו לג"ע). 156 (מעניניו העיקריים: אהבת ישראל. כשנולד התחיל הבעש"ט לומר קאפיטל ,"גדול הוי' "). 158 (בהורדתו תורת הבעש"ט להשגה פעל בה גילוי ושלימות). 343 (הנהגות בלימוד וכו' בשנת הק"ן להסתלקותו). 348 (עיקר ענינו — תורה. שייכותו להבעש"ט, ועל ידו עיקר הפצת מעיינות הבעש"ט). 350.

שניאור זלמן אהרן, הרז"א נ"ע

חלק לט: 325 (פתגמו: אַ ליטוואַק גלויבט ניט ביז ער ציילט ניט איבער).

שניאור זלמן, כ"ק אדה"ז

חלק כה: 162 (ספירת החכ'). 186 (שייכותו ליעקב). 199 (הוא עצמי ואין שייך בו שינוי זמן ומקום). 211 (חידוש אדה"ז בפנימיות התורה). 219 (ההבטחה שיד מקושריו וכו' תהי' על העליונה). 313 (עבודתו בעשיית בעלי תשובה). 349 (בחי' חכמה דתורת החסידות). 390 (הפס"ד שבכל ענין של תורה כו' תהי' יד מקושריו על העליונה). 399 (אודות סידורו נוסח התפילה השוה לכל נפש). 400 (ע"ש שני אור, נגלה ונסתר).

חלק ל: 18 (הסיפור ע"ד קריאתו פרשת התוכחה כו'). 170 (הסיפור בזמן מאסרו שאמרו לו רבותיו שהוא בגלל ריבוי החסידות כו'). ע"ע.

חלק לג: 87 (עבודתו: מי לי בשמים גו'). 94 (כנ"ל).

חלק לט: 41 (חידושו בתורת חסידות חב"ד). 375 (רצה להנהיג נשיאת כפים בכל יום גם בחו"ל). 415 (הולדתו בשנת קה"ת). 433 (כנ"ל). 456 (כנ"ל. ביום הרביעי לפ' קומי אורי. נשמה חדשה). 457 (שייכותו ל­אלול). ע"ע.

שניאור זלמן, כ"ק אדמו"ר הזקן

חלק לא: 49 (הסיפור אודות קידוש לבנה שעצר את הספינה בדרך נס). 268 (סיפור על חולה שאדה"ז ריפא אותו בחתיכת מצה שמורה וחצי כוס מים). ע"ע.

חלק לד: 152 (אדה"ז והבעש"ט, הדגשת האמונה והדגשת ההבנה והשגה).

חלק לו: 218 (שנת הק"נ להסתלקותו. ע"ד אמו הרבנית רבקה). 219 (הדפסת חוברות אודות אדה"ז עבוד תלמידי בתי הספר). 220 (התעסקות גדולה בהדפסת הכת"י של מאמרי אדה"ז). 221 (כתב יד קדשו). 229 (שנת הק"נ להסתלקותו). 230 (רמז בהדפסת ספרו הראשון על הלכות ת"ת).

שנים

חלק יב: 100 (ימי השנה משתנים. מנין סידורי בש.).

חלק יג: 237 (מספר שני האדם אין מתחדש בכל שנה).

חלק יד: 478 (רוב ש. יודיעו חכמה. שנת החמה ושנת הלבנה).

חלק טז: 94 (מונים לחמה. וחדשים. עיבור ש.). 590 (ש. חמה ולבנה, ש. מעוברת ושלימה). 602 (מנין ש. העיבור וההוראה).

חלק יז: 149 (שייכים לחמה. וחדשים).

חלק יט: 536 (ש. שמתחלת בשבת). 548. 599 (ש. השמיטה. כשחל בשבת). 605 (המשך).

שנים מקרא ואחד תרגום

חלק כד: 342 (זמן קריאת שמו"ת). 364 (זמן לימוד שמו"ת וחסידות).

שנים שעשאוה

חלק י: 267 (בזה אינו יכול וזה א"י).

שנת המאה

חלק יח: 475.

שנת העיבור

חלק כ: 92-286 (ההוראה מש. ובפרט דסיום מחזור קטן — איחוד העבודה דמשפיע ודמקבל. ע"י חודש העיבור נעשה שנה תמימה). 299 (כנ"ל).

חלק כא: 479 (ההוראה מש. — מילוי חסרן הלבנה — ניטא קיין פארפאלן).

חלק כב: 36-228 (חשבונות עיבור השנים כדי שיהי' פסח בזמן האביב. החשבונות שאנו מחשבין — ע"פ הלל הנשיא. תקופת שמואל ותקופת ר"א. חשבון השנים מונין ממולד תוהו — בהר"ד).

