אגרת ד'תשצט

ב"ה, ב' מ"ח, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

... מנצל הנני מכתב זה הנכתב ביום הראשון לאמירת תחנון לאחרי כמה שבועות, לרשימת מה שנזכרתי בסיפור חסידים, אשר הרה"ח הרה"ג והרה"צ כו' ר' הלל מפאריטש ז"ל לא הי' אומר על נהרות בבל שלפני ברכת המזון גם ביום הנ"ל, באמרו שתחנון עצמו אורח הוא ולכבוד האורח יש לומר שיר המעלות בשוב.

אשר ככל סיפור חסידותי גם הוא בו מוסר השכל, והוא אשר אפילו אמירת תחנון, זאת אומרת וידוי אשמנו וכו' מביא לשמחה בעובד ה' בהתבוננו בגודל חסד השי"ת הנותן יכולת לאדם לתקן את העבר, ולא רק בהנוגע להנהגתו להבא אלא גם שעוקר את הדברים בעבר מעיקרם עד שמגיעים לדרגא בלשון רז"ל הידוע דזדונות נעשים לו כזכיות.

בברכה לבריאות ולהצלחה בחינוך בני ובנות ישראל על טהרת הקדש.