אגרת ז'קפא

ב"ה, ג' שבט, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ה טבת, בו כותב אודות השידוך אשר ישר הדבר בעיני שניהם, אבל בני המשפחה של המדוברת מעכבים בדבר.

ואף שכותב הטעם הנאמר להסירוב מצד המשפחה שלה - יש רושם שהטעם

הפנימי הוא שרוצים יראת שמים שלימה יותר מצדו ואם כן הוא, הרי מובן וגם פשוט שעליו למלאות דרישה זו ולא רק מפני שהמשפחה דורשת האמור, אלא בעיקר - שהוא ציווי תוה"ק תורת חיים ושנצטוינו להעלות בקדש, ואם בכל המקומות ובכל הזמנים נצטוינו על זה, עאכו"כ בזמננו ובאה"ק ת"ו ביחוד אשר עלי' נאמר, עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.

וכשמתכוננים לצעד כה החלטי וחיוני לבנות בית בישראל בנין עדי עד, הרי האמור הכרחי וחיוני הוא, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

ביחד עם האמור, וכיון שעל האדם לעשות בדרך הטבע את התלוי בו, יש להשתדל ע"י ידידים ומכירים של משפחתה שישפיעו על המסרבים לשנות דעת[ם].

ומאחר שכל ענין בהשגחה פרטית, ומזכיר במכתבו אשר הסבא שלו הי' ממיסדי ומראשוני קהלת המקובלים, עלי החובה (והזכות) להעירו על ההכרח הגמור וחובת גברא לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה, אשר בדורנו נתגלתה בתורת החסידות, ולפשיטות הענין באריכות בזה אך למותר.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

Kehot Publication Society · commercial