חלק כד: 547 (שנה תמימה — עם חודש העיבור. ש. של שפ"ה ימים). 581 (שנה תמימה). 624 (שנה שלימה). 633 (ש. דשפ"ה ימים. שנה שלימה. הלשון ,סוד העיבור". השוואת שנת החמה ושנת הלבנה איחוד שמש (בלי שינויים) ולבנה (שינוי וחידוש). 640 (ש. דשפ"ה ימים).

חלק לב: 217 (בשביל שיחול פסח בתקופת האביב). 218 (חיבור שמש וירח, משפיע ומקבל). 221 (כנ"ל).

שנת תנש"א

חלק לז: 101 (הר"ת של השנה). 107 ( כנ"ל). 165 (הנסים שהתרחשו בשנה זו). 166 (הר"ת של השנה). 170 (כנ"ל. הנסים שהתרחשו בשנה זו). 174 (כנ"ל). 178 (כנ"ל).

שנת תש"נ

חלק לז: 102 (הר"ת והנסים של שנה זו). 118 (כנ"ל). 157 (כנ"ל). 163 (כנ"ל). 166 (כנ"ל).

שעבוד

חלק יב: 47 (ענינו שעובד לאדונו). 84 (פירושו הכנעה וכולל גם עבודה).

חלק לז: 148 (היציאה משעבוד ברזל לשעבוד תומ"צ).

שעבוד מצרים

חלק טז: 34 (בעיקרו בפ' שמות. מתי נתבטל).

שעה

חלק כ: 86 (כלשון חכמים לפעמים פירושו זמן קצר. בחי' מל'). 89 (בחי' מל'). 234 (מלשון וישע גו'). 338 (יומין ושעות שלימין). 436 (מלשון וישע גו').

חלק כב: 357 (כנ"ל).

חלק כה: 210 (לפעמים מובנו רגע).

שעה ללימודי הדת, של"ה

חלק כג: 416 (הציל אלפי ילדי ישראל מאי ידיעה החלטית ביהדות).

שעון

חלק לא: 41 (המכשירים בזמן המקרא לידע ה­ שעות). ע"ע.

שעטנז

חלק כ: 299 (שוע טווי ונוז).

שעיר חהמשתלח

חלק ח: 125 (אם הוי חוקה).

שער

חלק יג: 187 (ש. באשה. פאה נכרית).

שער הנו"ן

חלק יט: 5 (ב' מדרי').

שערות

חלק יח: 7-447 (גזיזת הש. דאשה נשואה).

חלק כג: 348 (כיסוי הש. בנשים ולא גילוחן. ש. דנזיר).

חלק לג: 263 (במקור הדין דכיסוי ראש באשה). 264 (צ"ל כיסוי כל הראש באשה. א"א שקיום מצות ה' דכיסוי ראש יביא לכאב ראש וכיו"ב). 265 (חילוק בכיסוי הראש בפאה נכרית או במטפחת. צ"ל מיד בלי עיכוב). 266 (תוכחה וצער מהעדר כיסוי הראש באשה). 268 (הסכמה לשידוך אפשרית רק כשמוסכם להתנהג ע"פ יסו­די התומ"צ וכיסוי הראש כו').

חלק לה: 179 (מעלת השערות בנזיר ועתיקא קדישא כו', ולאידך מצינו שער באשה ערוה והן רק טפל כו').

שערים

חלק ה: 126 (חמשים ומאה ש.).

שפה

חלק כד: 640.

שפודין של ברזל

חלק ל: 305.

שפחה

חלק ה: 231 (ופלגש). 234 (בנות שפחה לדין עריות. קודם מ"ת ואחריו). 237 (ע"י שבי').

חלק טו: 192 (בן ש. נק' בן ויורש לפני מ"ת).

חלק יז: 232 (קטן הבא על הש.). 239 (משונה מכל עריות).

שפיכת דמים

חלק י: 138 (שופך דם בעצמו).

חלק יד: 467 (פעולה נמשכת).

שפע

חלק ח: 76 (גם בשפע רוחני שייך שיחסר מהמשפיע).

שקדים

חלק יח: 388 (מקל ש. למעליותא).

חלק כג: 115 (במטה אהרן). 117 (במה הוה המהירות שלו ביחס לשאר פירות). 313 (ענינם בנוגע לברכת כהנים).

חלק לג: 194 (מורים על הפיכת מר למתוק). ע"ע.

שקידה

חלק לג: 195 (שקידה לטוב ושקידה למוטב).

שקיעת החמה

חלק יא: 247 (כשלא נראה כוכבים).

שקלים

חלק יז: 227 (מכריזין עליהם לפני כלאים, בא' באדר). 229 (בט"ו באדר שלחנות היו יושבים).

