אגרת ז'קעג

ב"ה, כ"ז טבת, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ב טבת, בו כותב אודות המיחוש שלו, גמגום בדבור, ואשר כבר שאל דעת רופא ולא הועיל לו.

ולפלא קצת הדבר, שהרי רופאים מומחים במקצוע זה יש להם כמה דרכים ואופני טפול, ובטח ימצאו גם המתאים בשבילו.

ועלי להוסיף ועיקר הוא, אשר בכלל תלוי הוא במדה חשובה עכ"פ בבטחון עצמו ובמצב העצבים, שלכן העצה היעוצה בכ"א אפילו כשעושים איזה טפולים, שיתחזק האדם במדת הבטחון, שהיא יסוד אמונתנו, בטחון בהשם יתברך שהוא בורא עולם ומנהיגו ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחד ועצם הטוב הוא, שמזה מובן בלשון נעים זמירות ישראל, ה' לי לא אירא, שזהו שולל הבושת מפני בני אדם שבסביבם נמצא, ותקוה חזקה אשר השי"ת ינחהו בטוב לפניו, וככל שיוחקק עוד בהבנתו שעומד לפני ממה"מ הקב"ה, יתמעט החשש, מה יאמרו העומדים אצלו על אופן דבורו, ויוטב הדבור בדרך ממילא, ובפרט ביחד עם הטפול.

כן להוסיף שעוד נקודה בהאמור, והוא שכשבא לתיבה וחושש שלא יוכל לבטאה בסדר, לא ילחם עם עצמו לבטא תיבה זו דוקא כי אם יחליפנה בביטוי אחר וכיו"ב.

ומאחר שלכל דבר צריכים לסייעתא דשמיא, מובן שעליו להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד התורה והידור בקיום מצותי', ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

נ.ב.

בטח מפריש לצדקה פרוטות אחדות בכל יום חול קודם תפלת הבקר, וכן שומר על השיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - לאמר אותו בכל יום גם בש"ק ויום טוב לאחרי תפלת הבקר.

תלוי הוא... בבטחון עצמו: ראה גם לעיל חי"ד אגרת ה'לח. חט"ו ה'תיד. חי"ח ו'תקכד.

ו'תקצד. לקמן ז'רצט.