א'קפא

א'קפא

ב"ה¹ יום א' ט"ז אדר תרס"ג לפ"ק

ויען

כבוד ש"ב ידי"נ הרה"ח המפורסם נכבד ומרומם י"א כו' מו"ה שניאור זלמן² שי'

ת"ל בעד החוה"ש כה לחי.

לרגלי בריאותי הנני פה ויען, כאשר אני סובל מכבר מחלישות הנערוין, וזה כחמשה חדשים אשר אני סובל מהיד השמאלי³, שלא יש בה ההרגשה בהעור החיצון, שאינני מרגיש לא דבר חם ולא דבר קר וגם לא דקירה במחט. וזה יותר מג' שבועות שאני פה, ולקחתי אתי גם את בני שי'. והפראפ' בפה יעצו לי לעשות עלעקטערי על היד, ות"ל אשר הוטב לי קצת ההרגשה, אם כי עדיין רחוק משלימות, אבל קצת הטבה יש ת"ל. ואי"ה נתמהמה עוד ב' או ג' שבועות. והשי"ת ישלח לי רפואה שלימה בקרב בתוך כ"י.

כל מכתבי כבודו הגיעו לידי, גם מכתבו ששלח לבני שי', שלחה זוג' תי' המכ' אלי לפה. ולא יחשוב כבודו שיש לי ח"ו איזה תערומות או קפידה עליו, וגם לא יעלה על דעתו אשר מצבו אינו נוגע ללבי. הרבה עגמת נפש אני מקבל ממעמד ומצב כבודו הנורא והאיום, והרבה חשבתי אולי אמצא במה להיות בעזרתו.

והנה בהנוגע להכולל, כבר כתבתי ואמרתי כמה פעמים אודות השני מאות מכבר, ולהעמיד אותו ב' מאות עבור הרבנות. אמנם כאשר בשום דבר לא יש לי מסייעים כי אם מנגדים לרצוני, וגם מתמן כו', ונשאר על ק"ן רו"כ לשנה, וגם בזה עושים חשבונות. וכבד עלי להגיד בכל עת.

ובדבר הישיבה⁴, אמיתת הטעם שלי שאינני רוצה שיעזוב כבודו את יפו, אחרי אשר בריבוי יגיעה עלה בידו ת"ל לתקן הדברים הנחוצים ביותר, ואם יעזוב את העיר יתבטלו ח"ו כל הענינים. וזאת אמרתי מפורש לר"ח⁵ שזהו הטעם שאני אומר אודות כבודו. וגם עבור כבודו בעניניו אינני יודע אם כדאי לו לשנות דירתו מיפו.

ודבר הישיבה⁶, כאשר בעצם הרעיון טוב, וראוי לסייע בזה שתהי' ישיבה מכוללינו ושילמדו דא"ח קצת עכ"פ, ואמרתי לר"ח שלא אוכל להיות לסיוע בזה, עד שאדע שיהי' משגיח טוב ונאמן שאהי' בטוח שהענין יתנהג בטוב אי"ה. כי על אותן שהעמידו עצמן למייסדים אין לסמוך כלל על תכונת הבית שתהי' כדבעי. ולזאת אמרתי לו, אם יתרצה ש"ב הרש"ל⁷ שי' להיות משגיח ויאמר שיעור ויראה שילמדו דא"ח, אז אני בטוח בו שבעה"י ילך הענין בסדר נכון אי"ה.

ולא אמרתי שאתן על זה אלף רו"כ לשנה, ואיני יודע מי בדה מלבו דבר זה, ומי כתב אליו כן. לא אמרתי זאת, כי אם אמרתי לר"ח, שאם יהי' כנ"ל אז אתן לו אי"ה מכתב לאנ"ש אודות זה⁸. ואינני חושב כלל לכנוס בזה בעובי הקורה, כי בענינים אלו צריכים להיות בקרוב דוקא, וכאשר כבר יודע אני הטיב ענין ישיבה⁹, ידעתי אשר מרחוק אי אפשר לעשות דבר, כי אם בהשגחה מקרוב דוקא. ועל דבר שבהכרח שיהי' רחוק מהשגחתי, ממילא אינו שייך שאכנוס בזה הרבה בהנוגע להחיזוק, ורק כשאדע שתהי' עכ"פ קרוב אל הכוונה על ידי משגיח נאמן, אהי' אי"ה בזה לסיוע כנ"ל.