חלק כה: 177 (דרך הכתוב לפרט סכומי כסף בשקלים).

שקר

חלק כד: 255 (ש. ושינוי. חסד אמר יברא אף שהעולם כולו שקרים).

שר המשקים

חלק י: 116 (חלומו).

חלק יב: 105 (סיבת בקשת יוסף שיזכרוהו).

שר ומזל

חלק י: 180 (נשאו דשאים ק"ו בעצמם).

חלק יג: 138 (בנ"י ממליכים השרים דלמע').

שרה

חלק א: 31 (ש. ואברהם — גוף ונשמה). 33 (אברהם נצטווה לשמוע בקול שרה מעלת הגוף). 772 (תמימה ושנותי' תמימות).

חלק ה: 60 (צניעותה מצד הגוף). 92 (בת ק'כ'ז'). 97 (יופי' מצד הנשמה). 98 (ביטולה מצד הגוף). 100 (תמימה). 336 (בת ק'כ'ז'). 340 (ואברהם). 341 (ע"י ש. נברר מהעולם). 350. 351 (ברוחניות).

חלק טו: 114 (שאלת המלאכים עלי'). 145 (חיי ש.). 147 (תולדותי'. ואברהם). 148 (גי' אלקות רק למקום הראוי. משא"כ אברהם). 152 (מל' שררה). 166 (ברכה מצוי' בעיסה). 177 (גרש האמה הזאת). 184 (נס הנרות דש. ונס חנוכה). 189 (ואלישע). 218 (זמן חיי' ע"פ טבע וע"י הברכה). 423 (שנותי' כולן שוין לטובה).

חלק כ: 38 (ע"י ירידתה למצרים ובזכותה התא פשר לאברהם הבירור במצרים. ש. ואברהם — גוף ונשמה). 42 (ש. ואברהם — בינה וחכמה). 81 (הולדתה בזקנותה. אם ידעה שהיתה 1 עקרה). 96 (זמן נשואי' עם אברהם). 325 (כל שנותי' שוין לטובה, אף שהיו עליות בעבודתה. העילויים ד,לך לך" פעלו גם בש,: שרי וש.: עבודתה מצד הגוף עצמו. אם רק כל שנותי' היו שוין או גם ש. עצמה היתה שוה בכל שנותי'. פרחה נשמתה בבשורת העקידה).

חלק כג: 128.

חלק כה: 62 (אודות שינוי שמה ויו"ד של שרי שנתרעמה כו'). 66 (כנ"ל).

חלק לה: 92 (שנותי' כולן שוין לטובה). 96 (שינוי שמה ושייכותו ללידת יצחק). 273 (עלייתה ע"י ירידתה למצרים).

שרי אלפים וכו'

חלק כג: 4 (המספר שלהם. לפעמים הי' לשר אלף אחד אנשים משבטים שונים).

חלק כד: 13 (שרי חמישים ושרי עשרות היו רק בהיותם במדבר. שרי מלחמה במדבר — רק שרי אלפים ושרי מאות).

שרים

חלק יח: 21 (בעבודה).

חלק כ: 221 (ע' ש.). 274 (המענה על טענת לסטים אתם כו' מתקבלת אצל הש. למע' ועי"ז אצל הש. למטה).

שריפה

חלק ה: 185 (דבת כהן. דתמר). 368 (דקרח).

חלק ו: 24 (דלבנים לאבנים. דחומריות הגוף).

חלק יב: 260 (מאמר קדושי עליון שאחר ש. נעשה עשיר).

חלק טז: 135 (דחמץ, דקדשים, דמיתת ש., דעיר הנדחת). 617 (אחרי ש. מתעשרים).

חלק יח: 209 (ענינו. העונש דש. לעדת קרח).

חלק יט: 483 (אחרי ש. מתעשרים. כ"ה בכל עניני גבורות. צ"ל כלים).

שרפים

חלק כא: 203 (ש. חיות ואופנים).

חלק לב: 43 (בריאה או יצירה).

שרצים

חלק יז: 117 (כל הולך על גחון, על ארבע, מרבה רגלים).

חלק לח: 184 (בדרז"ל שמתהוים מן העיפוש).

שרש

חלק לא: 263 (ביאור חילוק הלשונות: שרש ו­מקור).

שרשים

חלק יז: 161 (הוספת אות לש. התיבה).

שש זכירות

חלק כא: 92-189.

ששי

חלק לד: 231 (הוכפל בו טוב).

ששת ימי בראשית

חלק יא: 303 (חוזרים ונשנים בכל שבוע).

שת

חלק לה: 7 (לשת ולקין לשניהם צאצא בשם חנוך). 11 (ממנו הושתת העולם. שת וקין).