קודם נסיעתי עלה בידי ת"ל לשלוח לו איזה סך, בס"ה שלחתי על שמו סך קע"ה רו"כ, בזה לכבודו מאה רו"כ¹⁰, ועשרה ר' עבור השמן זית (אשר הנני בגודל ת"ח לכבודו עבור זה שזה דבר חשוב אצלי), בס"ה מאה ועשר רו"כ לכבודו, עשרים וחמשה רו"כ לכבוד אביו ב"ד הרה"ח¹¹ שי', חמשה עשר רו"כ לבית ש"ב ר' אליעזר שמעון¹² שי', חמשה עשר ר' להנצרכים מבית דודו וש"ב הררי"ל¹³ ז"ל, ועשרה רו"כ לבית ר' סענדר ז"ל. בס"ה קע"ה רו"כ. בטח נתקבלו המעות עד עתה.

ואי"ה בבואי לביתי אשתדל אי"ה מה שיהי' באפשרי לעשות לטובתו אצל ידידינו יחיו, ולזה דרוש זמן קצת, ולא אוכל לידע הזמן, כי על ידי מכתבים כבד הדבר לעשות כי אם בראיית פנים, ואיני יודע מתי נתראה אתם, כי ח"ד הר"י ברלין שי' כעת בחו"ל במענטאן, ואיני יודע מתי יבוא לביתו¹⁴ ומתי יהי' במחנינו. וכן הגביר ר"י הורעויץ גם כן במענטאן. ואראה אי"ה מה שיהי' ביכולתי לעשות.

עם ידי"נ הר"ר יעקב מרדכי שי' מפאלטאווא התראיתי קודם נסיעתי, ודברנו הרבה אודות כבודו, והי' בהתעוררות גדולה בזה, וחשב להשתדל אודותו אצל מכיריו, ואיני יודע מה פעל עד עתה (והוא טרוד כעת בדבר בנו¹⁵ שי' כו', השי"ת יהי' בעזרו), ואי"ה אזכיר אותו במכתב.

יאמין לי כבודו אשר בדרך כלל אינני מסיח דעת ח"ו מעניניו ונוגעים הרבה ללבי, אבל מה אעשה אשר אין ביכולתי לעשות הרבה ובתדירות בענין אחד, באשר (ה)הענינים רבים המה, ענינים שונים זה מזה, וכולם ענינים גדולים ובהם ענינים העומדים ברומו של עולם, כמו בדבר הלמודיות במדינתינו¹⁶ ודבר הציונות, אשר נכנסתי בזה הרבה בהתעסקות גדולה¹⁷, באשר נוגע לכללות קיום עצם נקודת היהדות ממש. וכולם מהענינים דורשים בהתעסקותם סך גדול על כמה דברים, ואין איש אתי [...] באיזה דבר, ובפרט בעניני [ממונות], ואני צריך לבנות בכל עת בניינים גדולים, והכל רק מאנשים יחידים אשר אינם רוצים ליתן כל כך, ואני מעמיס עליהם יותר מטבעי. לבד דבר הישיבה אשר הוצאותי' רבים מאד. וממילא צריכים לכוין הזמנים באיזה זמן לעסוק בענין, זה ולעשות הפסקה באמצע לבוא אל הענין השני.

אמנם על העדר כתיבת מכתבים לא יחשוב כבודו בזה שום מחשבת חוץ ח"ו, כי טרדותי רבים המה מאד, והזמנים חשובים אצלי (אויס גירעכנט) על רבעי שעות ממש. ואינני מרשה לעצמי להיות רבע שעה פנוי בלי עסק (אם כי זה נחוץ מאד לבריאותי להפסיק כמה פעמים ביום לבלי לעשות מאומה, ונצטויתי על זה הרבה מהפ[ר]אפ' דפאריז עוד ב' שנים מלפנים¹⁸, ומעוד מקומות. אבל אין הזמן והעסקים מרשים לי על זה, ובקושי גדול פועלת אצלי זוג' תי', אחת בב' או בג' ימים, שאטייל כחצי שעה בהגינה שאצל ביתי. ועל פי הרוב גם אז אני חושב איזה ענין. וברוב הלילות אני הולך לישן ערך שעה א' וחצי או שעה ב', וכל זה נוגע לבריאותי שאינני יכול לישון אחר כך. אבל מה אעשה כו'). וכשאני צריך לכתוב לכבודו, ההכנה היא לכתוב באריכות, ואני מדחה מיום ליום, ובתוך כך בא איזה ענין נחוץ מהענינים הכללים שצריכים להשיב או לכתוב ואי אפשר להניחו ודורש עיון, ובאופן כזה הולך ונמשך הזמן וחוזר חלילה כו'. ולזאת לא יהי' לכבודו ח"ו שום חלישות הדעת מזה, ולא יחשוב בזה שום דבר, כי אמתת הדבר הוא כנ"ל.

ואת כבודו אבקש שיכתוב לי בכל עת מהנעשה אתו [ובדבר בריאותו ... ...] החיכוך שהי' לו אם הוקל. במכתב א' כתב לי כבודו שציוו לו הדאק' לנסוע לרחוץ בים המלח (איני יודע באיזה מקום הוא בפרט), ומחמת העדר המעות לא נסע. אפשר יעזור השי"ת ויהי' ביכולתו לנסוע אי"ה בקיץ הבע"ל. בהים ביפו עפ"ע¹⁹ הוא רוחץ. והשי"ת ישלח לו רפואה שלימה בקרב ויחזקו שיהי' בריא אולם.

ויודיעני נא ממעמדו ומצבו ומשלום העיר, אם מחזיק כל הענינים כדבעי. ואם מדבר דא"ח בכל ש"ק, ואם יש שומעים ומקבלים. הכל יודיעיני נא בפרטיות, וישלח לי המכתב לביתי.

ויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו וש"ב ידידו עוז דו"ש מלונ"ח תכה"י

שלום דובער

בני שי' ב"ה בחו"ש ופב"ש הטוב.

יגלה אור

נכתב בשנת תרס"ג.

והנה בהנוגע להכולל – וגם מתמן:

ביאור. כמבואר בהרשימות, בשנת תר"ן התחיל כ"ק אאמו"ר הרה"ק להתערב בעניני החזקת הרמבעה"ן²⁰, כמבואר בארוכה. והגם כי במשך השנים הנה התערבותו הביאה הכנסה רבה, אבל בעניני הנהגה, הן גשמיות להיטיב עם מי, והן ברוחניות בענינים שונים, לא היו לו מסייעים כי אם מנגדים. וענין זה על מילואו מפורט ברשימותיי במקומות שונים.

אחד התנאים שהתנה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, בשנת תרנ"ב – שזה הי' כב' שנים שהתחיל להתערב בעניני רמבעה"נ – בעת אשר ממוני הכולל פנו אליו בבקשה, בשם ובחתימת כל אנשי הכולל, אשר יואיל להשתתף בעניני הכולל – כי יתיסד ישיבה מבני כולל חב"ד ושילמדו דא"ח. ובמשך יותר מעשר שנים דיברו בזה, ואל הפועל לא בא. ורק מחשבה טובה.

בשנת תרס"ג, התעוררו אחדים מאנשי הכולל ע"ד התיסדות ישיבה, וגם אז רק בשביל שיהי' מוסד ויהיו מנהלים, משולחים, והכנסה.

ר"ח הנזכר במכ' זה הוא ר' חיים ז"ל מקרעמענט', שהוא בעצמו הי' ירא שמים וחסיד, אבל השפעתו על הזולת מועטה ביותר.

ש"ב הרש"ל שי' הנזכר במכ' זה, הוא הרה"ג ר' שלמה יהודה ליב שי' אליעזראוו – רב שיל"א – בן הר"ר אליעזר שמעון ז"ל, בן בתה של הדודה מנוחה רחל נ"ע.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org